שואל ומשיב מהדורא רביעאה ג׳:נ״טShoel uMeshiv Mahadura IV 3:59
א׳להרב המאוה"ג החריף מוה' יחיאל ני' אבד"ק אנטניע.
1
ב׳כשהיה אצלי יום ג' עקב תרכ"ד סיפר לי שישב על ד"ת והי' ענין חלוקת השותפות ואמר הוא שצריך קנין ואם לאו במה נסתלק שהרי החפצים והמטלטלין וכדומה יש לשניהם קנין הגוף בחציין וחציו השני משועבד לכל אחד להשתמשות וכל שיסתלק צריך קנין דבשלמא חיוב ושעבוד הגוף יכול להסתלק בלא קנין אבל החפצים שנקנה לכל אחד במה נסתלק וצריך להקנות לו וע"ז הראה לו אחד מהדיינים דברי הנתיבות שכתב בסי' קע"ו סמ"א ס"ק נ"ה דחלוקת השותפין א"צ קנין כמ"ש הש"ך סי' ק"א וע"ז הראה הרב הנ"ל בשו"ת ב"ח הישנות סי' י"ז שכתב דצריך קנין אבל לא זכר דברי הב"ח וטעמו. והנה שו"ת הב"ח אינו ת"י ואני יושב קרית חוצות ואמרתי לו ניחזי אנן ולכאורה סברתו נכונה דבמה נקנה חציו השני' לזה וצריך להקנותו לו וכעין מ"ש הרא"ש פרק לולב הגזול דהנותן מעמ"ל צריך שיקנהו לו דאל"כ במה יקנה לו. אך לא דמי דשם נתן לזה כל הדבר ונסתלק המקנה ממנו לכך צריך להקנותו לו אבל כאן הרי יש לכל אחד חציו וחצי השנית יש לו שעבוד וא"כ כל שאחד נסתלק הרי חזר השעבוד שהיה לו בחצי' השני' ונעשה שלו וא"צ קנין והשעבוד נתחזק ע"י שזה סלק עצמו.
2
ג׳וראיה ברורה נראה לפענ"ד מהא דאמרו בב"מ דף ס"ט הני כותאי דעבדי עיסקא בהדי הדדי אזל חד מינייהו פליג זוזא בלא דעתי' דחברי' אתא לקמי' דר"פ אמר מה נ"מ הכי אמר ר"נ זוזי כמאן דפליגי דמי לשנה זבן חמרא בהדי הדדי קם אידך פליג לי' בלא דעתי' אתא לקמי' דר"פ א"ל מאן פלג לך א"ל הא חזינא דבתר דידי קאזיל מר א"ל ר"פ כה"ג צריך לאודועי זוזי מישקל טבא ושביק חסרא חמרא איכא דבסים ואיכא דלא בסים. הנה מבואר דאף דחלק בלא דעתי' דחברי' ולא הי' שום קנין אפ"ה מועיל חלוקה ודוקא חמרא דאיכא דבסים צריך שומת ב"ד וכמ"ש הש"ך לענין חלוקת שטרות דצריך שומת ב"ד אבל א"צ קנין כמ"ש הש"ך סי' ק"א ס"ק ג' ולזה רמז הנתיבות וכ"כ הש"ך סי' קע"ו ס"ק ל"ז ואני תמה על הנתיבות והש"ך שלא כתבו ראיה זו והב"ח מה יענה לזה ואולי הרגיש בזה ודחה ואנכי לא ידעתי. ובזה נראה מה שאמרו כה"ג צריך לאודועי והתוס' נדחקו למה צריך לאודועי. ולפמ"ש א"ש דהי' מקום לומר דר"פ חזר בו וס"ל דלא מועיל חלוקת השותפות בלי קנין וע"ז אמר דצריך להודיע הטעם כדי שלא נטעה ולומר דצריך קנין כנלפענ"ד וכן מבואר בב"מ ל"א ול"ב דדוקא במה שצריך שומת ב"ד הוא דנחלקו אי סגי בתרי או תלתא בעינן אבל גוף החלוקה א"צ שום קנין וז"ב לפענ"ד ובר"ח ניסן תרכ"ה הגיע לידי שו"ת ב"ח הישנות ובדקתי בו ומצאתי בסי' כ"א שכתב בהדיא דא"צ קנין אבל לא הביא ש"ס זו. עוד אמר לי הרב הנ"ל שנשאל במקוה שהשאלה על הנסרים שמטמאים טומאת מדרס וכמו שהאריכו הפוסקים הובא בש"ע יו"ד סי' קצ"ח והט"ז והש"ך האריכו הרבה היאך הדין אם יש נקב המטהר כשפופרת הנוד וכדומה אם בטל גם כן טומאת מדרס ואמר הוא דהדבר פשוט דהנקב אינו מבטל טומאת מדרס ואמר שכן מצא בספר חתם סופר אמנם מצא במאמר מרדכי שאמר דכל שבטל טומאה החמורה בטל גם טומאת מדרס והנה כעת אין ת"י כל הספרים האלו. והנה מצד הסברא מה שייך ביטול לטומאת מדרס ע"י הנקב הא סוף סוף דורס עליו והנקב אינו מבטל הדריסה וראיה ברורה לזה מהא דהקשה הלבוש בסי' תרכ"ט לענין נסרים אפילו הן משופין והקשה דהא חזו למדרס והט"ז שם ס"ק כ' האריך בזה ולמה לא אמרו דמיירי שיש נקב כשפורת הנוד ובטל מתורת כלי ושוב אינו ראוי למדרס וע"כ דאין ענין לטומאת מדרס ודוק. שוב ראיתי שהדבר מבואר בתוס' יו"ט כלים פ"ד מ"ד ד"ה והבאה במדה דכל שאירע קלקול ונתבטל שאר טומאות דטמאים מדרס והיא משנה מפורשת ברפ"כ דכלים ע"ש ודו"ק ועיין בפט"ו שם משנה ו' בתוס' יו"ט ד"ה אנקטמין. ולכאורה מצאתי משנה מפורשת להיפך והוא בפי"ט מכלים משפלת שנפחתה מלקבל רמונים ר"מ מטמא וחכמים מטהרים מפני שבטל העיקר בטל הטפילה ועיין ברע"ב שפירש דר"מ מטמא מדרס וחכמים מטהרים הרי בהדיא דכל שבטל העיקר בטל הטפלה ועיין תוס' יו"ט מ"ש שם בשם הרמב"ם אבל לפמ"ש הר"ש שם לפרש אינו מוכח זאת דשאני התם דהכלי נעשית להשתמש בהצד הלז ואח"כ מהפך לה ולשמש בצד אחר א"כ בטל כל עיקר התשמיש וכן נראה מהרמב"ם פכ"ד מכלים הי"א ע"ש ובכ"מ ובמלמ"ל שם וכ"כ הרמב"ם בהדיא פ"כ מכלים משנה א' הובא בתוס' יו"ט שם ודברי הרמב"ם ותוס' יו"ט כאן צע"ג.
3
ד׳שוב ראיתי בתוס' חדשים בפי"ט הנ"ל שהרגיש בזה ונהניתי מאד. עכ"פ הדין ברור דכל שהוא נתקלקל וראוי לטומאת מדרס טמא מדרס ועיין פכ"ב מכלים משנה ז':
4