שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:ק״זShoel uMeshiv Mahadura III 3:107
א׳שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה מוה' פנחס ראבד"ק ווישניצא:
1
ב׳יקרתו הגיעני והוא על ד"ת בא ואני יושב פה קרית חוצות לשאוף רוח צח ובכ"ז אמרתי להשיבו בקצרה אם כי אין אתי שום ספר רק ש"ס כתובות. בדבר השאלה בראובן שעשה שותפות עם שמעון על עסק יער עצים וכך עשו ביניהם ששמעון יהיה העוסק במכירת העצים וליקח ת"י מעות השותפות וראובן לא יוכל להשביעו שבועת שותפות ולא להטיל עליו קבלה בחרם רק שיתקע שמעון כפו בפועל ממש ויהי' כדין שבועה גמורה על העלמת עסק שותפות הלז ובבואם לחשבון נתהוו ביניהם דו"ד וסכסוכים מענינים אחרים לא מעסק הלז ונתחייב שמעון לשבע ושמעון עדן לא תקע כפו ע"כ רוצה ראובן לגלגל עליו שבועה השותפות על עסק יער עצים הנ"ל:
2
ג׳והנה מעלתו מביא הא דמבואר בש"ע חו"מ סי' צ"ג ס"ז יש מי שאומר שאם פטרו משבועה א"י לגלגל וכ"ה באהע"ז סי' צ"ח והרמב"ן והריטב"א חולקים ע"ז והנה מקור הדברים בהא דמבואר בכתובות דף פ"ו ע"ב הלכה מקבר בעלה וכו' ואם נעשית אפטרופיא היורשין משביעין אותה על העתיד ואין משביעין אותה על העבר והקשו חכמי פרובינצא למה חזר ושנה דאין משביעין על העבר הא תני רישא דאין היורשין משביעין אותה על אפטרופיא שנעשית בחיי בעלה וכתב הר"ש מנרבונא דקמ"ל דכל שפטרה בפירוש אף ע"י גלגול אין משביעין אותה והנה מעלתו הקשה על קושית חכמי פרובינצא דמה קשה להו הא יש לומר דקמ"ל דאין משביעין אותה אף על מה שבין מיתה לקבורה וכר' מתנ' שם והכי קי"ל באהע"ז סי' צ"ח וגם לר"י א"ר י"ל דקמ"ל לאפוקי מדר' מתנה ולא מצא מענה. ובמח"כ טעה בזה דהך דהלכה מקבר בעלה פירש רש"י דקאי על פטרה משבועה וכמ"ש רש"י בשם התוספתא וכמ"ש הרא"ש בשם חכמי פרובינצא וא"כ שפיר ק"ל דהך דר' מתנא אינו בפטרה דוקא רק דלכרגא ולקבורה אף בלא פטרה אין משביעין לר' מתנא מטעם שלא יזלזלו בהמת וא"כ לא שייך לומר דקמ"ל בפטרה דאין משביעין דאף בלא פטרה נמי וז"פ וברור. והנה בהא דאמר ר"נ על הפוגמת ופירש"י וכ"ש על שבועת אפטרופוס דמכל שבועות פטרה ולכאורה צריך ביאור דמנ"ל זאת דיש לומר דשבועת אפטרופוס לא מסיק אדעתא כלל ולא מחל כלל ע"ז וכן הוא באמת דעת הב"ח סי' צ"ח הובא בח"מ ס"ק יו"ד ובב"ש ס"ק ג' ואף דהם דחו דבריו מ"מ מצד הסברא לא נודע טעמם. ולפענ"ד נראה דאם נימא דיכול לגלגל ממקום אחר אף שפטרה בפירוש א"כ לא הועילה במה דפייסת וא"ל כתוב לי דלא משתבעת הא יוכל לגלגל ממקום אחר וע"כ שפטרה מכל השבועות וא"כ לא יוכל לגלגל עליה וז"ב ונכון ולפ"ז למה דחידש הר"ש מנרבונא דהסיפא קמ"ל דא"י לגלגל שוב אין הכרח לומר דפטרה מכל השבועות רק משבועת פוגמת דמסקא אדעתא זאת ולא מה שלא מסקא אדעתא כלל. ובזה מבואר לפענ"ד מה דאמרו ואין משביעין אותה על שעבר ופריך שעבר מה עבידתא ועיין רש"י שנדחק בפירוש הקושיא ולפענ"ד דבאמת קשיא ליה קושית חכמי פרובינצא דשעבר כבר אשמעינן מרישא דכל שפטרה א"י להשביעה לא הוא ולא יורשים וא"כ שעבר מה עבידתא וע"ז משני דקמ"ל על אפטרופא אף דבאמת לא פטרה רק משבועת הפוגמת לבד ולא מאפטרופא אפ"ה כל שא"י לגלגל א"כ לא יוכל להשביעה על אפטרופא שנעשית מכבר ולהשביעה על הפגימה זה א"י אבל על אפטרופיא לבד יוכל להשביעה וגם לשיטת הב"ח דמיירי שפטרה מאפטרופא לאחר שנעשית אפטרופא ג"כ קמ"ל דא"י לגלגל על אפטרופא שנעשית מכבר וא"כ שיטת הב"ח מבואר דבאמת לא פטרה רק מפגימה לבד ולא מאפטרופא ואפ"ה הועיל במה שפטרה דהא א"י לגלגל ועל שבועת אפטרופא ע"כ מיירי דפטרה לאחר שנעשית אפטרופא וכמ"ש ודו"ק היטב כי ת"ל הדרתי פני זקני הב"ח ז"ל. וא"ל דא"כ גוף קושית החכמי פרובינצא דהא ברישא לא תני רק שבועת פגימה ומיירי באמת שלא פטרה משבועת אפטרופסת אבל זה אינו דא"כ מה קמ"ל במה דאין משביעין על העבר דע"כ קאי על שבועת אפטרופסת וכדפירש ר"י ואי מיירי שלא פטרה כלל משבועת אפטרופסת לאחר שנעשית אפטרופס למה לא יוכל להשביעה וע"כ דמיירי שפטרה משבועת אפטרופסת לאחר שנעשית אפטרופסת וא"כ מה קמ"ל וע"כ דא"י לגלגל ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא. עתה נשוב לדינא והנה מעלתו רצה לחדש ולעשות שלום בין הפוסקים דגם הר"ש מנרבונא מודה להרמב"ן והריטב"א רק דהלוה בעצמו הוא דיכול להשביעו על ידי גלגול דלא פטר רק משבועה בפ"ע ולא ע"י גלגול אבל היורשים כל שאביהם פטר כבר והנכסים היו אז שלו לא יוכלו לגלגל דבעת שירשו הזכות אותן הנכסים היו פטורין מלשבע עליהם וא"י לגלגל והאריך בזה ואני אומר דאף הסברא לכאורה נכונה ולכאורה ראיה לדבריו מדקמ"ל בסיפא גבי יורשים דא"י לגלגל ולמה לא קמ"ל גבי הוא עצמו דא"י לגלגל וע"כ דהוא יכול לגלגל. אמנם מה נעשה שבכל הפוסקים משמע דאין חילוק בין הוא להיורשים וגם מצד הסברא יש לומר להיפך דהוא בעצמו כל שפטר שוב א"י לגלגל דמה זו מחילה שהלה חוזר ותובע ממנו ע"י גלגול אבל היורשים הם בעצמם לא פטרו רק שאביהם פטרו אף לגבי היורשים וא"כ יש לומר דלא יוכל לפטור רק אותן הנכסים שהן ברשותו בעת שהיו ברשותו פטור אף לאחר שיצא מרשותו אבל אם נתגלגל שבועה ע"י נכסי היתומים בעת שכבר נכנסו ברשותם למה לא יוכלו לגלגל וע"כ זה ברור דאביהם ג"כ א"י לגלגל ואין חילוק בינו לבין יורשיו וז"ב. גם מ"ש מעלתו כיון דלא פטרו לגמרי ות"כ נשאר חייב לו ולדעת הפוסקים ת"כ חמור משבועה פשיטא דיכול לגלגל שבועה ולפענ"ד איפכא מסתברא דאף לדעת הפוסקים דיכול לגלגל היינו כשפטרו יש לומר דמכל מקום משבועת גלגול לא פטרו דאינו נשבע בשביל זה גופא רק ע"י גלגול ולפע"ד סברתם ע"ד זה דכמו שס"ל לר"י אמר רב בריש הסוגיא דלא פטר רק מאפטרופסת דהוא רמי עלה אבל בפגימה דהוא רמיא אנפשה וגרמה לעצמה לא פטרה וכמ"ש רש"י כן יש לומר בזה ג"כ דהוא פטר אותה דלא ירמו עלה שבועה אבל ע"י גלגול היא גרם לעצמו ע"י שנתחייב שבועה ממקום אחר שפיר יכול לגלגל אבל כאן הרי התנה בהדיא דמשבועה פוטר עצמו ואדרבא אם ת"כ חמור משבועה ואפ"ה לא רצה בשבועה רק בת"כ א"כ מה נ"מ במה שבא על ידי גלגול והרי לא רצה בשבועה רק בת"כ אף שחמור ניחא ליה בזה ולא בשבועה וא"כ לא יוכל לגלגל עליו אותה שבועה. ומ"ש מעלתו דבירושלמי סוטה פ"ב ה"ז מבואר דגירש כמי שמחל וצריך לקנות מחדש וא"כ מבואר דא"י לגלגל דהרי גלגול שבועה מסוטה גמרינן ובסוטה א"י לגלגל כל שמחלו בזה רצה לומר דירושלמי לשיטתו דפירש דהלכה מקבר קאי אם פטרה משבועה והנה לפענ"ד אין משם ראיה דשם באמת איכא לאוקמא בחזקת טהרה רק דכל שקינא לה ונסתרה אתרע לה חזקת טהרה כמ"ש התוס' ריש נדה ולפ"ז כל שמחל או גירש דלא הקפיד על קנויו שוב שייך חזקת טהרה דלא אתרע שהרי מחל ושוב צריך לקנות מחדש ודו"ק היטב:
3