שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:נ״דShoel uMeshiv Mahadura IV 2:54
א׳בהיותי ב"ק חאדריב שנתר"ל על חתונת ב"ד הי' הרב הגדול מוה' ישעי' לנדא ני' מסטאניסלאב שם והראה לי בקידושין דף ס"ז מה לאחות אשה שכן אין לה היתר במקום מצוה תאמר באשת אח שכן יש לה היתר במקום מצוה והקשה המקנה שם דמה קושיא הא אחות אשה ג"כ יש לה היתר לאחר מיתת אחותה וא"צ כלל היתר במקום מצוה דבלא"ה מותרת ובאשת אח דהיא ג"כ לאחר מיתת אחיו צריך דוקא מקום מצוה והיא קושיא גדולה והשבתי אז בפשיטות דעכ"פ אין לה היתר במקום מצוה ניהו דהיא מותרת מ"מ מקום מצוה לא שייך בזה אבל אשת אח הא יש לה היתר במקום מצוה אבל באמת עדיין צריך ביאור כיון דמותר וא"צ במקום מצוה א"כ לא שייך פרכא כ"כ והוא אמר דהכי כוונת הש"ס דשם באחות אשה הטעם דמותרת דאינה נקראת אחות אשה רק בחייה ולא לאחר מיתה אבל אשת אח אדרבא מה שהתורה צותה ליבם הוא בשביל אשת אח שיקים שם לאחיו וא"כ עדיין אשת אח נקראת והתורה אמרה שמצוה ליבם וא"כ עוד לא נפקע שם אשת אח מעלי' ואפ"ה מצוה ליבם ושפיר פריך הש"ס ויפה אמר. ובזה יישב מה שדקדק המקנה בהא דאמר אשת איש נמי איכא למפרך מה לשון נמי והא אדרבא זו קשה יותר ולפמ"ש מיושב ודו"ק ואני אמרתי עפמ"ש הרמב"ן בתורת אדם בהא דאמרו בברכות דף כ' שב ואל תעשה שאני והקשה רש"י מטומאת כהנים דהוה קום ועשה וכתב הרמב"ן דל"ש שם דיחוי רק דלא משכחת לה כלל לאו דטומאת כהנים במת מצוה ול"ש בזה דחוי' רק היתר גמור ע"ש ועפ"י שם וא"כ גם אנחנו נאמר דשאני אשת אח דאי אפשר בשום אופן מצות יבום רק באיסור אשת אח וא"כ מקרי היתר אבל אחות אשה אטו לא משכחת מצות יבום רק כשהיא אחות אשתו וא"כ בכה"ג לא התירה התורה ליבם ולא משכחת היתר במקום מצוה ולכך אסרה התורה ודו"ק. והנה בהא דאמרו מה להנך שכן אין לה היתר בחיי אוסרן ופירש"י דאחות אשה אין לה היתר כל זמן שאחותה חיה לכאורה לפמ"ש בספר מגיד מראשית דאחות אשה כל שנעשה טריפה התורה התירתו כדאמרו בנדה דף כ"ג א"כ משכחת לה היתר למ"ד טרפה חיה וא"כ עודנה חי' ואפ"ה מותרת מיהו זה אינו דכל ההיתר הוא משום דכתיב עליה בחייה וזו אינה חיה וא"כ ממנ"פ למ"ד טרפה חיה שוב נקראת עליה בחייה ולמ"ד דאינה חיה שוב הוה כלאחר מיתה ודו"ק:
1