שבלי הלקט ש״חShibbolei HaLeket 308
א׳דין הפסקת סעודת ערב יום הכפורים מבעוד יום:
1
ב׳וצריך להפסיק סעודתו מבעוד יום דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וגו' יכול בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום שכן מוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא לפניו לאחריו מניין ת"ל עד ערב אין לי אלא יום הכיפורים שבת בראשית מניין ת"ל תשבתו ימים טובים מניין תלמוד לומר שבתכם. כל שביתה שאתה שובת אתה מוסיף לה בין מלפניה ובין מאחריה יכול יהיו חייבין כרת על התוספת ת"ל והנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי וגו' על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התוספות. יכול לא יהיו חייבין על תוספת מלאכה אבל יהיו חייבין על תוספות עינוי ת"ל כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על התוספות הא למדנו שצריך להפסיק אכילתו מבעוד יום. באגדת איכה ר' יהודה בן בתירה אזל לנציבין בעריבת צומא רבא אתא ריש כנישתא לזמוני ליה אמר ליה כבר אכלי ופסקו לי. אמר ליה אשגח עילאי דלא לימרי אינשי ההוא ר' לא אשגח עילוי אזיל עמיה ובסיפא אמרין אכל מן כל עיגול חד פתית ואכל מן כל תבשיל חד פס ושתא מן כל קסט חד כוס למדנו מיכן שאע"פ שהפסיק סעודתו חוזר ואוכל ושותה עד שתבוא השמש אך שיפסוק מבעוד יום וכבר הקדמתי מזה בערוגת תענית הלכה רע"ז:
2