שבלי הלקט ש״טShibbolei HaLeket 309
א׳דין הטמנה לצורך מוצאי יום הכיפורים:
1
ב׳ומה שנהגו להטמין חמין בערב יום הכיפורים לצורך מוצאי יום הכיפורים כתב עלה הר"ר אליעזר מטול בשם רבינו יצחק הלבן זצ"ל שהיה אוסר לעשות טמון מערב יום כיפור ולאוכלו במוצאי יום הכיפורים ואין לומר משום שביתת כלים היה עושה דהא בית הלל לית להו שביתת כלים כדאמרינן פרק קמא דשבת ואפי' לבית שמאי אמרינן התם גיגית נר וקדירה אפקורי מפקרי להו ויש לומר משום הכנה דמכין מיום הכיפורים לחול דמצטמק ויפה לו ואע"ג דבשבת מותר זהו מטעם דשבת מכינה לעצמה.
2
ג׳ועוד מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל בערב יום הכיפורים אינן רשאין להטמין את החמין כמו שעושין בערבי שבתות מפני שאין טומנין את החמין אלא לכבוד השבת וזה נמצא אכלו בחול במוצאי יום הכיפורים והלכך אינו רשאי בר ישראל להטמין בערב יום הכיפורים כדי שלא יטמין לכבוד החול וכבר הפליגו בדבר זה אנשי אספמיא ועשו סמיכה שאין טומנין. אבל מר רב נטרונאי גאון ז"ל הכי אמר להטמין תבשיל מערב יום הכיפורים למה הוצרך לכך בשלמא להטמין לשבת דקא בעי למיכל תבשיל אלא למוצאי יום הכיפורים חול הוא למה הוצרך להטמין מערב יום הכיפורים ימתין למוצאי יום הכיפורים ויעשה צרכיו אבל איסור אין בה והעושה אין ממחין בו ואין מונעין אותו וכן הלכתא וכן מצאתי שהתיר רב נחשון גאון זצ"ל.
3
ד׳ואחי ר' בנימין זצ"ל כתב שאין שום טעם לאסור ההטמנה בערב יום הכיפורים ומשום טעם ההכנה שמכין מיום הכיפורים לחול אין לאוסרה דהכנה לא כתיבה אלא גבי שבת ויום טוב אבל חול לא בעי הכנה ומטעם זה התרנו ביצה הנולדת אחר שבת אע"ג דגמרה לה מאתמול. ואי משום דמתבשלא מיום הכפורים לצורך החול מה שאין כן בהטמנת שבת שהשבת מכינה לעצמה הרי ששנינו אין שורין דיו וסממנין אלא כדי שישורו מבעוד יום ובית הלל מתירין והדבר הזה אין צורך לשבת כלל ואפי' הכי מתירין בית הלל והלכתא כבית הלל ואם יש מי שמקילין בקניבת ירק ופיצוע אגוזים מן המנחה [ולמעלה] כל שכן שמותר להטמין מערב יום הכיפורים ואין אנו רואין בו צד איסור בשום ענין וכן מנהג פשוט בידינו להטמין ולא שמענו מי שממחה בדבר:
4