שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:י״אShoel uMeshiv Mahadura III 2:11
א׳בנדרים דף צ' הר"ן הקשה וכי איסור שבה להיכן הלך וכתב דיש לומר דאפקעינהו רבנן לקידושין והוה פנויה אלא שלפ"ז אם נבעלה לפסול שוב לא שייך עיניה נתנה באחר ואינו במשמע והדבר תמוה כמו שהקשה המ"א בסוף ספר קטן ביאור תוספתות נזיקין דהיה לו להר"ן להקשות מהך דאמרו גבי נפט ואהלויי דאמרה אי לאו מינך דנפט ואהלויי הוה ואפ"ה התירו ושם מיירי באשת כהן כמ"ש הר"ן והיא תימה גדולה וכבר כתבתי בזה ובשנת תרכ"ה בש"ק עקב אמרתי בזה דהנה קושית הר"ן דאיסור שבה להיכן הלך היינו משום דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא דניהו דאינה נאמנת מכל מקום לגבי עצמה שוויא חתיכה דאיסורא וע"ז תירץ הר"ן דמשועבדת לו ועיין פרי מגדים סוף סימן א' דלמד מזה היכא דחב לאחרים אף לגבי עצמה אינה נאמנת ועכ"פ בהקושיא אזל הר"ן דשייך שויא אנפשה חתיכה דאיסורא ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש בשיטה בכתובות בסוגיא דפ"פ דכל דלא קים ליה בפ"פ לא שייך שויא אנפשה חתיכה דאיסורא ע"ש ולפ"ז שאני הך דאמרה טמאה אני לך בהדיא בזה שייך שויא אנפשה חתיכה דאיסורא ושפיר הקשה הר"ן והוצרך לחלק משום דנעשה פנויה אבל שם דהיא חשבה דמיניה הוא וכשאמר לה לאו מינאי אמרה דלמא מאהלוי ונפט וא"כ לא אסרה על נפשה בודאי ולא שייך שויא אנפשה חתיכה דאיסורא ואין מקום לקושית הר"ן ולכך לא מביא הר"ן משם ודו"ק היטב:
1