שבלי הלקט צ׳Shibbolei HaLeket 90
א׳דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מע"ש ליקח מהן בשבת.
1
ב׳תנו רבנן אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור אמר רב אבא אמר רב יהודה אמר שמואל (מודים) מודה ר' יהודה לחכמים בזיתים וענבים פי' שאם יצאו מעצמן אסורין ומודים חכמים לר' יהודה בשאר פירות פי' שיצאו מעצמן אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור אמר ליה ר' ירמיה לר' אבא אם כן במאי פליגי אמר ליה לכי תשכח. רב נחמן בר יצחק אמר מסתברא בתומין ורמונים פליגי א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה בשאר פירות. תניא סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין אבל לא ברימונים של בית מנשיא בן מנחם היו סוחטין אותן בחול ונמצאו שהן בני סחיטה ולכך אסור לסוחטן בשבת. אמר רב נחמן הלכה כשל בית מנשיא.
2
ג׳כתב ר' יצחק פאסי ז"ל נמצא עכשיו [הכלל] הראו מכל אלו הדברים שזיתים וענבים אין סוחטין אותן בשבת ואם יצאו מעצמן אסורין בין למשקין בין לאוכלין לדברי הכל ותותים ורמונים אסור לסוחטן ואם יצאו מעצמן לר' יהודה אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור ושאר פירות כגון פרישין ופגעין ועוזרדין וכיוצא בהן מותר לסוחטן לכתחלה בשבת לפי דברי הכל ואי איכא מאן דסליק אדעתא דרמונים בהדי זיתים וענבים הוו דהא אמר ר' נחמן הלכה כשל בית מנשיא ההיא לענין סחיטה איתאמרא דאין סוחטין אותן בשבת אבל אם יצאו מעצמן והן לאוכלין מותרין כר' יהודה וה"נ מסתברא דקתני סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין אבל לא ברמונים אלמא בסחיטה לכתחילה קאי.
3
ד׳ורבינו ישעיה זצ"ל כתב כל שדרכו בסחיטה כגון תפוחים שמוצאין מהן יין וכן הלימוני שהן חדשים שסוחטין אותן למימיהן אסורי ודמי לרמונים ומורי ר' יהודה ב"ר בנימין זצ"ל אחי השני כתב שנראה לו שמותר לסחוט הלימוני דלא דמי לשום ובוסר ומלילות דהני דרכן בכך והוו דומיא דתותים ורמונים כרבנן דפליגי עליה דר' יהודה שהרי רגילין לסחוט הבוסר לצורך הקוץ וגם השום כדאמרינן שום שרסקן מערב שבת וכו' כדלעיל אבל הלימוני דומין לפגעין ופרישין שאין דרכן בכך ומותר לסוחטן בקערה ואע"פ שאין בו אוכל ועתיד לערב שם אוכל וכולי עלמא ידעי דלמתק אוכלא עבדי ולא לצורך משקה אבל אם היה אוכל בקערה וסוחטין עליו ליכא מאן דפליג דודאי שרי.
4
ה׳כתב בעל היראים זצ"ל בשר הנבלע בו מרק יזהר אדם שלא יסחוט לצורך משקה היוצא ממנו. והנותן בשר במרק או שורה פתו ביין ומחזיר לפיו ומוצץ היין חושש אני לו מחטאת וכ"ש המוצץ בפיו משקה של ענבים וכיוצא בהן.
5
ו׳וכ' אחי ר' בנימין נר"ו דאין במציצת בשר ופת ולא במוצץ משקה מפירות או מענבים בפיו דרך סחיטה כלל ואפי' תימא דהוי דרך סחיטה לא חמירין מפרישין ופגעין ואין איסור סחיטה שייכא אלא בדבר שדרכו להיות משקה כגון זיתים וענבים וחשיב אבל הכא מאי חשיבות יש לו למשקה בתוך פיו ואפי' אם יתכוון למצוץ המשקה בפיו אוכל הוא חשיב ובטלה דעתו אצל כל אדם וכן כתב בעל הדברות זצ"ל ואפי' למצוץ מן הענבים מותר לכתחלה שאין דרך סחיטה בפיו אבל יניקה בפה לכתחלה אסור וכל דבר שאין דרכן בכך לא גזרו ביה ואינו תולדה. וחלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן וכן זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורין ר' אלעזר ור' ישמעאל מתירין והלכתא כוותיהו. ובעל התרומות זצ"ל כתב גיגית מלאה ענבים בעוטין ויש הרבה יין צלול בגיגית ושוהא שם שבוע או יותר מותר ליקח בשבת מן היין שבגיגית אע"פ שכל שעה יוצא מן הענבים השחוקים כיון שמערב שבת הי' שם כבר יין הרבה צלול בגיגית ואותן יין שיוצא בשבת כיון שיוצא מעט מעט מתערב ומתבטל ביין שכבר יצא ולא הי' מעולם בעין היין היוצא בשבת דנאסר אותן מטעם שדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל וכן כשהענבים שלימין ונותנין יין צלול עליהן אע"פ שהענבים מתבקעים ויוצא מהן יין בשעת יציאתו מתערב ומתבטל ביין צלול של היתר. ומחוסרין זיבה דאסור היינו כי ליכא יין צלול [מע"ש] ומתמצה בשבת מן הענבים המרוסקין וכן הענבים שדורכן היטב והוציא מהן יין ונתן שם מים שרי ואפי' לא נתן שם מים והיין זב ומתמצה מאליו כיון ששחקו תחלה היטב שרי:
6