שבלי הלקט צ״אShibbolei HaLeket 91
א׳דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינמולין.
1
ב׳אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרות בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא פי' יין או מים צלולים אם נפלו בהן קיסמין או קש מותר לסננן בשבת שאין זה בורר לפי שבלא סינון יכול לשתותן אבל עכורין אסור דהו"ל כבורר וכן (מים) [יין] שיש בו קמחים מותר לסננו בסודרין או בקופה מצרית ומשום שריית סידור לא חיישינן דאין דרך כיבוס אלא במים בלבד שלא יעשה גומא בסודר כדרך שעושין בחול.
2
ג׳ובעל התרומות כתב דווקא מיא במשמרת מותר משום שעשויה לכך לא קפוד בליבונה אבל מים בסודר אסור ויין אפי' בסודר שרי לפי שאין ליבון אלא במים ומיכן הורה רבינו הלכה למעשה על שקדים כתושין מערב שבת דמותר לסננן דרך סדין או מטפחת בשבת. ומשום בורר ליכא כיון דמישתתי הכי בלא סינון ושמא יסחוט לא גזרינן אלא במים שהבגד מתכבס ומתלבן בכך.
3
ד׳והיראים כתב היו לפניו שני מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ואוקימנא ביד אבל בתמחוי ובקנון לא יברור ואם בירר פטור אבל אסור אבל דרך אכילתם יקחם ויאכלם. וגם יזהר אדם שלא ישפוך משקין מכלי אל כלי כדי להשליך הפסולת הנשאר בשולי הכלי אלא אם כן ישאיר מן המשקה על הפסולת בקצת וכי האי גונא שרי. תנו רבנן עושין יינומילין בשבת ואין עושין אלונתית בשבת פי' שהיינומילין הוא משקה העשוי לשתייה ואלונתית הוא להצטנן מחום המרחץ ודומה קצת לרפואה ואלו הן יינומילין ואלו הן אלונתית יינומלין יין דבש ופלפלין אלונתית יין ושמן ומים צלולין כתב רבינו ישעיה זצ"ל נראה לי שהיינומילין אפי' לסננן בשבת מותר שאינו משום בורר שהדבש והבשמים שמערב בו אינו פסולת אלא אדרבה הוא מתכוון לערב היין בהן כדי שיהא קולט טעמן וריחן ואין מסננן אלא כדי שיהיה דק וצלול ולא יהיה עב מתערובת הדבש והבשמים אלו דברי הרב זצ"ל ונראה בעיני שצריך אדם להיזהר בין בעשייתו בין בסינונו שהרי כמה מלאכות יש בו כגון ברירת סממנין ושחיקתן שהן איסור גמור וזולתן ואין מרבין להקל בזה:
4