שבלי הלקט קצ״טShibbolei HaLeket 199
א׳דין פורים שחל במוצאי שבת לומר ויהי נועם.
1
ב׳ופורים שחל להיות במוצאי שבת מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל אין אומרין ויהי נועם לאחר תפלת לחש כדרך שאר מוצאי שבתות אלא לאחר תפלת לחש מקדישין קדיש שלם וקורין את המגילה השלים הכל כהלכתו עומד החזן ואומר ויהי נועם ואתה קדוש וכל סדר הקדושה ואין אומרים ובא לציון בלילה שאין גאולה בלילה ובמנהגות מגנצא מצאתי אומרים במגנצא ויהי נועם כשחל להיות תוך אותה שבת בג' או בה' או בו' כדרך כל מוצאי שבתות אבל אם חל להיות בא' בשבת אין אומרים ויהי נועם. אלא לאחר מגילה מתחיל ואתה קדוש כמו בשאר מוצאי שבתות שאין אומרים ובא לציון כי אם ואתה קדוש ועוד במזמור של אסתר אלי אלי למה עזבתני כתיב ואתה קדוש להכי צריך לומר ואתה קדוש לאחר מעשה אסתר אבל ביום לעולם מתחילין אחר מגילה ובא לציון אבל כשחל פורים בשאר ימי שבוע אפי' בלילי פורים אומרים ובא לציון ואני זאת בריתי אותם כמו בשחרית.
2
ג׳ורבינו שלמה ז"ל הורה פורים שחל להיות במוצאי שבת אומרים ויהי נועם ותימה יש האיך יכול לאומרו מתי ישלים הקדיש קודם ויהי נועם או לאחר ויהי נועם.
3
ד׳ובשם רב עמרם גאון זצ"ל מצאתי יום טוב שחל להיות בין במוצאי שבת בין בשאר ימי השבוע אין אומרים באותו מוצאי שבת ויהי נועם. כיון דאמרינן בי' ומעשה ידינו תרי זימני ולא פשו להו שיתא יומי דחולא לא אמרינן בי' ויהי נועם כיון דליכא מעשה ידינו ביום טוב והני מילי בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות וראש השנה ויום הכיפורים אבל בחנוכה ופורים ותשעה באב אמרינן והני מילי דאיקלעו פורים וט' באב בשאר ימי השבוע הוא דאמרינן ויהי נועם אבל כד מיקלע באפוקי שבתא לא אמרינן ויהי נועם ומנהגינו כדברי רבינו שלמה וכן נראה עיקר וכי מאי זה טעם אין אומרין ויהי נועם בפורים והלא לא נאסר מלאכה דיום טוב לא קבילו עילויהו ואפילו במקום שנהגו אינו דומה לשאר ימים טובים ובתשעה באב נהגנו כדברי רב עמרם גאון זצ"ל וכן מנהגינו לומר ובא לציון ביום ובלילה:
4