שבלי הלקט רמ״הShibbolei HaLeket 245
א׳דין איסור הכנה מיום טוב לחבירו וכ"ש מיום טוב לחול ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביום טוב.
1
ב׳ואע"פ שהתרנו אוכל נפש ביום טוב לא התרנו אלא ליומו אבל ליום טוב שני או לחול אסור דתניא אין אופין מיום טוב לשבת פי' בלא עירוב תבשילין קל וחומר מיום טוב לחול באמת אמרו ממלאת אשה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה לה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאין צריך אלא לקיתון אחד אבל לאפות לא יאפה אלא מה שצריך לו ר' שמעון בן אלעזר אומר אף ממלא אשה את התנור פת מפני שהפת [נאפת] יפה בשעת שהתנור מלא אמר רבא הלכתא כר' שמעון בן אלעזר. כתב רבינו חננאל זצ"ל הלכה כרבותינו ובלבד שלא יערים. וכתבו הגאונים זצ"ל המבשל כמה תבשילין ביום טוב לצורך יום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו בתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול משמע מדקאמר לצורך יום טוב [ש"מ] דליכא הערמה דאי איכא הערמה אסור וכשם שאסור לבשל מיו"ט לחול כך אסור לאפות ולבשל מיום טוב לחבירו.
2
ג׳כתב בעל הדברות ז"ל מסתברא יום ראשון קודם אכילת שחרית יכול להרבות בבישול כר' שמעון בן אלעזר אבל לאחר כן אינו יכול לבשל כלומר שיאכל ממנו כזית ומה שיותר יאכל בליל שני דאין לך הערמה גדולה מזו והיינו דתניא מי שהניח עירוב תבשילין הרי זה אופה ומבשל ומטמין ואם רצה לאכול את עירובו הרשות בידו אכלו עד שלא אפה עד שלא בישל הרי זה לא יאפה ולא יבשל לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ובלבד שלא יערים כל שכן שאסור להערים מיום טוב לחבירו שמא חול הוא והא דתניא בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יודע שיאכל ממנה כזית צלי מבעוד יום התם משום פסידא דממונו גמר בלבו לאכול כזית ואי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל הכא אפי' כזית גופה הערמה הוא. וכן כתב מורי אחי שני ר' יהודה נר"ו דדוקא בבהמה מסוכנת אמרינן הכי שיכול לשוחטה אע"פ שהיא לצורך מחר ע"י שיאכל ממנה כזית צלי מבעוד יום משום הפסד ממונו אבל להערים ולשחוט ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני ויערים ויאכל ממנה כזית לאחר שחיטה לא. ונראין הדברים דאין לך הערמה גדולה מזו ואפילו בבישול מיום טוב לשבת אסור להערים אם לא עירב כל שכן ביום טוב לחבירו דשמא חד מינייהו חול הוא. איתמר האופה מיום טוב לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר אינו לוקה פי' לאחר שסעד שחרית ואינו צריך בו ביום במה שאופה כלל רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ואי מקלעי אורחין חזי ליה השתא נמי חזי ליה ורבה אמר אינו לוקה דאמרינן הואיל ופסקי רבוותא דהלכתא כרבה.
3
ד׳וכתב בעל הדברות ז"ל הני מילי לענין מלקות אבל לכתחלה אסור כדתניא אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר מיום טוב לחול ומיהו לגבי מצוה כגון מיום טוב לשבת שרי לכתחלה משום הואיל והא דאצרכוהו רבנן עירובי תבשילין כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת ק"ו מיום טוב לחול או משום ברירה שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב וגבי הפסד ממונו כגון בהמה מסוכנת אמרינן הואיל ושריא לכתחלה:
4