שבלי הלקט קל״בShibbolei HaLeket 132
א׳דין מים הראויין לנטילת ידים.
1
ב׳איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ור' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. ואמר ר' יוחנן שאלתי את רבן גמליאל ב"ר אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן. חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ר' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רב פפא במקומן כולי עלמא לא פליגי דשרי בכלי כולא עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי דפסק מינייהו בבת בירתא פי' שחפר בקרקע ומשך מהן לתוכה חזקיה סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא. ור' יוחנן סבר לא גזרינן ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל בחמי האור כר' יוחנן ובחמי טבריא כחזקיה. ומים מגולין שרו לנטילת ידים אבל איכא למיחש מפני הסכנה. ומים שנפסלו משתיית הבהמה בכלים פסולין בקרקע כשרין. יש אומרים מים מלוחים שאין הכלב יכול ללקוק מהם. ויש אומרים עכורים הקרובים להיות כטיט הנרוק:
2
ג׳בספר התרומה המים שהדיח בהם הנחתום ידיו מחמת העיסה כשירין אבל המים שהנחתום טובל בהם את הגלוסקין או שרה בהם פיתו או הדיח בהם את הכלים פסולין כדתנן במס' ידים. ושיעור המים הראויין לנטילת ידים כדתנן מי רביעית נוטלין לידים לאחד ואפי' לשנים. ודוקא אם יש בכלי רביעית אבל אם אין בכלי רביעית בתחלה אפילו לאחד פסול. ושיעור הכלי אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחמש אצבע בגודל שהן י"א אצבעות פחות חומש בתברייתא:
3