שבלי הלקט קמ״חShibbolei HaLeket 148
א׳דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו או אם נפטר בברכת המזון.
1
ב׳רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה. חזייה לרבה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא והדר בריך אכסא דברכתא. אמר ליה למה ליה למר כולי האי הא בריך ליה חדא זימנא אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי הוה עבדינן. אמר ליה בי ריש גלותא לא ידעיתו אי משקו לכו בתר כסא דברכתא אי לא משקו לכו הכא הא מנח קמן ודעתין עילויה. כתב ר' ישעיה זצ"ל מכאן מוכיח שאין היין שבתוך המזון נפטר מברכה של אחריו בברכת המזון אלא צריך ברכה לעצמו. דאי סלקא דעתא דנפטר בברכת המזון היכא סליק אדעתיה דרב יעקב למימר שיוכל לשתות בלא ברכה לפניו אילו היה רוצה לאכול פת לאחר ברכת המזון כלום הוא יכול לוכל בלא ברכה לפניה הכא נמי אם רוצה לשתות יין לא יוכל לשתות בלא ברכה אלא לאו ש"מ מדסליק אדעתיה למשתי בלא ברכה לפניו ברכת המזון לא פטרה אלא פת וכל מיני מיכלא אבל יין לא. וצריך לברך אחריו על הגפן וכן כתב רבינו שלמה זצ"ל.
2
ג׳אך בתשובות הגאונים ז"ל מצאתי ששאלתם לאחר שגומרין סעודתן קודם ברכת המזון מברכין ברכה אחרונה על הגפן או לאחר ברכת המזון כך ראינו שכל זמן שקיתון של יין יושב לפני המסובין אין רשאין לברך ברכה אחרונה עד שיגמרו בדעתן מלשתות וכל שכן קודם ברכת המזון דאין צריכין לברך מאי טעמא כיון שיש בדעתן לברך ברכת המזון בידוע שמשקין אותו כוס של ברכה הלכך אין מברכין על הגפן אלא לאחר ברכת המזון וכן הלכה. וכן כתב בעל הדברות בענין ארבעה כוסות דלא מברכינן על הגפן אלא בכוס אחרון וכן אמר רב האיי גאון זצ"ל לא חזינן דמברך על הגפן אלא בתר כולהי כסא וכתבי רבוותא ז"ל שלש ברכות של ברכת המזון פוטרת ברכה אחת מעין שלש. וכן כתב רבינו שמואל זצ"ל דלא בעי ברוכי על היין לאחריו מקמי דנברך ברכת המזון לפי שברכת המזון פוטרתו דהשתא ברכה אחת מעין שלש סגי להו כל שכן שלש ברכות עצמן. ובהלכות גדולות נמי כתיב דלא בעי לברוכי ברכת היין לאחריו עד לאחר ברכת המזון.
3
ד׳וכן כתב אחי ר' בנימין נר"ו דאין צריך לברך על היין שבתוך הסעודה על הגפן דברכת המזון פוטרתו מידי דהוה אדברים הבאים לתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה שטעונין ברכה לפניהן ואין טעונין ברכה לאחריהן כל שכן שהוא חשוב מדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה כמו ששאלו את בן זומא שאלמלא שהוא קובע ברכה לעצמו מברכה שלפניו נמי היה ליפטר כמו שמפורש למעלה הלכה קמ"ג והיאך יתחייב בברכה של אחריו במקום פת. ועוד יין נמי איתא בכלל מזון דקי"ל חמרא סעיד ומשמח. ועוד הכתוב ריבתה אותו בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' ואמר מר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה וברכת את ה' אלהיך זו ברכת הזן על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים כדכתיב ההר הטוב הזה והלבנון אשר נתן לך זו הטוב והמטיב. ולא תקשי לך הא דרב יעקב דהא דקאמר אין צריך לברך בכוס של ברכת המזון לאו משום דסבר שאין ברכת המזון פוטרת אלא פת ומיני מיכלא אלא משום דסבירא ליה דכל כמה דלא אסח דעתיה ממשתיא לא צריך לברוכי ואפי' בברכת המזון לא חשיבי ליה הפסקה. אע"פ דלא מצי משתי וברוכי בהדי הדדי מידי דהוה אהא דתניא חברין שהיו מסובין ועקרו רגליהן ללכת לבית הכנסת כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה ואע"ג דתפלה ומשתייא בהדי הדדי לא אפשר כיון דדעתייהו למיהדר לדוכתייהו לא מקרי הפסקה הכא נמי אע"ג דמשתייא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר כיון דכסא דברכתא בידיה ודעתיה עילויה למשתייה לא מקרי הפסקה ודלא כרב עמרם גאון זצ"ל שכתב בתשובתו כל זמן שלא בירך ברכת המזון חייב לברך ברכה אחרונה שהוא על הגפן.
4
ה׳והני מילי היכי דלית ליה חמרא לכוס של ברכת המזון אבל אית ליה חמרא לכוס של ברכת המזון כיון דעדיין לא מסחא דעתיה ממשתייא דהא אית ליה כוס של ברכה לא צריך לברוכי ותשובתו כתובה למעלה בערוגה שנייה בהלכה ע"ד אלא פסקא דמילתא בין אית ליה חמרא לכוס של ברכת המזון בין לית ליה חמרא לכוס של ברכת המזון אין צריך לברך על הגפן ליין שלפני ברכת המזון דברכת המזון פוטרתו:
5