שבלי הלקט רס״הShibbolei HaLeket 265
א׳דין סעודת ערב תשעה באב שחל בחול.
1
ב׳ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא משש שעות ולמעלה פי' לאחר חצות אבל משש שעות ולמטה מותר. ואמר רב שמואל לא שנו אלא בסעודה המפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק [בה] מותר פי' אפי' אחר חצות אוכל בשר ושותה יין אם אינה סעודה המפסקת ואם אכל קודם חצי היום אפי' בסעודה המפסיק אוכל בשר ושותה יין ואינו נמנע וכן הלכתא.
2
ג׳ומצאתי בשם הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל אפי' לביבות או מקרוני מבושלים עם גבינה נקראין שני תבשילין ומסתבר כוותי' דכל שני דברים מבושלין ואפי' בצל וגבינה או בצל וביצה קרואין שני תבשילין כדאמרי' התם אפי' סילקא ואריזה ואפי' דג וביצה שעליו. תנא אבל אוכל הוא בשר מליח ושותה יין מגתו בשר מליח כמה רב חנינא בר כהנא אמר כל זמן שהוא כשלמים יין מגיתו עד כמה כל זמן שהוא תוסס וכמה תסיתו שלשה ימים א"ר יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב תשעה באב מביאין לו פת חרבה במלח ושורה אותו במים ויושב בין תנור וכיריים ואוכלה ושותה עליה קיתון של מים ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. יש מן החכמים שטובלין פיתן באפר בסוף סעודת ערב תשעה באב והכי איתא במס' תענית ירושלמי רב מן דהוה אכיל כל צרכיה הוה טביל פיתתיה וצבע בקיטמא ואמר זו היא עיקר סעודת ערב תשעה באב לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שיני הכפישני באפר. ובסעודה המפסקת בה אין מסובין על השלחן ואין מזמנין זה עם זה אלא כל אחד ואחד מברך לעצמו ויושבין בעגמת נפש כאבלים. והגאון רבינו יצחק זצ"ל היה נוהג לאכול ערב תשעה באב ביצה אחת דרך אבילות.
3
ד׳ומצאתי בשם הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל שקבל מרבו ר' שמחה משפירא זצ"ל שבערב תשעה באב אין ממתינין זה לזה בסעודה אלא הקודם יבצע כדי שלא יתחייבו בזימון. שאלו לגאונים ז"ל יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי כל ימות השנה ואירע ערב תשעה באב להיות בשני כיצד הוא עושה והשיבו לסעוד פעמיים אי אפשר מפני הנדר אלא סועד פעם אחת טרם יבא השמש דקיימא לן כמאן דאמר מתענין לשעות והמתענה לשעות מתפלל תפילת תענית וצריך להתפלל מנחה ואחר כך סועד. ואע"ג דאמרי' כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית. הני מילי בשאר תענית אבל בערב תשעה באב ובערב יום הכיפורים שאי אפשר להשלים מתענה לשעות ואחר כך סעיד במדרש איכה ר' יהודה בן בתירה אזל לנציבין בערובא צומא רבא אתא ריש כנישתא לזמוניה אמר ליה כבר אכלי ופסקי לי אמר ליה אשגח עילווי דלא לימרי אינשי ההוא לא אשגח עלוי אזל עמיה ובסיפא אמרי אכל מן כל עיגול חד פתית ואכל מן כל תבשיל חד פס ושתה מן כל קסט חד כוס מיכן כתב הגאון זצ"ל דכל תענית שפוסק סעודתו מבעוד יום חוזר ואוכל ושותה עד שיבוא השמש:
4