שבלי הלקט כ״אShibbolei HaLeket 21
א׳דין השאלה בברכת השנים.
1
ב׳תנן התם שואלין את הגשמים בברכת השנים. פי' ותן טל ומטר תני רב יוסף מתוך שהוא פרנסה לפיכך קבועה בברכת פרנסה. בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בחמשה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אמר ר' אלעזר הלכה כרבן גמליאל והני מילי בזמן שהשנים כתקנן ובארץ ישראל אבל בגולה כדתניא חנניא אומר עד ששים בתקופה אמר שמואל הלכה כחנניה ויום ששים כלאחר ששים ושואלין בו.
2
ג׳וכתב רבינו ישעיה זצ"ל יום התקופה מן המנין דגרסינן בסנהדרין יום תקופה מתחיל דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר יום תקופה גומר וקיימא לן הלכה כר' יוסי. שאלו את רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל מה ראו לקבוע זמן שאלה לששים בתקופה אם כן נתנו חכמים את דבריהם לשיעורים דזמנין דקדמה תקופת תשרי עד אחד בתשרי וזמנין דמשכה עד סוף תשרי והשיב הא לא תיקשי משום דארץ ישראל גבוה מכל ארצות העמים וצריכה לגשמים תמיד לפיכך היו מקדימין לשאול על הגשמים והיה חביב לפני הקב"ה לפי שהוא מתאוה לשמוע תפלתן של צדיקים ועכשיו שגלינו לארצות העמים שהן נמוכות שיערו חכמים שאינן צריכות למטר עד ששים בתקופה וזמן התבואה לעולם הולכת אחר התקופה לפיכך קבעוה בששים.
3
ד׳וכתב אחי ר' בנימין נר"ו בשם הר"ר שניאור כהן צדק זצ"ל שאע"פ שנראה שאין הגשמים צריכין לעולם אין נמנעים מלשאול עד ניסן אמר ר' תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והני מילי דאידכר מקמי שומע תפלה אבל אידכר לאחר שומע תפלה חוזר. ירושלמי עקר את רגליו פי' לג' פסיעות חוזר לראש פי' לברך עלינו לא עקר את רגליו חוזר לשומע תפלה והני מילי ביחיד אבל המתפלל עם הציבור כיון ששמע לה משליח צבור אינו חוזר ואם ספק בידו אם אמר ותן טל ומטר אם לאו כל שלשים יום חוזר מספק לאחר שלשים יום אינו חוזר. והכי איתא בירושלמי וביום טוב ראשון של פסח בתפילת מוסף פוסקין מלהזכיר משיב הרוח ואז פוסקין מלשאול ותן טל ומטר ואם העולם צריך לגשמים לאחר שפסקו מלשאול שואלין בשומע תפלה אפי' בצבור דדמו ליחידים כדאמרינן במסכת תענית:
4