שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:צ״הShoel uMeshiv Mahadura III 2:95
א׳להרב החריף מוה' מאיר בראם נ"י:
1
ב׳אשר שאל בהא דאמרו ביבמות דף י"ד ע"א אי בעית אימא קודם בת קול וכגון דב"ה רובא למ"ד לא עשו דהא ב"ה רובא ומ"ד עשו כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי ננהו אבל הכא מחדדי טפי וע"ז הקשה לפמ"ש המהרש"א וכבר קדמו הרשב"א והפ"י בכתובות דף כ"ב החזיק בידו דכל דהוא טוען נגד הרוב והחזקה נאמן אדם לעצמו לעשות נגד הרוב ולפ"ז כאן מה מועיל דב"ה רובא הא האדם לגבי עצמו יכול לטעון נגד הרוב ולגבי עצמו נאמן ויכול לעשות. והשבתי דלק"מ ע"פ מ"ש התוס' ריש המניח דרובא דדיינים עדיף והוה המיעוט כמאן דליתא וביאר התומים בקונטרס ת"כ דשאני כל רובא ומיעוט דאף שהרוב הוא כן מכל מקום המיעוט ישנו בעולם אבל בדיינים כל דרוב דיינים מסכימים שהדין כן שוב לגבייהו אין כאן שום מיעוט דהא הם אומרים שהדין כך ואיך שייך מיעוט ע"ש ודפח"ח והארכתי בזה בתשובה ובחיבורי יד שאול סי' רמ"ב בפסק או"ה יעו"ש. ולפ"ז ע"כ לא כתב הרשב"א דאדם יכול לומר נגד הרוב רק במקום דשייך מיעוט יכול לומר דקים לי כהמיעוט אבל כאן דב"ה הוה רוב ואמרו שהדין כן א"כ לפי דבריהם אין במציאות שיהיו כב"ש כיון דהם הסכימו שהדין כן ואזלינן בתר רוב וא"כ גם ב"ש לא מצו אמרו שהדין כדבריהם ודו"ק. ובזה יש לומר דסברת מ"ד שאמר דעשו כדבריהם כיון שהם מחדדי א"כ אפשר דעכ"פ מציאות יש שיהיה הדין כב"ש דאולי לא יכלו ב"ה להעמיק בהדין וא"כ שוב יוכלו ב"ש לומר קים לי שהדין כדברינו ודו"ק היטב. ומה ששאל בהא דכתב הט"ז או"ח בריש הלכות חנוכה במה שהקשה הב"י דלמה עשו שמנה ימים הא בלילה הראשונה לא היה נס שהיה שמן כשיעור יום אחד וע"ז כתב הט"ז דהיה צריך להיות איזה דבר שיחול הברכה ע"ז כמ"ש הט"ז וע"ז הקשה דהא אמרו במנחות בדף פ"ח דנדשן השמן נפסל הפתילה וצריך לתת לה שמן אחר כמדה הראשונה ושם בדף פ"ח נחלקו אי שערו ממטה למעלה דהתורה חסה על ממונן של ישראל וא"כ מה מועיל מה שנשאר השמן הא היה צריך להשליכו לחוץ. לק"מ לפענ"ד דדוקא בנר שכבה כיון דפתילה לא היה בה רק דשן וצריך להשליכה ממילא גם השמן נפסל אבל אם לא כבה ונשאר הפתילה גם השמן לא נפסל יע"ש ברש"י וברמב"ם פ"ג מתמידין הי"ד שכתב כל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן שבנר משמע דדוקא בכבה הפתילה אבל לא בלא כבה וא"כ היה כאן הנס דגם הפתילה לא כבה וממילא השמן כשר:
2