שבלי הלקט ר״דShibbolei HaLeket 204
א׳דין מלאכה בפורים.
1
ב׳ופורים לא איתסר במלאכה אלא בדוכתא דנהגו בה איסורא דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא קיבלו עילוייהו. גרסינן בירושלמי היה כותבה דורשה ומגיהה הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה. ומאן דאזל מדוכתא דלא נהיגי איסורא בדוכתא דנהיגי לבטל בהדייהו כי הא דרב חזייא לההוא גברא דשדא כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתנא ואמרינן מכדי יום טוב לא קבילו עלוייהו אמאי לטייה ואמרינן דברים המותרין ואחרים נהגו בו איסור הוה ומשום הכי לטייה ומנלן דמנהגא דאיסורא מילתא היא דאמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך ואפי' במקום שנהגו לא נהגו אלא ביום מקרא מגילה עצמה אבל לאסור את של זה בזה אינו מנהג:
2
ג׳תמה הערוגה הששית בסדר פורים להשית הממולאה בתאר השבלים הטובות מאירות כעששית קמה באלומות המוסר הלכות שנים עשר וסימנם פור הו"א הגורל:
3