שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תכ״וShoel uMeshiv Mahadura III 1:426
א׳הגיעני מכתב מהחריף מוה' צבי הירש שטערינבורג מגריידיג שהקשה בהא דפריך הש"ס ריש נדה על שמאי מהא דאמרו עד ג' ימים ודאי מכאן ואילך ספק וקשיא לשמאי וע"ז הקשה דלמא ס"ל לשמאי כריב"ל דג' ימים אחרונים ודאי חומץ וכיון דעד ג' ימים ודאי חומץ א"כ יצאת מחזקת יין ואי אפשר לומר דעד שם ודאי יין לכך מחמירין כמ"ש הרשב"א והובא בטוש"ע סי' פ"א דכל שיצא ודאי מחזקתה וא"א להגביל זמן שוב חיישינן וה"ה כאן משא"כ בנדה לשמאי דלא ס"ל כותלי בית הרחם העמידו את הדם שוב לא יצא מחזקה כלל. הנה קושיא הלז כבר הרגשתי זה שנים רבות כמ"ש על הרשב"א סי' פ"א והארכתי בזה וא"י מקומו. וכעת ראיתי בישועת יעקב סי' א' ביו"ד שהרגיש בזה. ולפענ"ד נראה כעת דבר חדש דהנה סברת הרשב"א נראה לפענ"ד דכל שיצא מחזקה כעת ואי אפשר להגביל הזמן שוב אתרע חזקת כשרות לגמרי דמנ"ל שהיתה כשרה דא"ל דהויא חזקה דאתיא מכח רובא כמ"ש הר"ש דרוב כשרות דז"א דהרי רוב כשירות אין להם שום ריעותא והרי כאן יש להבהמה זו ריעותא ואתרע לה רובא וכמ"ש התב"ש בסי' כ"ט לענין מים בראש וא"כ שפיר מחמרינן אבל ביין והחמיץ הרי היה ודאי יין ואי אפשר להכחיש חזקת יין וא"כ ניהו דיצא מחזקתה אבל עד הזמן שיצא מחזקת יין דהיינו ג' ימים אחרונים אמרינן דמוקמינן לה אחזקת יין כדמעיקרא וז"ב. ומן האמור הן נסתר מחמתו דברי הפ"י בסוגיא דזמן בגיטין שכתב דכל שהיא גרושה לפנינו וא"א להגביל הזמן שוב אתרע חזקת א"א וכמ"ש הרשב"א ולפמ"ש אי אפשר לומר כן דכיון דנודע חזקת א"א בבירור א"א להכחיש חזקת א"א ומוקמינן אחזקת א"א כדמעיקרא ודו"ק ועיין פרמ"ג סי' פ"א שם ודו"ק. ומה שהקשה בהא דאמרו בתמורה דף כ"ט מנ"ל דנעבד מותר להדיוט דאמר קרא ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואי ס"ד דאסור להדיוט לגבוה ודאי אסור ולמה לי קרא. וע"ז הקשה במנחות דף וא"ו מקשה ג"כ למה לי קרא תיפוק ליה ממשקה ישראל והקשה בישועת יעקב סי' נ"ז דממשקה ישראל לא ידענו בספק טריפה לשיטת הרמב"ם דספק מן התורה לקולא וכתב דמבן הבקר והרי בבקר שהה יב"ח וא"א לומר ספק טריפה דהרי חיה יב"ח וע"ז הקשה דא"כ בנעבד שפיר קשה דלמא ממשקה ישראל הא ספק נעבד מותר ולפענ"ד מלבד די"ל דהנח לע"ז דגם ספק אסור דבע"ז מחמרינן אף גם דבאמת מ"ש בישועת יעקב דמבן הבקר לא שייך בספק טריפה היינו לה"א דממשקה ישראל איירי בלא היה להם שעת הכושר כדאמרו במנחות שם ולפ"ז לפי מה דמסיק דיש קרא דאשר יעבור תחת השבט דג' קראי יש בזה יליף לנעבד ג"כ כמ"ש התוס' במנחות שם אי אפשר לומר דספק נעבד דילפינן מג' קראי כמ"ש התוס' במנחות שם ד"ה כתיב וא"כ שפיר ילפינן ממשקה ישראל והיינו מכל הג' קראי וכל אשר יעבור תחת השבט גם בספק אסור והיינו מבן הבקר דספק ג"כ אסור ודו"ק:
1
ב׳והנה מה שהקשה בישועת יעקב דממשקה ישראל היה מותר בספק. לפענ"ד אם נימא מחזיקין מאיסור לאיסור א"כ גם כאן מחמרינן בספק אף להרמב"ם דספק לקולא אבל כיון דמחזיקין מאיסור לאיסור שוב הו"ל בחזקת איסור דמעיקרא ודו"ק: והנה במ"ש למעלה ליישב סברת הרשב"א דדוקא באם אינו מכחיש החזקה דמעיקרא דיש לומר דלא היה לו חזקה כלל אבל ביין היה לו חזקת יין דמעיקרא הנה לפמ"ש בשב שמעתא שמעתא ב' פ"כ דיין משעה שהחמיץ שוב אין לו חזקת יין דחמרא קלקולו בתוכו וכדאמרו בב"מ דף ע"ג דחמרא חמרא דחלא חלא ופירש"י קלקולו בתוכו א"כ שוב כל שהחמיץ שוב למפרע אין לו חזקת יין ואני כתבתי בגליון הש"ש דצ"ע מהך דאמרו בב"מ דף ק"ו דארעא עבדא שליחותא ופירש"י דבכרם היה טוב ואח"כ חמרא אכתפא דמארי' שוור א"כ מבואר דלא אמרינן קלקולו בתוכו. אך בשיטה מקובצת מצאתי שהקשה זאת מהא דאמרו דחלא חלא וכתב דדוקא בבא לחביות אבל בכרם לא נתקלקל וא"כ בחביות שוב לא שייך חזקת יין איברא קשה בהא דאמרו ריש נדה אדרבא העמד יין על חזקתו ואימא לא החמיץ וקשה לריב"ל דס"ל דג' ימים אחרונים ודאי חומץ וא"כ שוב אזל חזקת יין דהרי קלקולו בתוכו רק שלא היה ניכר והיא קושיא גדולה על הש"ש ואולי ז"ש הרי החמיץ לפניך וא"כ אזל חזקת היין ועדיין קשה מהא דאמר דם נמי הרי דם לפניך ומשני חומץ יש לומר דהחמיץ ואתא וא"כ אמאי צריך לבא לתרתי לריעותא ולא אמרו דחומץ שאני דקלקולו בתוכו ואפשר דהש"ס משני לר' יוחנן דס"ל דג' ימים הראשונים ודאי יין וא"כ אח"כ ספק ושוב לא שייך לומר קלקולו בתוכו דכל זמן דלא ניכר החומץ איכא חזקת הגוף ודו"ק. ועכ"פ לריב"ל שוב יקשה על הרשב"א דלא שייך חזקת יין כלל ודו"ק:
2