שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:כ״טShoel uMeshiv Mahadura III 3:29
א׳לחכם אחד:
1
ב׳ע"ד אשר נסתפקת אם מותר לטלטל המגילה בשבת. הנה לא ידעתי שום צד איסור בזה ולא גרע משאר כתבי הקדש והרי קי"ל דרות ושה"ש ואסתר מטמאין את הידים כמ"ש הרמב"ם פ"ט משאר אבות הטומאה הלכה וא"ו ואסתר ברוה"ק נאמרה ועיין מגילה דף ז' ואף דלענין להציל מפני הדליקה מבואר בש"ע סי' של"ד סעיף י"ג דאם אינה כתובה כמשפטה על העור ובדיו אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה היינו משום שאין בה אזכרות כמבואר שם ואף בזה פקפק המג"א שם אבל אם כתובה אשורית על העור ובדיו לכ"ע מצילין מפני הדליקה ומכ"ש שמותר בטלטול והרי בגט מותר לטלטל אף שכתוב בלע"ז דיכול ללמוד ממנו דיני הגט וכמ"ש הד"מ הובא במ"א סי' ש"ז ס"ק כ"ד ומכ"ש במגילה הכתובה בלה"ק. ומפני שהיה שאלתך תמוה בעיני חפשתי ומצאתי בפר"ח סי' תרפ"ח וראיתי שכתב שאסור לטלטל המגילה בשבת. אמנם גם הוא לא אסר רק לדידהו דהיינו למוקפין שקורין בט"ו וט"ו יוכל להיות בשבת ואין קורין המגילה בשבת לכך אסור גם הטלטול דכיון דאסור לקרות בו שוב אסורה בטלטול ודימהו לאפטרתא אבל אנן בדידן דל"מ שיחול י"ד בשבת וא"כ בשאר שבת דאין זמן קריאת מגילה פשיטא דמותר דל"ש החשש ובאמת שגוף דברי הפר"ח תמוהין בעיני דמה"ת לחוש שע"י שמתיר הטלטול יבא לקרות בו כיון דכבר תקנו חז"ל שלא יקראו בשבת ושאני אפטרתא כיון דאסרו לקרות בו משום דלא נתנו לכתוב א"כ אסור בטלטול כדאמר בגיטין דף ס' אבל כאן דניתן לכתוב והקריאה דוקא בשבת שאסרו משום גזירה שמא יעבירנו וזה לענין חובת הקריאה בזה גזרו אבל מה"ת לאסור עי"ז הטלטול ואטו אסור להביט בו אתמהה. וכאשר השקפתי בזה ראיתי שהוא ש"ס ערוך במגילה דף ד' דאמר פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום ופירש"י ומעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים הרי מבואר דמותר לקרות בו ולטלטלו וא"ל דשם מיירי שאינו כתוב על אשורית ובדיו דלא שייך הגזירה דרבה שמא יעבירנו דהא אסר לקרות בו ולא יצא ידי חובת קריאה בזה דזה אינו דסוף סוף שייך הגזירה שמא ילך אצל בקי שילמדנו הקריאה ויקרא במגלה אחרת ועוד הרי אמרו שם בהדיא פורים אצטריכא לי' מ"ד נגזור משום דרבה ופירש"י דנגזר דרשה אטו קריאה קמ"ל דלא גזרינן וא"כ מבואר ההיפך מהפר"ח. ובאמת שלולא פירש"י הי' מקום לפרש דברי הש"ס דהא דאמר שואלין ודורשין בענינו של יום היינו בהלכות פורים ודיניהם ובזה באמת מסקי הש"ס דלא שייך גזירה דרבה דמה ענין דיני פורים לקריאת המגילה ולכך לא גזרינן אבל לטלטל המגילה ולדרוש בה אפשר דשייך הגזירה. שוב ראיתי ברי"ף ורא"ש שפירשו בהדיא דשואלין ודורשין בהלכות פורים ולדידהו אפשר דלדרוש במגלה אסור. ובזה יש ליישב הא דכתבו הרי"ף והרא"ש דמיירי בט"ו לכרכים והקשה הפ"י דלמה יפרשו כן ואי דל"מ לדידן ממילא נדע זאת ע"ש שהאריך ונדחק ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דפירש לענין הלכות אבל לקרות אסור כמ"ש הפר"ח והנה זה פשוט דאף להפר"ח אינו אסור רק בזמנה שאז שייך הגזירה אבל לדידן דל"מ י"ד בשבת אין איסור בשבת דאין זמנה היום וכמ"ש לעיל ולפ"ז זהו דמפרש הרי"ף בחמשה עשר של כרכים שחל להיות בשבת ששואלין ודורשין בענינו של יום ה"פ והיינו דבזה שייך לגזור בדרשה ורק בהלכות מותרין אבל לדידן ל"מ להך דינא. יהיה איך שיהיה מרש"י מבואר להדיא שלא כהפר"ח ואף להרי"ף והרא"ש אין הכרע לדינא דכיון דעכ"פ לא גזרינן משום דרבה גם בדרשה אפשר דלא שייך הגזירה ומה דפירשו לענין הלכות היא לתרוצי סוגיא לפרש מה דפריך מאי אריא פורים אפילו יו"ט נמי ושם קאי לענין הלכות פורים ובשטת של רש"י צריך לדחוק לפי מה דמבואר באו"ח סימן ר"צ דת"ח צריך להתענג יותר בשבת ויום טוב במאכל ומשתה וה"א דדוקא פורים שא"צ עונג רק שצריך לבסומי בפוריא אבל לא בעי דין עונג ולכך שואלין ודורשין בענינו של יום אבל לא ביו"ט דצריך עונג וע"ז פריך מאי אריא פורים אפילו יו"ט נמי דלענין לדרוש בענינו של יום פשיטא דהת"ח מחוייב טפי להורות לעם ד' המעשה אשר יעשון. ובזה מיושב מה דהקשה הח"י בהלכות פסח סי' תכ"ט דמה מקשה מאי אריא פורים הא ביו"ט א"צ לדרוש רק סמוך לפסח. ולפמ"ש אתי שפיר דאף אם נימא דבפסח א"צ לדרוש היינו משום שדרשו כבר קודם לפסח אבל בפורים שלא דרשו כבר פשיטא שגם הת"ח צריך לדרוש. ובזה מיושב ג"כ מה דקשה לי טובא לפמ"ש התוס' בבכורות דף נ"ז דלמ"ד יום דפסח מתחילין מפורים וכ"כ הב"י שם והפר"ח בסי' תכ"ט. במחכ"ת לא זכר דברי התוס' שם מה שהיה למראה עיניו בס"ק ההוא וא"כ לכך קמ"ל דצריך לדרוש מענינו של יום דה"א דכיון דצריך לדרוש מפסח לא ידרוש בענינו של יום והיא קושיא גדולה. ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר קושית הש"ס הוא דעכ"פ כיון דצריך לדרוש מפסח פשיטא דענינו של יום קודם ממה שדורש בה"פ שעוד שהות בדבר ועכ"פ דרשינן בתרווייהו וז"ב ודו"ק עכ"פ הדין של הפר"ח תמוה לפענ"ד ומכ"ש לדידן דפשיטא דמותר המגילה בטלטול וכן עמא דבר. שוב ראיתי באחרונים שהביאו בשם מטה יהודה דגם להפר"ח אינו אסור רק באותו יום שצריך לקרות המגילה אבל שלא בזמנה לא שייך החשש ושמחתי שבראשית ההשקפה סברתי לה מסברא. ובזה מיושבין גם דברי רמב"ם בפ"א בהביאו דין הלז של ריב"ל שחל פורים בשבת ובזה יתיישב קושית הפר"ח ודו"ק אחר כמה שנים מצאתי בריטב"א ריש פרק לולב וערבה שכתב דהא דאמרו וה"ט דמגילה וז"ל פירוש דמגילה נמי אע"ג דמדרבנן הרי קורין בשבת ובת טלטול היא ככל כתבי הקדש ואפ"ה כשחל בשבת אין קורין אותה משום האי גזירה ע"ש הרי בהדיא דבת טלטול היא ורק לענין לקרותה אסור משום גזירה ע"ש והוא כמו שכתבתי ודו"ק:
2
ג׳והנה בשנת תרי"ג מצאתי בפסקי תוס' במגילה פ"ק אות י"ד וז"ל אין נזהרין בהוצאת יו"ט משום דכרכים שלנו מוקפין חומה ובתים ודינן ככרמלית ואין רחבין י"ו אמות וציין ע"ז ד"ה ויעבירנו דף ד' ע"ב והוא תימה דלא נזכר כלל בתוס' שם ועיין בתוס' כתובות דף ז' ד"ה מתוך שכתבו דבכרמלית יש להחמיר גם ביו"ט ואין ללמוד מחצר שאינה מעורבת ועיין או"ח סי' שי"א וסי' של"ד ועיין סי' תקי"ח שם בט"ז ס"ק ב' ואין אחד שיזכור דבר זה אך מה שהוסיף שהוא מוקף חומה ודינן ככרמלית. הנה זה דין חדש ומצאתי בתה"ד סימן ע"ג שחידש כן דכל דמוקף חומה יש לה דין כרמלית וע"ש סי' ע"ז ועיין בש"ע סי' שס"ד ס"ג שהובא דברי התה"ד להלכה ועיין במשאת בנימין סי' צ"ב ובמ"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז ולא ראו דברי הפסקי תוס' הנ"ל שכתבו שמוקף חומה יש לו דין כרמלית ואף בי"ט כל שרחב ט"ז אמה היה אסור והמ"ב כתב לחלק בין יו"ט לשבת ע"ש:
3
ד׳והנה אי קשיא הא קשיא דא"כ כרכין המוקפין חומה דאסרו לקרות המגילה בשבת כמבואר במגילה דף ב' ע"ב דכ"ע דמגילה אין קורין בשבת ומטעם דשמא יעבירנו וקשה אמאי והא ליכא רה"ר בכרכין המוקפין חומה ואמאי נגזור שמא יעבירנו בדבר שאינו רק משום שבות והיא קושיא גדולה. ולכאורה רציתי לומר דמשום זה הוסיף ר"י הטעם משום שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ועיין תוס' שם אבל אכתי קשה דאיך אמרו דפורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין ואמרו דפורים איצטריכא ליה מ"ד נגזור משום דרבה והרי פורים שחל להיות בשבת כתב הרא"ש דהיינו דוקא למוקפין חומה דט"ו לא מצי למקלע בשבתא משום דיוה"כ יקלע בע"ש והרי בכרכים לא שייך הגזירה כלל שאין שם רה"ר וצריך לומר דכיון דקי"ל דכרכין המוקפין חומה אעפ"י שאין להם עכשיו נדון ככרך וא"כ מש"ה גזרו שמא יעבירנו באותו מקום וגם דהרי כל הסמוך עמו נדון ככרך והרי זה אינו מוקף חומה וגם דאם הים מקיפה מספקא לי' לחזקי' והרי מחיצה שלא נעשה ע"י אדם לא חשיבה מחיצה ואתו רבים ומבטלי מחיצה וכמ"ש התוס' בעירובין דף כ"ב ע"ב ד"ה דלמא וא"כ שוב שייך לגזור בים דהא הספינות אזלו על גבה ומש"ה גזרו בכל מקום וביותר נראה דכיון שעיקר המוקפין תלוי במה שהיה מוקף חומה בימי יהושיע ב"נ וכתב הרמב"ם הטעם והוא מהירושלמי שלפי שהי' א"י חריבה באותו עת ולא הי' מוקף חומה ע"כ תלו בימות יהושיע כדי לחלק כבוד לא"י וא"כ שוב שפיר גזרו שלא לקרות בשבת דאל"כ הי' בזיון לא"י שאותן שהוקפו חומה עכשיו בח"ל הי' קורין אף בשבת ובא"י לא הי' קורין ודו"ק היטב. והנה אם נימא לחלק בין מוקפין למוקפין דהיינו שאותן שהן מוקפין עכשיו מותרין לקרות המגלה בשבת רק שאותן שאינן מוקפין עכשיו אין קורין בשבת. ובזה הי' מקום ליישב קושית מהרלב"ח בהא דאמרו במגילה דף למ"ד כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר זכירה ועשייה בהדי הדדי קאתיין והקשה המהרלב"ח דהרי המגילה ודאי לא הוה בשבת וע"כ דעשיה קאי לענין הסעודה הרי מבואר דעשו בשבת ומזה מוכח דלא כהירושלמי שכתב דאין לעשות הסעודה בשבת ועיין ב"ח וט"ז ומג"א סי' תרפ"ח ובתשובה הארכתי בזה ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג. ולפמ"ש אתי שפיר דהא משכחת להמוקפין דקורין בחמשה עשר והיינו אותן שהן מוקפין עכשיו וז"ב ודו"ק. ומצאתי בספר ארבעה טורי אבן להגאון מוהר"א זצ"ל אבד"ק אמשטרדם שרצה לחדש דבא"י אין בו רה"ר כדס"ד בעירובין כ"ב וא"כ לא שייך הגזירה שמא יעבירנו ואין זה כלום דבאמת דחי הש"ס דדוקא מעלות ומורדות דבא"י הוא דלא הוה רה"ר וכ"כ הוא בעצמו וע"ש שתיכף בתכ"ד שכח דברי עצמו ומיישב קושית השער אפרים משום דבא"י לא שייך כלל הגזירה וקורין בשבת וזה היפך כל הש"ס דמגילה וע"כ דבריו תמוהין והיה לו להקשות דכל דמוקף חומה לא שייך הגזירה כמ"ש בפסקי תוס' ובתה"ד ומקום הניחו לי מן השמים ת"ל וראיתי בטורי אבן דף למ"ד שהקשה קושית מהרלב"ח הנ"ל והנראה לפענ"ד כתבתי. ובזה מדוקדק לשון הש"ש כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר והיינו דקצת מוקפין ולא כלם וכמ"ש ומכ"ש אם נימא דשמואל ס"ל דמוקפין מימות אחשורוש הוא וא"כ אפשר דבמוקפין חומה עכשיו לא גזרו כלל. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית בעל ארבעה טורי אבן שדקדק במ"ש להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בכל שנה ושנה ודקדק למה כתיב בכל שנה דוקא במוקפין ולא בארבעה עשר וחמשה עשר בחדש אדר בכל שנה ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה בימי מרדכי לא גזרו עדיין גזירה דרבה שמא יעבירנו ועיין בפ"י דף ד' ולפ"ז בודאי הי' קורין בט"ו בשבת וא"כ ע"ז דקדק בכל שנה והי' קורין ועושין הסעודה בשבת כמ"ש המהרלב"ח אבל בי"ד דגם בימים שהי' מקדשין ע"פ ראיה הי' רואים שלא יארע בשבת כמ"ש התוס' ר"פ תמיד נשחט וא"כ אין רבותא מה שעשו בכל שנה אבל במוקפין הי' עושין בכל שנה וזה רבותא ובפרט לפמ"ש הסמ"ג דהזאה הי' נוהגין גם בימי משה (היה) הגזירה שמא יעבירני וא"כ הו"א דלא יהיו עושין בכל שנה ולכך קמ"ל דמותר כיון דאי אפשר בענין אחר ע"כ לא גזרו ולא נהגו גזירה זו לענין מגילה. ובזה מיושב מה דקאמר הש"ס ריש מגילה דאתי את ופסקי' והקשה בשער אפרים דהרי בזבחי' אמרו דאת ערבי' ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ כאן חלוק דהרי במוקפין כתיב בכל שנה להורות דאף בשבת ועד"ז כתב בארבעה טורי אבן שם אבל דבריו אינם נכוני' וכמ"ש למעלה ומ"ש נכון ת"ל מאד מאד ברוך פוקח עורים:
4