שבלי הלקט ר״הShibbolei HaLeket 205
א׳הערוגה השביעית סדר פסח ובכללה לקטתי הלכות חולו של מועד:
1
ב׳דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול.
2
ג׳מצאתי בפרדס שחיבר רבינו שלמה זצ"ל שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים היה [הפסח] בחמישי בשבת דהכי אמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח מצרים היה בעשור לחודש שלפני הפסח ופחדו ישראל ואמרו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו אמר להם הקב"ה עתה תראו הפלא אשר אעשה וצוה להיות משמרת עד ארבעה עשר והיו הכבשים צועקים ומצרים היו שומעין ומיעיהן היו נחתכין והיו נידונין ביגונות לבם ולא הזיקו לישראל מאומה כי כולם נפלו בחולי רע ומר מפני הכעס. ועל שנעשו נסים לישראל באותו שבת אשר לפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול שבת שלפני הפסח. וכן נהגו לקרות שבתות לשלש רגלים וכן דרש קצין אחד ר' יצחק יוסקונטו בארץ הגר. טעם אחר לפי שמאחרין העם בשבת שלפני הפסח לשמוע הדרשה עד אחר חצות סמוך למנחה עד שדורשין שם הלכות ביעור והלכות שמירת המצות. הלכות מלאכת יום טוב הלכות חולו של מועד הלכות עשיית ליל ערב הפסח ועוד כדי לספר גבורות אלהינו איך באו אבותינו במצרים איך הוציאם בתועפות ראם לו וקרע לנו את הים ולספר ולדרוש בקהל את כל אשר עשה ומושך הרבה והעם אינן נפטרין לבתיהן עד שישמעו שיגמור [את הכל] שאם לא ישמעו עכשיו אימתי ישמעו הרי פסח יבא בשבוע זאת שלאחר שבת ושמא עד עכשו לא שמעו אי נמי שמעו עכשיו הוא העיקר לחזור ולהזכירם ומפני משך זה נראה בעיני העם היום גדול וארוך יותר מיום אחר ועל כן קראו לשבת זה שבת הגדול. כיוצא בדבר אתה אומר צום הגדול צומא רבא לפי שכל היום הן עומדין בבית הכנסת להתפלל נראה היום ארוך וגדול ועל כן קראו שמו גדול ורבא ומנהג בני אדם כשאינן הולכין לכאן ולכאן כל היום אלא יושבין במקום אחד ואין להם מה לעשות מנהג לומר כמה זה יום גדול:
3