שבלי הלקט ק״נShibbolei HaLeket 150
א׳דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.
1
ב׳איתמר שנים שאכלו רב ור' יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אפי' אם רצו לזמן אין מזמנין ואסיקנא תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אין מזמנין וקיימא לן רב ר' יוחנן הלכא כר' יוחנן כן פסק רבינו חננאל זצ"ל. אמר אביי נקטנינן שנים שאכלו מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק. בד"א כששניהן סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא אמר רבא הא מלתא אמרי אנא ואתאמרה במערבא משמיה דר' זירא שלשה שאכלו כאחת ובקש אחד מהם לצאת אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד פי' רבינו שלמה זצ"ל אם גמרו השנים סעודתן ורוצין לזמן דרך ארץ היא שיהא היחיד מפסיק את סעודתו עד שיזמנו עליו עד הזן דהיינו ברכת הזימון וחוזר וגומר סעודתו אבל שנים אין עליהם להפסיק בשביל היחיד אלא ימתין עד שיגמורו. מיכן נראה שאין צריך לחזור ולברך המוציא כשבא לגמור סעודתו אותו שפסק וכן הורה לי הר"ר מאיר זצ"ל לעשות מעשה בסעודתי עמו על השולחן.
2
ג׳ורבינו חננאל זצ"ל פירש אם רוצה הנשאר לגמור סעודתו מברך המוציא ואוכל כמו תחילת הסעודה. ואיבעיא לן עד היכן ברכת הזימון כלומר עד היכן יפסיק סעודתו כדי להצטרף עמהן רב נחמן אמר עד נברך ורב ששת אמר עד הזן רבינו חננאל ורבי' יצחק פאסי ז"ל פסקו כרב נחמן והלכות גדולות ורבינו ישעיה ז"ל פסקו כרב ששת גם פי' רבינו שלמה זצ"ל מוכיח כן דסבירא ליה דהילכתא כרב ששת. ותו איבעיא לן להיכן הוא אומר פי' אותו שהפסיק סעודתו לשנים להצטרף עמהן לזימון וחזר וגמר סעודתו ועתה צריך לו לברך ברכת המזון מהיכן הוא חוזר ומתחיל רב זביד משמיה דאביי אמר חוזר לראש ורבנן אמרי למקום שפסק ומסיק תלמודא והלכתא למקום שפסק ואיתא משמייהו דרבוותא ז"ל דההוא דהדר לסעודתיה מיבעי ליה לאיזדהור דלא לאישתעויי עד דגמר סעודתיה וגמר כל ברכתא וכן נמי כי מפסקי תרי לחד מזמני עד להזן דהלכתא כרב ששת וגומר איהו ברכה כולה וחוזרין הן ואוכלין ושותין וגומרין סעודתן ומברכין במקום שפסקו ורבינו ישעיה זצ"ל כתב הא דאמרינן חוזר למקום שפסק והוא שלא אכל פת אלא מיני פרפרת אבל אם אכל פת צריך לברך הזן על הפת שחזר ואכל ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש להיכן הוא חוזר בברכת אבלים קאי ולא להאריך עתה באתי:
3