שמלה חדשה, טריפות העצמות י׳Simlah Chadashah, Bone Disqualifications 10
א׳דין איסור האבר הנשבר או הנשמט. ובו ה' סעיפים
כל מקום שנשבר העצם בענין שאין הבהמה או העוף נטרף בו אפ"ה אותו האבר הנשבר אסור מדרבנן ונוהגין לכתחלה להשליך כל אותו האבר אפי' מה שלמעלה מן השבירה ואפילו העור ובשר שלם סביב השבירה בלי שום נקב ואם האבר דבר חשוב אזי א"צ אף לכתחלה להשליך רק עד מקום השבירה דהיינו שמשליכין העצם מן השבר ולמטה והבשר משליכין עד מעט למעלה מהשבירה כי א"א לצמצם לחתוך עד מקום השבירה ממש אבל אם גם הבשר נפרד ונפסק במקום השבר אז א"צ לחתוך גם מהבשר למעלה מהשבירה כלום מדינא מותר ליתן אותו האבר לבני נח אפילו אין עו"ב חופין כלל את מקום השבירה רק דכיון דהפסד מועט הוא נכון שלא ליתנו לבני נח אפי' אם עוב"ח גזירה משום אבר מן החי גמור:
כל מקום שנשבר העצם בענין שאין הבהמה או העוף נטרף בו אפ"ה אותו האבר הנשבר אסור מדרבנן ונוהגין לכתחלה להשליך כל אותו האבר אפי' מה שלמעלה מן השבירה ואפילו העור ובשר שלם סביב השבירה בלי שום נקב ואם האבר דבר חשוב אזי א"צ אף לכתחלה להשליך רק עד מקום השבירה דהיינו שמשליכין העצם מן השבר ולמטה והבשר משליכין עד מעט למעלה מהשבירה כי א"א לצמצם לחתוך עד מקום השבירה ממש אבל אם גם הבשר נפרד ונפסק במקום השבר אז א"צ לחתוך גם מהבשר למעלה מהשבירה כלום מדינא מותר ליתן אותו האבר לבני נח אפילו אין עו"ב חופין כלל את מקום השבירה רק דכיון דהפסד מועט הוא נכון שלא ליתנו לבני נח אפי' אם עוב"ח גזירה משום אבר מן החי גמור:
1
ב׳כל מה שנתבאר בסעיף הקודם הוא רק לענין לכתחלה אבל בדיעבד אם נמלח יחד או נצלה או נתבשל דינו כאשר יבואר היכא דאין שום נקב בעו"ב או אפי' יש נקב רק שעוב"ח את רובו בדיני חיפוי שנתבארו לעיל (בסי' ה') אף דיש בו ספק שמא יצא השבירה פעם א' לחוץ דרך הנקב וכן היכא שלא נבדק אם היה עוב"ח עד שנתקלקל וא"א שוב לבודקו בכל אלה אם נמלח או נצלה או נתבשל עם בשר אחר שרי אפילו ליכא ס' נגד האיסור ומ"מ אותו האבר ישליך אח"כ והיכא דראינו שלא היה עוב"ח את רובו בדיני חיפוי האמור וכן אפילו היה עוב"ח רק שידענו שיצאה השבירה פעם א' לחוץ דרך הנקב אם אין ה"מ צריך ס' נגד האבר אפי' במליחה וכ"ש בצלי ובישול ובה"מ יש להקל במליחה ע"י קליפה ובצלי ע"י נטילה אבל בבישול ראוי לאסור אף בה"מ דבעי ס' ואף התיבה נעשה נבילה אמרינן ביה רק דדין איסור דבוק אינו נוהג בו והמקיל בהפסד מרובה לעת הצורך אפילו בבישול בלי ס' אין גוערין בו וישליך האבר אח"כ כדלעיל:
2
ג׳וכל זה בדלא נקשר כלום. אבל אם נקשר שאשי"י א"צ אפי' לכתחלה להשליך את האבר ואפי' אין עוב"ח רובו ואם נקשר שעשי"י דינו כאלו לא נקשר כלל אכן היכא דאין שום נקב וריעותא בעו"ב אז מהני נקשר אפי' שעשי"י דא"צ להשליך האבר כלל אפי' לכתחלה:
3
ד׳נשמט אבר ממקומו ולא יצא לגמרי מחורו רק שניזוז במקומו תוך האסיתא המנהג לאסור האבר אפילו אם עו"ב שלם בלי נקב וריעותא כ"ז לכתחלה ולענין דיעבד אם נמלח או נצלה או נתבשל עם דברים אחרים אם אין ה"מ יש להתיר במליחה ע"י קליפה ובצלי ע"י נטילה אבל בבישול צריך ס' ובה"מ אפילו בבישול מותר בפחות מס' זה שאנו מקילין בכאן לענין דיעבד היינו אפי' אם אין עוב"ח כלל אם נשמט וחזרה ונתרפאה מצולעתה והולכת כדרך כל הבהמות שרי אף האבר כולו (עיין מהד"ב) לא מיקרי נשמט אלא שלא יצא מחורו רק ניזוז שם במקומו אבל אם יצא מחורו לגמרי דינו בנשבר שנתבאר (בסעיף ב') היכא שיצא מחורו לגמרי ואח"כ הוחזר האבר לחורו אפי' בידי אדם ושוב נתרפא אח"כ לגמרי מצולעתה שרי האבר אבל אם עדיין צולעת אף שהוחזר האבר לחורו לא יצאתה מכלל נשבר ואין דינה בנשמט אלא דינה כנשבר כבראשונה:
4
ה׳כל מה שנתבאר עד עכשיו בנשבר או בנשמט היינו דוקא שעדיין כל האבר מעורה בגידיו אבל אם אינו מעורה בגידיו כלל רק שמחובר במקצת זה מיקרי אבר מדולדל ודינו שאם הוא בענין שיש להסתפק בו אם יהיה באפשרי לחזור ולהתרפאות אסור ואוסר אף במליחה וצליה עד ס' וכ"ש בבישול ואין שום היתר בכ"ז אפי' בה"מ אבר זה אסור ליתנו אפי' לבני נח מדינא ואם הוא באופן שברור בלי שום ספק שיוכל האבר להתרפאות אפי' נשחטה הבהמה בעודו מדולדל שרי האבר אך רחוק מאד להיות בקיאין עכשיו בזה לכן יש לאסור בכל ענין:
5