שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:נ״וShoel uMeshiv Mahadura III 3:56
א׳שלום וכ"ט אל כבוד הרב המאה"ג מוה' יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ נ"י האבד"ק ראדמישלע:
1
ב׳מכתבו הגיעני כמו רגע והנה במה שהאריך כ"ת לתרץ דברי רמב"ם פ"א מהלכות תמידין ומוספין הלכה ט' שכ' שמשקין את התמיד כדי שתהא נוח להפשיטה וכ"כ בפי' המשנה דפ"ג דתמיד ושם הראה מקום לסוף מס' ביצה והנה שם בביצה פי' הרמב"ם דההשקאה הוא משום סירכות הריאה ועיי' בש"ך יו"ד סי' ל"ט ס"ק ל"ב וכ' מע"ל דבתמיד הוכרח הרמב"ם לפרש כן משום דאין שבות במקדש ואין חשש סירכות דבמקדש לא הי' בודקין הריאה כלל וכ' עוד דרש"י שפיר' במס' ביצה ג"כ משום שתהא נוח להפשיט העור. ולא מפרש כפי' הרי"ף משום סירכות הריאה דלשיטתי' דס"ל אין סירכא בלא נקב. א"כ מה יועיל ההשקאה לזה וכאשר העיר בכו"פ סי' ל"ט ס"ק י"ב ומתרץ בזה קושי' הצל"ח בפסחים דף כ' ע"א על פי' הש"ך הנ"ל ביו"ד סי' ל"ט ס"ק ל"ב. והקשה הצל"ח דאמאי נקט זבחי שלמים ולפי הנ"ל ניחא דבקדשים ההשקאה הוא רק משום העור בלבד ונקט שלמים דווקא דהעור לבעלים וכפי' רש"י שם והאריך עוד לתרץ בזה דברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות מ"א דין י"ב דאוסר אכילת בשר חי בלא מליחה שהקשו עליו מהך דמס' מנחות פי"א משנה זיי"ן דהבבלים אוכלין אותו כשהיא חי יעוי' תוס' יו"ט שם. וכ' כ"ת דהרמב"ם לשיטת' שסובר דם שבישלו אסור מה"ת א"כ לכך אוסר אכילת בשר חי משום גזירה שלא יבוא לאכול מבושל בלי מליחה ובקדשים לא גזרו וא"ש דברי הרמב"ם שם דע"י חליטה בחומץ התיר לאכול כשהוא חי דווקא ויעוי' בלח"מ שם דלא התיר רק חי משום דלא בקיאינן בחליטה ואינו מובן מ"ש חי ממבושל ולהנ"ל א"ש דהא אפי' אם יאכל בשר מבושל שנחלט בלי מליחה ג"כ אינו אסור מדאורייתא לשיטתי' דספק מותר מה"ת א"כ ליכא למיגזר בבשר שנחלט לאכול חי והתוס' דס"ל דם שבישלו אינו אסור רק מדרבנן ע"כ התירו בשר חי אפי' בלא חליטה והאריך בזה. הנה יפה כ' ויעיין בשו"ת הריב"ש ותשב"ץ שפלפלו בזה ועיין בשו"ת מקום שמואל ובס' בית אפרים ובספרי מ"ע ואני כותב רק מה שרשום בזכרוני. מ"ש על הספק שנסתפקתי בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ס"ח שבש"ך חו"מ סי' צ"ה ס"ק ט"ז בשם רבינו האי גאון כ' דחייב שבועת היסת. הנה כבר נשאלתי בזה והשבתי דשם לא מיירי במודה מקצת ועל מה שכ' כ"ת שבברטנורה ר"פ שבועת הדיינין ד"ה וההודאה מבואר דחייב בזה היסת יפה כתב אבל הברטנורה לא ביאר הטעם. מ"ש לתמוה על הפרמ"ג או"ח בהפתיחה כוללת חלק ראשון אות מ"ם דחקר אמאי לא שייך בל תוסיף גבי נ"ח ומתרץ דנ"ח אינו בכלל דלא תסור ותמה מן ש"ס שבת דף כ"ג ע"א וברמב"ם הל' ברכות פי"א הל' ג' הנה יפה תמה והנני בזה הדו"ש באהבה הצעיר כו':
2