שבלי הלקט רכ״דShibbolei HaLeket 224
א׳דין פינוי מבית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד.
1
ב׳שנו חכמים אין לוקחין בתים עבדים ובהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אוקימנא לה דבבית שבחצרו מותר לפנות פי' כיון ששני הבתים בתוך חצירו הוה ליה כמפנה מפינה לפינה בתוך ביתו. ירושלמי אין מפנין לא מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כעורה לדירה כעורה ולא מדירה כעורה לדירה נאה ואין צריך לומר מדירה נאה לדירה כעורה. ובתוך שלו אפי' מדירה נאה לדירה כעורה מפנין מפני ששמחה היא לו להיות דר בתוך שלו. תנו רבנן הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין והדר תני שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה הא גופה קשיא אמרת הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין והדר תני שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה ואוקמא רבה הכי קאמרינן אם נעשה כרפת מוציאין אותו לאשפה. ואין מביאין כלים מבית האומן אלא אם כן צריכין לו דתנן אין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם שמא יגנבו מפנין לחצר אחרת והני מילי בכלים שאינן לצורך המועד אבל כלים שהן לצורך המועד מביאין דתניא מביאין כלים מבית הכדד ס"א כר מבית הכרר וכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניח בבית הסמוך לו ואם חושש להם שמא יגנבו מפנין לחצר אחרת:
2