ספרי דברים שכ״אSifrei Devarim 321
א׳(כג) אספה עלימו רעות, הריני מכניס ומביא עליהם כל הפורעניות כולם כאחת. דבר אחר הריני כונסם כולם לתוך מצודה ומביא עליהם כל פורעניות כלם כאחת.
1
ב׳דבר אחר אסוף עלימו רעות אין כתיב כאן אלא אספה שיהו כל פורעניות כלות והם אינם כלים וכן הוא אומר חצי אכלה בם, חצי יכלו אותם אין כתיב כאן אלא חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים.
2
ג׳דבר אחר חצי אכלה בם אלו חצי רעב וכן הוא אומר (יחזקאל ה טז) בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם.
3
ד׳(כז) מזי רעב ולחומי רשף, שיהיו מוזאים ברעב ומושלכים בחוצות וכן הוא אומר (ירמיה יד טז) והעם אשר המה נבאים להם יהיו מושלכים בחוצות ירושלם.
4
ה׳וקטב מרירי, לפי דרכך אתה למד שכל מי שהשד בו הוא מיריר.
5
ו׳ושן בהמות, אל תהי קורא ושן בהמות אשלח בם, אלא ושן בהמות אשלח בם שיהו מתחממים ומחזרים על כל עבירות.
6
ז׳דבר אחר שיהא אחד מהם מתחמם ומושך עצמו ומעלה נמי ומת והולך בה. דבר אחר ושן בהמות אשלח בם, שתהא בהמתו נושכתו ומעלה נמי ומת והולך בה אמרו מעשה היה שרחלים נושכים וממיתים.
7
ח׳עם חמת זוחלי עפר, שיהיו מוזחלין בעפר, רבי אומר אלו עכנים שאין שלטונם אלא בעפר.
8
ט׳(כה) מחוץ תשכל חרב, מיכן אמרו בשעת מלחמה כנס את הרגל ובשעת רעב פזר את הרגל וכן הוא אומר (ירמיה יד יח) אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב ואומר (יחזקאל ז טו) אשר בשדה בחרב ימות, ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו.
9
י׳ומחדרים אימה, היה רואה את החרב שהיא באה לשוק אם יכול לברוח ולהמלט ממנה אז חדרי לבו נוקפים עליו נמי ומת והולך בה.
10
י״אדבר אחר מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות ירושלם וכן הוא אומר (ירמיה יא יג) כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חוצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת. ומחדרים אימה, על מה שעשו בחדרי חדרים וכן הוא אומר (יחזקאל ח יב) הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עושים בחשך איש בחדרי משכיתו ואומרים אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ.
11
י״בגם בחור גם בתולה, הא ותרה לאלו אלא יונק עם איש שיבה וכן הוא אומר (ירמיה ו יא) גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים.
12
י״גדבר אחר גם בחור אתם גרמתם לי לשלוח יד בבחירי וכן הוא אומר (במדבר יא כח) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו.
13
י״דגם בתולה, מלמד שהיו מנוקים מן החטא כבתולה זו שלא טעמה טעם חטא מימיה. יונק, מלמד שהיו יונקים דברי תורה כיונק זה שיונק חלב מדדי אמו. עם איש שיבה, אל תהי קורא איש שיבה אלא איש ישיבה מלמד שכולם ראוים לישב בישיבה וכן הוא אומר (מ"ב כד טז) הכל גבורים עושי מלחמה וכי מה גבורה עושים בני אדם ההולכים בגולה ומה מלחמה עושים בני אדם זקוקים בזיקים והנתונים בשלשלאות אלא גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו. עושי מלחמה, שהיו נושאים ונותנים במלחמתה של תורה שנאמר (במדבר כא יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' ואומר (מ"ב כד טז) והחרש והמסגר אלף חרש אחד מדבר והכל שותקים. והמסגר, הכל יושבים לפניו ולמדים הימנו אחד פותח ואחד סוגר לקיים מה שנאמר (ישעיה כב כב) ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח סליק פיסקא
14