שבלי הלקט כ״טShibbolei HaLeket 29
א׳דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאמרם.
1
ב׳ויחיד המתפלל בשני ובחמישי ואומר ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך כו' אל הוריתנו לומר שלש עשרה וכו' כשמגיע לומר פסוק ויעבור מדלג ואומר ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו כו'. אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו כו' אבל אנחנו חטאנו ואין אומר פסוק ויעבור שבו הזכרת שלש עשרה מדות. וכן מצאתי במנהגות לותיר. כשמשכימין בעשרת ימי תשובה לומר תחנונים כעלות השחר אם לא נתקבצו עשרה בבית הכנסת אין אומרים י"ג מדות אלא כשמגיע לומר פסוק ויעבור מתחיל וסלחת דהכי אמר רב נתן גאון זצ"ל ושאר חכמים. אין מנהג לומר י"ג מדות אלא בצבור ואין רשות ליחיד לומר אותן בתפלתו אלא בצבור ולואי כשהצבור מתקבצין ומתענין ועושין צדקה ומבקשים רחמים ומכוונים לבם לאביהן שבשמים והקב"ה מרחם עליהם ואינו מואס תפלתן של רבים ועונה אותן שנאמר הן אל כביר לא ימאס וכרת הקב"ה ברית עם משה רבינו ועם אבותינו שאינן חוזרות ריקן שנא' הנה אנכי כורת ברית לפיכך אין אומרין אותן אלא בצבור וכן השיב ה"ר אביגדור כהן צדק נר"ו לר' צדקיהו ב"ר בנימין אחי השני זצ"ל שאין לאמרם בפחות מעשרה לא בסליחות ולא בתחנונים שהן דברים של קדושה וכל דבר שבקדושה אינו בפחות מעשרה אלא מדלג ואומר ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו:
2