שבלי הלקט קל״גShibbolei HaLeket 133
א׳דין כלים שנוטלין מהם לידים.
1
ב׳והנוטל ידיו צריך ליטול מן הכלי כדתנן בכל הכלים נוטלין לידים ואפי' בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה. ואין נוטלין לידים לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החביות פי' שלא תיקנה. ולא יתן לחבירו בחפניו אמר רבא מגופת חבית שתיקנה נוטלין ממנה לידים חמת וכפישה שתיקנן נוטלין מהן לידים שק וקופה אע"פ שתיקנן אין נוטלין מהם לידים פי' חמת וכפישה טלאי חמתות מקורעין. קופה כלי עשוי מנצרים:
2
ג׳בספר התרומה וצריך שלא יהיה הכלים נסדק ולא ניקב במקום שהמים עוברין כששופכן על ידיו שמן הנקב ואילך אין תורת כלי עליו והמים שעוברין מן הנקב כשרין אבל המים שעוברים חוץ לנקב ועוברין דרך שפת הכלי פסולין כיון שבאו על הנקב. וצריך לכלי לישב שלא מסומך כדתנן אין נוטלין לידים לא בשולי המחץ כו' וכן כסוי של כוס ושל קנקן שמשופעין למעלה פסולין אבל אם מחזיקין רביעית אפי' כשיושבין שלא מסומכין אז יכול להיות שכשרים לנטילה מן המים שיכול ליכנס בהן כשיושבין בלא סמיכה:
3
ד׳בשאלתות גדולות. איבעיא להו כהן מהו שיקדש ידיו במי כיור משום דהאי כיור אית ליה שלאבא והכי קא מיבעיא לן מהו למישך ידיו במי כיור ורחצו ממנו אמר רחמנא דאתו משלאבא לידיו או דילמא האי ממנו לאפוקי דאי שקיל מיניה במנא אי נמי בחדא ידיה לאידך דלא אבל מישך ומעבד עבודה שפיר דמי אמר רב אחאי ש"מ מדקא מבעיא להו לרבנן הכי. ש"מ דכי ההוא גוונא רחיצה מקריא ושריא ש"מ. אבל בעל התרומה אוסר בכי ההוא גוונא. ומה שמקדשין ידים מן הכיור כגון שהיה ברזא בכיור. וכשהיה מושך הברזא היה מקלח על ידיו ורוחץ בקילוח ראשון ואם לא די בקלוח ראשון עוד היה תוחב הברזא ומושכה דלעולם הוה מכח גברא אבל אם היה תוחב ידיו בנהר טוב הדבר וכן מצאתי שהורה רבי' יצחק ב"ר יהודה זצ"ל מי שהיה הולך בספינה ואין לו כלי ורוצה לאכול שוטף ידיו בנהר ודיו ואינו מברך על נטילת ידים הואיל ואינו נוטל מן הכלי דעל שם נטלא תיקנו חכמים שצריך לברך על נטילת ידים אלא מברך על שטיפת ידים ואחי ר' בנימין נר"ו כ' דלא ס"ל לשנות בברכה אלא בין הנוטל מן הכלי בין הנוטל מן הנהר מברך על נטילת ידים והוא המטבע שטבעו חכמים:
4