שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:נ״הShoel uMeshiv Mahadura IV 2:55
א׳הנה למדתי בש"ע או"ח סי' קס"ח ס"ח וי"מ שהוא פת בין מתובלת בין שאינה מתובלת שעושין אותן כעבין יבשים וכוססין אותם כ"כ הערוך בשם רבינו האי והערוך כתב שיש ראיה ממ"ש ביהושע סי' ט' וכל לחם צידם יבש היה נקודים ובתרגום וכל לחם זוודיהן יבש הי' כסנין ע"ש ולפענ"ד דהתרגום מפרש נקודים מלשון נוקד כמ"ש רש"י והביא מהתרגום שכתב כסנין וראיתי ברד"ק שם שהביא דברי רבותינו שכוססין אותו בבית המשתה ועוד מפרשים מעופש הי' ולחם המעופש נעשה נקוד ירוק ושחור ולפענ"ד שני הפירושים הן אחת שהרי הם רצו להראות שהם מדרך רחוקה ונעשה יבש מפני רוחק הדרך כמו שאמרו אח"כ וא"כ זה הי' כעבין יבשים שכן דרך הולכים בדרך רחוקה שעושין להם לחם יבש ודרך אנשי המלחמה שעושין להם לחם יבש הנקרא בל"א סאכערס שע"י קשיותו יוכל לשהות הרבה וז"ש יבש הי' נקודים שע"י יבשותו מדרך רחוקה נעשה מעופש הרבה ולכך אוכלים אותם דרך כסיסה ולפ"ז מ"ש בין מתובלת בין שאינה מתובלת זה אינו רק שאינה מתובלת דוקא דבאמת הם לא עשו מתובלת דהם הי' רוצים להראות שהם מדרך רחוקה והאיך יעשו פת מתובל והלא די שיהי' להם לחם לאכול ולא שהוא מתובל והמג"א כתב ס"ק מ"ז דכוססין אותן ולפ"ז מ"ש הערוך ראיה לרבינו האי מקרא זה והתרגום אין ראיה לפענ"ד דאותן כסנין שתרגם המתרגם הי' סאכרעס יבשים כדי שיתקיים וזה אינו רק להיות קיים ימים רבים ואינו מתובל כלל ואין אוכלין בבית המשתה כזאת אבל רבינו האי כוון למה שעושין גלוסקאות נאות כמ"ש הט"ז והמג"א כתב שאוכלין אותו לתיאבון ואינו ענין למ"ש במקרא וצ"ע:
1