שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תל״זShoel uMeshiv Mahadura III 1:437
א׳ביבמות דף ע"ז בתוס' ד"ה כתנאי:
1
ב׳התוס' הקשו דלר' יהודא תקשי ליה מצרי ולא מצרית ותירצו דבעמוני ומואבי היה יכול לכתוב עמון ומואב אבל מצרי אי הי' כותב מצרים היה מאריך יותר והא דכתב אדומי ולא אדום אגב מצרי כתב אדומי. ודבריהם תמוהים כמ"ש באור החיים פ' תצא דהרי אדומי כתיב ברישא ודוחק לומר שכתבה התורה רישא אגב סיפא וגם בסיפא באמת לא נכתב כהוגן רק שלא רצה להאריך ואיך תכתוב התורה אדומי בשביל מצרי מה שבאמת הוא נגד ההלכה ע"ש שהאריך. ובאמת שהוא תימה גדולה על התוס'. והנה בישוב דברי התוס' יש לדחוק כיון דהתורה כללה אדומי ומצרי בדין אחד ששניהם דור שלישי מותר ע"כ לא רצתה לשנות הלשון וכתבה אדומי כמ"ש מצרי והתורה לא רצתה להאריך ולכתוב מצרים ואף שהאריכה ביו"ד של אדומי והיה יכול לכתוב אדום ולמה חששה על המ"ם יותר מעל היו"ד. יש לומר דבמצרים היה צריך לכתוב כי גר היית בארצם ולכך קצרה התורה וכתבה מצרי וגם בארצו. ובאמת כל זה דחוק וגם מה נ"מ בין וי"ו שבארצו או שהיה כתוב מ"ם ואולי מפני שבאמת מה שקנתה אשה קנה בעלה אף בעכו"ם כמ"ש בשו"ת שבות יעקב ח"א א"כ לא יתכן לכתוב בארצם שאין הארץ רק של המצרי ולא המצרית והיה דחוק בלשון ע"כ כתבה מצרי אבל כ"ז דחוק אמנם בגוף קושית הש"ס אלא מעתה מצרי ולא מצרית מאד נפלאתי דבשלמא בעמוני ומואבי דנכתב האיסור שפיר שייך לומר דהתורה מיעטה עמונית ומואבית אבל כאן כתיב להיפך לא תתעב מצרי וא"כ אם נדרוש מצרי ולא מצרית אז הי' מצרית אסורה אף לאחר שלשה דורות וזה א"א דמלבד דלר' יהודה הכתוב תלה (באזהו) /באומות/ הלך אחר הפסולין וא"כ גם המצרית אסורה א"כ היכא משכחת מצרי שלישי הא בשביל המצרית אסור דהלך אחר פסולין כדאמרו ביבמות דף ע"ז ע"ח ובקידושין דף ס"ח ס"ט ואף אם נדחוק במצרי שבא על אחת מעכו"ם מלבד שבעה עממין דאז היא כשרה תיכף אכתי קשה הא ר"ש דריש ק"ו דהבנות מותרות מיד דמה עמון שאסור איסור עולם אפ"ה הנקבות מותרות מיד מצרי שאסור שלשה דורות אינו דין שיותר מיד ואף דר"י אמר אם לדין יש תשובה היינו שיליף מעריות דלא אסר רק שלשה דורות כדאמרו שם בדף ע"ז ע"ב וא"כ א"א לומר דמצרית תהי' אסורה יותר מג' דורות והיא קושיא גדולה ונפלאה. אמנם נראה דהרי ר"ש אומר דהטעם משום ע"ד אשר לא קדמו א"כ נפרך הק"ו דמה לעמונית ומואבית דבנשים ל"ש היה להם לקדם משא"כ במצרית אפשר דאסורה וגר אשר בארצו לא שייך לגבי נשים דמה שקנתה אשה קנה בעלה וא"כ נוכל לדרוש מצרי ולא מצרית. אמנם נראה דהא הש"ס פריך הי' להם לקדם נשים לקראת נשים והש"ס משני מכל כבודה בת מלך פנימה ובזה נראה דר"י ור"ש אזלו לשיטתייהו דר"י באמת לא דריש טעמא דקרא רק במקום דמפרש טעמא כדאמרו בסנהדרין דף כ"א ולפ"ז לר"י דלא דריש טעמא דקרא רק במקום דמפרש טעמא א"כ לדידיה ל"ק דנימא מצרי ולא מצרית דא"א לדרוש כך דהא לא אפשר לאסור יותר משלשה דורות וא"ל דשאני עמוני ומואבי דנפרש טעמא דקרא הא ז"א דבאמת הי' להם לנשים לקדם ואי משום דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה הא זה שוב לא הוה כמפרש ובכה"ג לא דרשינן טעמא דקרא ושוב לא שייך מצרי ולא מצרית אבל ר"ש דדריש טעמא דקרא אף במקום דלא מדרש שוב אין הק"ו ברור כ"כ די"ל בשביל הטעם ושפיר קשה דנדרוש מקרא דמצרי ולא מצרית ולכך הוצרך לומר דהטעם משום ע"ד אשר לא קדמו ואי משום דהיה להם לנשים לקדם הא זה אינו מפורש כ"כ דיש לומר דכל כבודה ודו"ק היטב ומה דדריש ק"ו דמה עמון ומואב שאסורין איסור עולם אף דיש לומר דטעם דעמון ומואב בשביל דלא קדמו הא יש פרכא דהי' להם לנשים לקדם ודו"ק. ובזה מיושב היטב מה דהקשו התוס' מאדומי ולא אדומית ולפמ"ש שם דכתיב כי אחיך הוא והרי אחיך מן האם נמי קרי אחיך כדאמרו ביבמות דף י"ז רק אחים אינו נלמד מאחיך ע"ש ובזה מיושב מה שהקשה האור החיים דתחלה אמר עמוני ולא עמונית והקשו לו א"כ מצרי ולא מצרית ומשני דמפרש טעמא דקרא וקשה לדידיה שוב יקשה דאם כן נדרוש מצרי ולא מצרית כקושית התוס' על ר' יהודה ותירוצו של התוס' לא ס"ל דא"כ קשה למה לא תירץ כן ע"ש ולפמ"ש נ"ל דבאמת הוא ס"ל דא"א לדרוש מצרי ולא מצרית דא"כ יאסר אח"כ ג"כ וזה לא אפשר וא"ל דשם הטעם בשביל דלא קדמו ואין דרכה של אשה לקדם דהא היה להם לקדם נשים לקראת נשים כדאקשי ליה באמת ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד ועיין בירושלמי פרק הערל ה"ג שאמר עמוני ולא עמונית ודכוותיה אדומי ולא אדומית מצרי ולא מצרית כתיב ע"ד אשר לא קדמו וגו' היה להם לנשים לקדם ופירשו בלשון בתמיה דלא היה להם לנשים לקדם וכן אמר אשר שכר ולא לנשים לשכור וכן הוא במדרש מגלת רות על פסוק ויאמר בועז לנערו ובפ"מ שם ובמה"פ הבין שעיקר התירוץ מי דרכו לשכור וע"ז הקשה דא"כ עמונית מאי איכא למימר ולא עיין במדרש שם שמבואר דדרש על שניהם שלא היה להם לקדם ולא לשכור ע"ש ודו"ק:
2