שבלי הלקט ר״נShibbolei HaLeket 250
א׳דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח.
1
ב׳הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל אוכל ובית הילל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה [פי' שולה אותו במים ומבררו]. תניא ארשב"ג בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל הפסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת פסולת מרובה על האוכל פשיטא לא צריכה דנפיש בטירחא וזוטר בשיעורא. תנו רבנן אין מסננין את החרדל במסננת שלו ואין ממתיקין אותו בגחלת והתניא ממתיקין אותו בגחלת לא קשיא כאן בגחלת של מתכת כאן בגחלת של עץ פי' בגחלת של עץ אסור דשייך ביה כיבוי אמר ליה אביי לרב יוסף מאי שנא מבישרא אגומרי אמר ליה התם ליכא כיבוי הכא איכא כיבוי אמר רב יהודה אמר רב מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלתה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמעינן פי' הלכה להורות לעשות מעשה אשמועינן דמורין לאיסור ואי עביד עביד. תנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום ר' פפייס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכו צרור או קיסם שמותר לשנותו. דביתהו דרב יוסף הוות נהלה קמחא אגבה דמהולתא אמר לה חזי דאנא ריפתא מעלייתא בעינא ממך דביתהו דרב אשי הוות נהלה קמחא אגבה דפתורה אמר רב אשי הא דידן ברתה דרמי בר אבא היא ואי לא דחזאי בבית נשא לא הוות עבדה. כתב ר' אליעזר מטול זצ"ל בתוספותיו דהא דאמרינן שונין קמח ביו"ט בלא שינוי משמע דאמר ר' יוסף לדיביתהו אנא ריפתא מעליא בעינא ולא דמי לשפוד [שנרצף] דהתם לא דיי לבשר אע"פ שהוא עקום אבל הכא מקלקל ללחם אם הוא שחור. תניא בית שמאי אומר אין אופין פת עבה ביום טוב ובית הלל מתירין מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרי ליה פת עבה משום דנפישא בלישה ולאפות בפורני מותר אם יש לו אוכלין מרובין. והלכה כר' שמעון בן אלעזר דאמר אף ממלאת אשה את התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא ודוקא שפיה מלמעלה והוא קצר. תנן אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח ואין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין. תני ר' חייא בריה דרב יוסף קמיה דרב נחמן ואם אי אפשר לו לאפות אלא אם כן גורפו מותר ומכשירין שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב מותרין ביום טוב. דביתהו דר' חייא נפל לי אריחא בתנורא ביומא טבא אמר לה ר' חייא חזי דאנא ריפתא מעלייתא בעינא. כלומר גרוף את התנור שלא יחריך את הפת אמר ליה רבא לשמעיה טווי לי בר אווזא ואזדהר מחרוכא. אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא ביומא טבא פי' טחין בטיט סביב כיסוי התנור כדי שלא יצא חומו בעוד שהצלי בתוכו ותמיהא לי משום דהוה מגבל והוי תולדה דדש אמר ליה אנן ארקתא דפרת סמכינין פי' מן הטיט העומד בשפת הנהר אנו לוקחין שאין צריך גיבול דמגבל ועומד הוא. והני מילי דסיירי מאתמול פי' שהכינו מאתמול. אמר רבינא וקיטמא שרי פירשו הגאונים זצ"ל מפני שהאפר כמוכן דמי ואינו בר גיבול שאין כולו לקיימא אלא מתפרך הוא וחוזר ותוחח:
2