סידור רש"י שצ״הSiddur Rashi 395
א׳והילכתא אסור לצייר המצה בפסח, כדי שלא יבא לידי חימוץ ואם ציירה מותר לאכול. אין אופין פת מרובה ביום טוב של פסח, ובית הילל מתירין, הואיל וכשהפת נאפת יפה מותר, כדאמרינן בביצה ממלאה אשה וכו', וכשהתנור מלא והפת מרובה קרובים זה לזה מתחממים זה מזה ונאפת יפה וטורח הצריך הוא, אבל היכא דלא צריך כלל כגון פעמים ושלשה פעמים ביום אפילו בית הלל מודים דאסור. לחם האפוי בתנור קרוי לחם ושאין אפוי בתנור וכו', ואף מן העיסה שלהם אין צריך להפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם (במדבר ט"ו כ') בעיסה העשויה ללחם, אבל זה הוי כמו עיסת כלבים, דאמרינן בעלמא דפטורה ועוד רוב פעמים אין בהם כדי שיעור חיוב חלה, מפורש בקונטרס רבינו חננאל סוגיא דשמעתא סלקא אין קרוי לחם אלא האפוי בתנור, אבל מעשה אילפס פטור מן החלה, ואין אדם יוצא ידי חובתו בפסח, ואין מברכין עליהם המוציא לחם, ותן לבך למסקנא דשמעתא דפריך לר' יוחנן מהא, וחכמים אומרים עשאו בתנור חייבין, באילפס פטורין, ומתרץ ר' יוחנן תנאי הוא ודחקוהו לא דכולי עלמא [מעשה אילפס] פטורין. ותו דסמך טעמא דר' יהודה אקרא ואמרינן בירושלמי מודה ר' יהודה באילפס על ידי משקה. למדנו דמולייתא שקורין איישל"ש שמטגנין אותה בשמן באילפס, וחלת המסרת שעושין אותה עוגה באילפס ומטגנין אותה בשמן כעין קרשפליי"ש, ומולייאתא של גבינה פרשר"ש שמבשלין אותה במים וורמשייל"ש שמבשלין בקדירה כל אלו על ידי משקה של שמן או של מים נעשים, ומודה ר' יוחנן בכל אילו שפטורין, אבל זה אינו נראה לי. סריקין שקורין אובליא"ש אחת עבות ואחת רכות חייבות, הרתיח ולבסוף חיברו הדביק הוא זה ומודה ר' שמעון בן לקיש שחייבות הואיל ואינן נעשים על ידי משקה, אין נראה לרבי שסריקין שעושין מקמח ומים ומעשה רך דפטורין מן החלה שאין זה עיסה:
1