שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תל״חShoel uMeshiv Mahadura III 1:438
א׳נתתי לבי לעיין בהא דאמרו בברכות דף ע"ט דבר"ח אם כבר אמר הטוב והמטיב א"צ לחזור משום דאי בעי לא אכיל ולא נודע הטעם דא"כ גם בלא התחיל הטוב והמטיב גם כן לא יחזור דאי בעי לא אכיל וגם קשה דא"כ בנסתפק בבהמ"ז בחול אי לא אמר ברכה אחת לא יחזור דאי בעי לא אכיל כלל וע"כ דכל שאכל נתחייב לברך וא"כ מה חילוק יש בר"ח בין התחיל הטוב והמטיב או לא התחיל דסוף סוף הרי אכל ולמה לא יחזור. אמנם נראה דהנה התוספות כתבו בהא דאמר אי בעי לא אכיל והרי בר"ח חייב לאכול וכתבו דאי בעי לא אכיל פת שיתחייב בבהמ"ז והיינו דמצי לאכול מיני תרגומא וכמ"ש שם לענין סעודה ג' ע"ש וכן קי"ל בש"ע סי' קפ"ח ולפ"ז נראה לי כיון דאם אוכל דבר שאינו פת רק פת הבאה בכסנין דסגי בברכה מעין שלש דליכא ברכת הטוב והמטיב רק מעין השלשה ברכות א"כ כל שהתחיל הטוב והמטיב א"צ לחזור דבברכה זו כבר חלף הלך החיוב של ברכת המזון שהרי אינו חייב לאכול פת בר"ח ואף שמחוייב לאכול פת הבאה בכסנין או שאר מיני תרגומא עכ"פ הטוב והמטיב לא יברך ולכך אין צריך לחזור דכעת כבר חלף הלך החיוב של ברכת המזון ובזה נראה לפענ"ד מה דמבואר בש"ע סי' קפ"ח דאם טעה ולא הזכיר של ר"ח קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם. והדבר צריך ביאור דמ"ש משבתות ויו"ט דחותם ולמה לא יחתום ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דבר"ח לא צריך לאכול פת שחייב בברכת המזון רק שיאכל פת הבאה בכסנין וא"כ בברכה מעין שלש אף שכולל ר"ח עמו כמבואר סי' ר"ח אבל אינו חותם בשל ר"ח וא"כ גם כעת שאוכל פת אינו חותם משא"כ בשבת ויו"ט צריך לחתום דמחוייב לאכול פת וא"כ צריך לחתום בקדושת שבת ויו"ט וז"ב. ובזה נראה דסעודה ג' של שבת דמבואר דדינו כר"ח ג"כ אין צריך לחתום ובספר חיי אדם כלל ל"ט צווח דלמה לא יחתום ע"ש שהעלה דצריך לחתום. ולפענ"ד ברור כמ"ש דאין צריך לחתום:
1
ב׳ובזה נראה גם בר"ח שחל בשבת דאין צריך לחתום בשל ר"ח והמג"א תמה בזה דלמה לא יחתום ובאבן העוזר העלה שלא לחתום בר"ח ועיין מחצית השקל ס"ק ט"ז ולפמ"ש ודאי דאין צריך לחתום בשל ר"ח דמצד ר"ח לא היה צריך לאכול פת והיה כולל בשל שבת אם היה אוכל פת הבאה בכסנין ולכך לא יחתום כן נראה לפענ"ד ברור. והנה בהא דאמרו שם דרב חסדא אמר דלא אמרי ברית ותורה ומלכות ואמאי לא אמרת כדרב דרב אמר דיצא אף שלא אמר ברית ותורה ומלכות ברית לפי שאינו בנשים תורה ומלכות לפי שאינו לא בנשים ולא בעבדים והנה הדבר תמוה דרב לא אמר רק דיצא אבל לכתחלה צריך לאמרו ואמאי לא אמר רב לכתחילה ועיין פ"י ולפענ"ד בפשיטות דרב אמר אף שאינן מסובין עם נשים ועבדים אפ"ה יצא לפי שאינן בנשים ועבדים ועיין בחידושי רשב"א אבל ר"ת בבי ריש גלותא דהיו נשים ועבדים מסובין ולכך גם לכתחלה לא אמר. שוב ראיתי דהמג"א סי' קפ"ז הרגיש בזה וע"ש היטב ובמחצית השקל אך מה דקאמר דמלכות לא אמר משום דאינו בנשים ועבדים צריך ביאור דמה גריעותא דעבדים לענין מלכות בשלמא תורה נשים ועבדים אינם מצווים אבל מלכות מ"ט וצריך לומר דמתפללין על מלכות ב"ד והרי הנשים ועבדים לא נטלו חלק בארץ ולכך אינם ראויים לברך ברכת מלכות ב"ד דעיקר מלכות ב"ד הוא בארץ בנוחלי הארץ וכמו שהיה ויהיה בעתיד בבנות מלכות ב"ד על תלה ולכך לא שייך מלכות בזה כן נראה לפענ"ד. והנה בהא דאמרו דרב ב"ח אמר בשם ר' יוחנן דברכה הטוב והמטיב צריך מלכות ופריך הש"ס מה קמ"ל דכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה והא אמר ר"י חדא זימנא ובהגהות הגאון מוהר"ע איגר ז"ל הקשה דלמא קמ"ל כהך דוסתאי דפליג ארבנן לעיל והיא תימה גדולה והנראה דהנה בהא דאמרו רבנן דא"צ מלכות כתב רש"י והא דפותח בברוך משום דחדא הוה פתיחתה עם חתימתה והקשה הגאון הנ"ל דהא אמרו דף מ"ו תדע דהטוב והמטיב אינו דאורייתא והביא ברייתא ושם לא הוזכר מלכות ולכאורה צריך ביאור דהא ברכת השם בודאי צריך דרב אמר כל ברכה שאין בה ברכת השם אינו ברכה ור' יוחנן מודה בזה רק דסובר דצריך גם מלכות והרי מסיק שם דלא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו יעו"ש בברכות דף מ"ם וא"כ מ"ט לא הזכיר גם ברכת השם וצ"ל דזה פשוט דאמר שפותח בברוך ובודאי צריך ברכת השם דבזה כ"ע מודו אבל מלכות שרבי יוחנן הוא שחידש זאת ה"ה צריך להזכיר וצריך לומר דהברייתא לא הזכירה כלל ענין ברכת שם ומלכות דזה בכל הברכות וכעין מ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות ריש פרק כיצד מברכין ולפ"ז שפיר מקשה על ר' יוחנן דמה קמ"ל דאין לומר דקמ"ל דהטוב ומטיב צריכה מלכות דהיא דרבנן דזה פשוט מברייתא דבשלמא בן דוסתאי ורבנן אפשר דהם תנאים ויכולין לחלוק על הברייתא אבל ר' יוחנן דלא היה תנא וא"י לחלוק על הברייתא וכמ"ש התוספות בכתובות דף ח' ושפיר פריך על ר' יוחנן דע"כ הברייתא ס"ל דאמר מלכות ומה דלא הזכיר הרי לא הזכיר ברכת השם שזה ודאי צריך אליבא דכ"ע רק דזה לא צריכה הברייתא להזכיר דזה נוסח בכל הברכות וכמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה ושפיר מקשה על ר' יוחנן ודו"ק היטב:
2