שבלי הלקט כ״בShibbolei HaLeket 22
א׳דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם ש"ץ.
1
ב׳אמר רב הונא אמר רב הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל והטעם מפורש בירושלמי תנא ר' חלפתא בן שאול הכל שוחחין עם שליח צבור בהודאה ר' זעירא אמר ובלבד במודים פירוש בתחילת הברכה אבל לא בסוף פי' שאם יהיו כל הצבור שוחחין והוא אינו שוחה עמהן יחשדוהו שמא מין הוא. ובגמרא דילן בסוטה אמרינן בזמן ששליח צבור אומר מודים העם מה הם אומרין מודים אנחנו לך כו' אמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה עולא אמר עד שיראה איסר כנגד לבו ר' חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך והלכתא כר"ח והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע.
2
ג׳ובתשובות הגאונים ז"ל מצאתי כשאדם כורע במודים צריך לו לכרוע עד ברכיו לפי שהילד בעודו במעי אמו ראשו מונח בין שתי יריכיו והמילה שלו בתוך פיו ובעבור זה צריך לשוח עד ברכיו:
3