שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:קל״טShoel uMeshiv Mahadura IV 2:139
א׳היה אצלי ש"ב הרב הגאון מוהר"י שמעלקיש נ"י אבד"ק בערזאן והראה לי מ"ש רש"י בזבחים דף ב' בהא דאמרו ונדבה מי שרי לשנויי בה ופירש"י משום דכתיב לא יחשב ואסור לחשב בקדשים ואלו במנחות דף ב' פירש"י דלכך אסור לשנויי משום דכתיב וזבחת שיהי' לשם שלמים והמפרשים נתקשו על השינוי. ואמר הוא דהנה הרמב"ם פי"ח מפהמ"ק כתב דכל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים הר"ז עובר בל"ת שנאמר לא יחשב מפי השמועה למדו שבכלל דין זה שלא יפסיד הקדשים במחשבה והרי"ז כמטיל מום בקדשים ואעפ"כ אינו לוקה שאין המחשבה כמעשה ועכ"פ אנו רואים דהמחשבה הוה כמטיל מום בקדשים וא"כ זהו בזבחים אבל במנחות דאבעיא הוא במנחות דף פ"ז אי המטיל מום במנחות אי אסור ע"ש וכ"כ הרמב"ם דהוה ספק א"כ שוב אי אפשר לומר מטעם לא יחשב ולכך הוצרך רש"י לומר שם טעם אחר. והנה אם כי דפח"ח. אבל לדבריו א"כ בעוף שאין תמות פוסל בו לא יפסול בו מחשבה והרי מבואר להיפך בזבחים דף ס"ה וברמב"ם פי"ג הלכה ה' וכן בקמיצה פוסל מחשבה אף שהוא ספק אבל גם דברי רש"י אינו מיושב דא"כ היאך כתב רש"י מוזבחת דלמא שאני זביחה דהוה כמטיל מום. אבל האמת יורה דרכו דמ"ש המחשב מחשבה שאינה נכונה לא קאי על המחשבות שינוי השם ושינוי בעלים שא"כ הי' לו לרבינו לכתוב בפי"ג שהתחיל שלשה מחשבות פוסלות שם הי' לו לכתוב זאת ולא בפי"ח. אבל זה אינו דזה דוקא לענין פסול הקרבן במה שחשב שלא לשמו וכדומה אבל לענין דאסור לחשב מחשבה שאינה נכונה דהיינו לפסול וכדומה זה אסור מלא יחשב והיינו שדומה למטיל מום בקדשים דהיינו שמפגלו וז"ב ועיין ברש"י דתפס הך דרשא דספרי וא"כ נסתר כל דבריו. ובזה יש ליישב דברי רש"י דבמנחות כתב רש"י הך דרשא דספרי וא"כ לא יכול לפרש משום לא יחשב אבל בזבחים נקט רש"י הדרשא מלא יחשב ודו"ק:
1