שבלי הלקט שס״חShibbolei HaLeket 368
א׳דין לולב מהו לטלטל ביום טוב לאחר שיצא בו.
1
ב׳תניא אר"א בר' צדוק כך היו מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולב בידו נכנס לבהכ"נ לולבו בידו קורא את שמע לולבו בידו לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו מתפלל לולבו בידו קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע נכנס לבית המדרש משגרו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו להודיעך כמה היו זריזין במצות. ובירושלמי גרסינן כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם הולך מבית הכנסת לולבו בידו עלה לשאת את כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו הניחו בארץ אסור לטלטלו אמר ר' אבין זאת אומרת שאסור בהנאה יש מוכיחין מכאן דמכי נפיק איניש באתרוגא והניחו אסור לטלטלו ולא אשתרי אלא למצותו ואחרי כן אסור כדין כל מוקצה. ותימה לאחי ר' בנימין לומר שיהא אסור לטלטל האתרוג דנהי דאיתקצאי למצוותו מאכילה איתקצאי מריחא לא אתקצאי כדרבא דאמר רבא אתרוג של מצוה מותר להריח בו וכיון שמותר להריח בו איך נאמר שאסור לטלטלו ודוחק הוא לפרש מותר להריח בו בעודו בידו אבל לאחר שהניחו אסור לטלטלו כל שכן להריח בו או אם רוצה להריח בו יכוף ראשו על גבי קרקע שזה דבר תימה הוא והא דקאמר הניחו בארץ אסור לטלטלו אשאר מינין קאי והא דאמרינן בא לנחם אבלים לולבו בידו נשאלה שאלה לגאונים ז"ל מאי אבל איכא בחג והשיבו כך שמענו מזקננו דהא מילתא בזמן שהמת נפטר ביום טוב או בחולו של מועד והרי הוא עומד למינקט ימי אבל אחרי כן ואע"פ שאינו נוהג אבילות בימי החג אלא שחביריו הולכין אצלו ויושבין עמו כדי ליישב דעתו וקא מדמי ליה תנא להא מילתא כמו שבא לנחם אבלים ואף על פי שאמרנו שאחר שנעשית מצותו אסור לטלטלו רשאי לתת אותו ביד אשתו להוליכו למים. ואף על גב דמטלטלי מידי דלא חזי לה. כדתנן מקבלת אשה מיד בנה מיד בעלה ומחזרת למים שלא יכמושו ר' יהודה אומר בשבת מחזירין פירוש מהיכא שנטלוהו או אי נמי במקום הניטל בשבת אבל אין מוסיפין פי' וכל שכן שאין מחליפין וביום טוב מוסיפין פי' אבל אין מחליפין ובמועד מחליפין פי' רבינו שלמה ז"ל מצוה להחליף וטעם כדי שלא יסריחו:
2