שבלי הלקט ק״סShibbolei HaLeket 160
א׳דין פירות האילן בברכה לפניהן ולאחריהן.
1
ב׳ופירות האילן יברך עליהם בורא פרי העץ דתנן על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ומה הן סימני אילן שמברכין על פירותיו בורא פרי העץ אמור רבנן כל היכא דכי שקלת לפירא הדר מפיק פירא אחרינא זהו אילן ומברכין עליו בורא פרי העץ וכל היכא דכד שקלת ליה לפירא מיית גילא או גווזא ולא מפיק פירא ירק הוא. ובורא פרי האדמה מברכין עליו. ותניא בתוספתא כל שמוציא עלין מעיקרו עשב הוא ובורא פרי האדמה מברכין עליו וכל שמוציא עלין מעצו אילן הוא ובורא פרי העץ מברכין עליו וכתב רבינו חננאל ז"ל ראינו לרבותינו הגאונים שאמרו משום רבותיהם ז"ל כל אילן דבסיתויא נתרי טרפי ופיישין גווזיה ועיילין מיא בגווזיה ומפיק טרפיה מן גווזיה אילן הוא ומברכין על פירותיו בורא פרי העץ אבל מאן דיביש בסיתויא וכלי גווזיה וטרפיה לגמרי והדר פארי משרשיו כגון מוזי ובירנגאן וקינבריס ושושמי מברכינן על פירותיהן בורא פרי האדמה כללא דמילתא היגי עצים דיבשי בסיתווא באילני ובקייטא מלבלבין והיזמי ירק דיבשי בסיתווא לגמרי והדר פריא משרשיו וצלף דהוא נצפא אע"ג דכלי בסיתוא והדר פארי משרשיו עיינו ביה רבנן וחזי דמקין משרשיו ומקין נמי מעצו ואמרו כי האי (גברא) [גוונא] עץ הוא. וכל משקה היוצא מפירות העץ אין מברכין עליהן אלא שהכל חוץ מן היין שמברכין בורא פרי הגפן ושמן זית שמברכין עליו בורא פרי העץ והוא דשתי ליה על ידי אניגרון אבל אי שתי ליה לחודי אזוקי מזיק ליה וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל דכל שאר מי פירות כגון חלב שקדים ושמן אגוזים ומי תותים ורמונים מברך עליהם שהכל שאין משקה פירות חשוב אלא יין ענבים ושמן זית בלבד. ואין מברכין בורא פרי העץ אלא על הפרי אבל על העלין ועל הקנוקנות ולולבי גפנים מברכין שהכל דאתמר קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל ואע"ג דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכה כשמואל דכיון דלא נטעי אינשי אדעתא דקורא מברך שהכל. והאוכל ממה שמוציאין אילן סרק אין מברכין עליהן אלא שהכל דלא חשיבי פירות לברוכי בהו בורא פרי העץ. אי נמי פירות דחשיבי ואכיל להו בעוד שהן בוסר ופגין מברך עליהן שהכל וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם יש מיני אילנות שאין מברכין בורא פרי העץ על פירותיהן כך ראינו שלא מצאנו אילן שמברכין על פירותיו ברכה אחרת חוץ מבורא פרי העץ אלא פירות שלא נגמרו כגון בוסר ופגין ובושלי כומרא שמברכין עליהן שהכל אי נמי אילן סרק שהאוכל ממה שמוציאין מברך עליהן שהכל כגון בנות אסא דאע"ג דבשלן והוויין כפירות לא ברכינן עלייהו אלא שהכל דתניא ארבעת מינים שבלולב שנים מהם עושין פירות ושנים מהן אין עושין פירות וכיון דאמרינן הדס וערבה אין עושין פירות ש"מ דפירות בנות אסא לאו פירות אינון ומברכין עלייהו שהכל וכן כל כיוצא בהן אמנם רבינו ישעיה זצ"ל כתב בסוף פרק קמא דחולין בהא דתניא שקדים המרים קטנים חייבים גדולים פטורין. מתוקין קטנים פטורין גדולים חייבין דוקא לענין גמר מעשר ומשום דלא גמר פירא הוא. אבל לענין ברכה אפי' קטנין בעודן לחין מברך עליהן בורא פרי העץ דפירא נינהו. ואע"ג שסופו להקשות הרי הוא אוכל גם הפרי שהוא מבפנים והקליפות נמי אע"פ שסופן להקשות נטעי אינשי אדעתא דהכי כדאמ' גבי תמרות של צלף ופלפלין לחין מברכין עליהן בורא פרי העץ ויבשין אין מברכין עליהן כלל דלא חשיבי אוכל. ויש להסתפק על הכופר ועל הגרופולי ועל הקנמון ושאר מיני בשמים אם מברכין עליהן כשהן יבשין כיון שלא נזכרו בהלכה לפטור ועוד שאינם חדים כגון פלפלין וזנגביל או שמא כולן דומין זה לזה. שאין נאכלין כמות שהן אלא לריח הפה או לרפואה הלכך פטורין מכל מקום קינמון אינו פירא אלא קליפת עץ ואין מברכין בו פרי העץ. אלא שהכל אפילו כשהוא לח. ופירות האילן על כולן מברכין בורא פרי העץ ואין חילוק בין שבעת המינין לשאר המינין בברכה שלפניהם אבל בברכה של אחריהן יש חילוק דשבעת המינין טעונין ברכה אחת מעין שלש ושאר מינין טעונין בורא נפשות רבות. היו לפניו מינין הרבה ר' יהודה אומר אם היה ביניהן משבעת המינין עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה רבינו חננאל ז"ל פסק כשברכותיהן שוות אין אחד מהם עיקר ובין אם בירך על שאר פירות בין אם בירך על שבעת המינין יצא דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים. וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה. והלכות גדולות ורבינו ישעיה זצ"ל פסקו כרבי יהודה ואע"ג דיחיד הוא אשכחן אמוראי דסברי כוותיה דאמר רב יוסף וכן תני ר' יצחק כל הקודם בפסוק קודם לברכה דהשתא כשהן כולן משבעת המינין הקודם בפסוק קודם לברכה כשיש בהם שבעת המינין ושאר מינין לא כל שכן שמין שבעה קודם וכן כתב רבינו שמואל בן חפני ז"ל בחבור שערי הברכות ובשבעת המינין הקרוב לארץ קודם בברכה ואפי' הוא אחרון בפסוק כי הא דרב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתי קמייהו תמרים ורמונים שקל רב המנונא ובריך אתמרי ברישא. אמר ליה לא סבר ליה מר להא דרב יוסף ואיתמא ר' יצחק כל הקודם בפסוק קודם לברכה אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ. ובשאין ברכותיהן שוות כגון פירות האילן וירק דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ועל איזה שירצה מקדים ומברך ואפי' אם היה הפרי ממין שבעה כדברי רבינו חננאל ורבי' ישעיה ז"ל אבל רבינו שמואל בן חפני גאון זצ"ל כתב בחיבור שערי הברכות כבר הודענו חמש ברכות הן לפני המאכל ומקצתן מוקדמות על קצתן בהזדמן כולן לפניו כי ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות בהזדמן שתיהן לפניו וברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי העץ וברכת בורא פרי העץ קודמת לברכת בורא פרי האדמה וברכת בורא פרי האדמה קודמת לברכת שהכל. ומה הן שבעת המינין הני דכתיבי בשבח הארץ ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש והדבש הזה תמרים הן:
2