שמלה חדשה, טריפות העצמות י״בSimlah Chadashah, Bone Disqualifications 12
א׳דין טריפות בצלעות הבהמה ובו ד סעיפים
הבהמה יש לה י"ח חוליות בגבה מן מקום כלות המפרקת עד סופה וכה סידרן. החוליא הראשונה הסמוכה למפרקת תקועי' בה שני צלעות דהיינו צלע א' מימין וצלע א' משמאל ותקוע הצלע תוך החוליא כבוכנא באסיתא ושני צלעות הללו נקראים חזה ואחר חוליא זו יש עוד י"א חוליות אשר בהם תקועים כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח דהיינו י"א מימין וי"א משמאל וצלעות אלו הם ג"כ תחובים תוך החוליא מזה ומזה כבוכנא באסיתא ואלו הם הנקראים צלעות גדולות ואחר חוליות הללו יש עוד שלשה חוליות אשר בהם תקועים ששה צלעות שאין בהן מוח שלשה מימין ושלשה משמאל ותקועים תוך החוליא בבוכנא באסיתא ואלה הם הנקראים צלעות קטנות ואחר חוליות הללו יש עוד שלשה חוליות אשר אין בהם שום צלעות תחובים ואלו הם הנקראים בש"ס שילהי כפלי הרי בין הכל י"ח חוליות כמבואר במשנה דאהלות פרק א' שיש י"ח חוליות ע"ש ולפעמים ימצא בהמה שנבראת ביותר חוליות או צלעות מהמספר הזה או פחות ויבוארו דיניה אי"ה (בסעיף ד') ע"ש וכאן נבאר תחלה דין אם אירע איזה שבורה בצלעות או בחוליות הללו אחרי הלידה שני צלעות התחובים בחוליא הראשונה אם נשברו אפילו סמוך לחיבורן באסיתא או שנעקרו מתוך האסיתא ויצאו לגמרי כשר ואפי' אם נשתברו או נעקרו גם מהצלעות שאחרי צלעות הללו רק שאין בהם רוב שלא נשברו מהצלעות גדולות רק י"א וצלעות הללו משלימין לרוב אפ"ה כשרה אם חוליא זו הראשונה עצמה נעקרה בין שנשברה ונפלה לגמרי מהחוט והחוט קיים בין שלא נפלה לגמרי רק שנפרדה מחיבורה משני קצותיה דהיינו שנפרד חיבורה מהמפרקת וגם מהחוליות שלאחריה דכל כה"ג אע"ג שתלויה כל החוליא בחוט ולא נפלה ממנה הוה ליה כאלו נפלה כיון שתלויה באויר ואינה מחזקת בנין וקשר הבהמה וחשיבה כמאן דליתא בכל כה"ג הדבר פשוט דטריפה אלא דנ"ל דהוי נמי נבלה מחיים כההוא דאמרינן עשאה גיסטר' נבלה וזו נמי גיסטרא מקרי היכא דנעקרה צלע זו וקצת האסיתא עמה וכן מצד השני נעקר' הצלע כנגד' וקצת האסיתא עמה ואמצעיתה של חוליא קיימת ה"ז טריפה בודאי ויש בה גם ספק שמא הוי גיסטרא היכא דנעקרה צלע וקצת אסיתא עמה והן פחות מחצי חוליא הן חצי חוליא ממש אני מסתפק אם טריפה או לא ויש להחמיר כללא דמלתא כל מה שאבאר אי"ה (בסעיף ג') דיני צלעות הקטנות דטריפה טריפה גם בזה וכן מה דהוי שם גיסטרא הוי ג"כ דינא הכי בחוליא זו דודאי הוליא זו לא גרעה מצלעות הקטנות ולכן קצרתי כאן בכמה דינין יעמוד המעיין עליהם משם דכל מה דאסור שם ה"ה כאן רק שאנו מסתפקים בכאן אולי חמירי מהתם לענין צלע וקצת חוליא או חצי חוליא שיתבאר שם אי"ה דבצלעות קטנות כשר בכה"ג ואנו מסתפקים בזה בכאן דאולי בהא גרע וחמיר מהתם משום דכל מה שלמעלה לצד הראש הוי עיקר בנין הבהמה ולא מצאתי כעת ראיה וגילוי לדין זה:
הבהמה יש לה י"ח חוליות בגבה מן מקום כלות המפרקת עד סופה וכה סידרן. החוליא הראשונה הסמוכה למפרקת תקועי' בה שני צלעות דהיינו צלע א' מימין וצלע א' משמאל ותקוע הצלע תוך החוליא כבוכנא באסיתא ושני צלעות הללו נקראים חזה ואחר חוליא זו יש עוד י"א חוליות אשר בהם תקועים כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח דהיינו י"א מימין וי"א משמאל וצלעות אלו הם ג"כ תחובים תוך החוליא מזה ומזה כבוכנא באסיתא ואלו הם הנקראים צלעות גדולות ואחר חוליות הללו יש עוד שלשה חוליות אשר בהם תקועים ששה צלעות שאין בהן מוח שלשה מימין ושלשה משמאל ותקועים תוך החוליא בבוכנא באסיתא ואלה הם הנקראים צלעות קטנות ואחר חוליות הללו יש עוד שלשה חוליות אשר אין בהם שום צלעות תחובים ואלו הם הנקראים בש"ס שילהי כפלי הרי בין הכל י"ח חוליות כמבואר במשנה דאהלות פרק א' שיש י"ח חוליות ע"ש ולפעמים ימצא בהמה שנבראת ביותר חוליות או צלעות מהמספר הזה או פחות ויבוארו דיניה אי"ה (בסעיף ד') ע"ש וכאן נבאר תחלה דין אם אירע איזה שבורה בצלעות או בחוליות הללו אחרי הלידה שני צלעות התחובים בחוליא הראשונה אם נשברו אפילו סמוך לחיבורן באסיתא או שנעקרו מתוך האסיתא ויצאו לגמרי כשר ואפי' אם נשתברו או נעקרו גם מהצלעות שאחרי צלעות הללו רק שאין בהם רוב שלא נשברו מהצלעות גדולות רק י"א וצלעות הללו משלימין לרוב אפ"ה כשרה אם חוליא זו הראשונה עצמה נעקרה בין שנשברה ונפלה לגמרי מהחוט והחוט קיים בין שלא נפלה לגמרי רק שנפרדה מחיבורה משני קצותיה דהיינו שנפרד חיבורה מהמפרקת וגם מהחוליות שלאחריה דכל כה"ג אע"ג שתלויה כל החוליא בחוט ולא נפלה ממנה הוה ליה כאלו נפלה כיון שתלויה באויר ואינה מחזקת בנין וקשר הבהמה וחשיבה כמאן דליתא בכל כה"ג הדבר פשוט דטריפה אלא דנ"ל דהוי נמי נבלה מחיים כההוא דאמרינן עשאה גיסטר' נבלה וזו נמי גיסטרא מקרי היכא דנעקרה צלע זו וקצת האסיתא עמה וכן מצד השני נעקר' הצלע כנגד' וקצת האסיתא עמה ואמצעיתה של חוליא קיימת ה"ז טריפה בודאי ויש בה גם ספק שמא הוי גיסטרא היכא דנעקרה צלע וקצת אסיתא עמה והן פחות מחצי חוליא הן חצי חוליא ממש אני מסתפק אם טריפה או לא ויש להחמיר כללא דמלתא כל מה שאבאר אי"ה (בסעיף ג') דיני צלעות הקטנות דטריפה טריפה גם בזה וכן מה דהוי שם גיסטרא הוי ג"כ דינא הכי בחוליא זו דודאי הוליא זו לא גרעה מצלעות הקטנות ולכן קצרתי כאן בכמה דינין יעמוד המעיין עליהם משם דכל מה דאסור שם ה"ה כאן רק שאנו מסתפקים בכאן אולי חמירי מהתם לענין צלע וקצת חוליא או חצי חוליא שיתבאר שם אי"ה דבצלעות קטנות כשר בכה"ג ואנו מסתפקים בזה בכאן דאולי בהא גרע וחמיר מהתם משום דכל מה שלמעלה לצד הראש הוי עיקר בנין הבהמה ולא מצאתי כעת ראיה וגילוי לדין זה:
1
ב׳צלעות הגדולות שהם כ"ב אם נשתברו רובן דהיינו שנים עשר בין ששה מצד זה וששה מצד זה בין י"א מצד זה ואחת מצד השני אם השבירה הוא בחציין כלפי שדר' טריפה והיינו נשתברו רוב צלעותיה דתנן בפא"ט אבל אם נשתברו מיעוטן או חציין או נשתברו רובן שיש ביניהן צלעות שהשבר בהם בחציין השני שכלפי ראשן דהיינו לצד הקרקע שלא כל הרוב נשתברו מחציין כלפי שדרה כשר דדוקא נשתברו רובן בעינן ושכל הרוב יהיה השבר בהם מחציין כלפי שדרה ואין חוששין שמא ניקבה הריאה אפילו אם השבר הוא כלפי פנים לצד חלל הבהמה דהיינו שראשי השבירה בולט לפנים וגם שהשבר הוא נגד הריאה וגם שיצא השבר לתוך החלל של הבהמה שניקב ראש השבר את הבשר ויצא לחללו אפילו הכא כשר דאין חוששין בבהמה לנקיבת הריאה בכה"ג כלל ואפי' יש עוקץ בשבר אפ"ה כשר וא"צ כלל לבדוק את הריאה ומ"מ נ"ל דבהצטרף כל הריעותות אלו יחד דהיינו שיש עוקץ בשבר והשבר נגד הריאה ושנטה עוקץ השבר כלפי פנים וניקב כל הבשר ובא לחלל הבהמ' אזי אם הריא' לפנינו יש לבדקה בנפיחה אי מבצבצא דהיינו שיניח אותה ערוגה אשר לצד השבר כולה לתוך מים ובדיעבד אי לא נבדקה כשר אפי' בכה"ג כן נ"ל צלע א' מאלו הצלעות גדולות שנעקר ממקום מושכו דהיינו הבוכנא מתוך האסית' והחוליא כולה קיים שלא נשבר כלל מהאסיתא יש לאסור באין ה"מ אבל בה"מ כשר ולא מיטרפ' אלא ברובן כמו שיבואר בדין שאח"ז נעקרו רוב צלעות גדולות הללו ממקומן דהיינו י"ב בין ו' מימין וששה משמאל או י"א מצד א' וא' מצד השני טריפה דדינו כמו נשתברו וכן אם קצתן נעקרו וקצתן נשתברו כל שבין כולן יש רוב טריפה דהעקירה והשבירה מצטרפין לרוב נעקר זה שאמרנו היינו אפי' לא יצא הבוכנא כולה מהור האסיתא אלא עדיין מעורה ודבוק הבוכנא בהאסיתא רק שמתנדנד וניזוז במקומו תוך האסיתא זה ג"כ מיקרי נעקרה כי נעקר דבוקות מושבו כפעם בפעם שדרכו שלא יהיה ניזוז כלל במקום דיבוקו כן נ"ל מיהו אפילו יצאה הבוכנא מחורו לגמרי לא מיטרפא אלא ברובא ואין שום חילוק בין יצאה לגמרי או לא נשתברו רוב צלעות שאנו אוסרים היינו אפילו אם עור ובשר חופין כל השבר ולא יצא השבר כלל לחוץ לא לצד חלל הבהמה ולא לצד אויר העולם אלא כל העצם טמון תוך הבשר והעור ובשר חופין אותו מכל צדדיו אפ"ה טריפה אף דגבי רגל שנשבר כשר בכה"ג כאשר נתבאר בסימן א' אין מדמין בטריפות זה לזה וה"ה אם חזרו השברים ונקשרו ונתרפאו היטב אפילו שבר אל שבר דבכה"ג ברגל שנשבר כשר הכא טריפה ומ"מ יראה לי דהיכא דנשתברו או נעקרו ששה צלעות (ה"ה יותר כל שהיה פחות מרוב) ונדבקו היטב ונתרפאו שאשי"י יפה רפואה טובה באופן שאין ניכר בה עוד הקילקול ההוא ואח"כ נשתברו או נעקרו ששה צלעות אחרות כשר דכיון דבששה הראשונות עדיין לא נטרפה הבהמה לכן כשנתרפאו ה"ל כאלו לא נשתברו כלל ולא מיטרפא תו בשבירת ששה האחרונות כיון דליכא רובא מיהו היינו דוקא כשנתרפא השבירה שאשי"י או העקירה נתרפא וחזרה ממש כמו שהיתה אבל נתרפא שעשי"י ואחר כך נשתברו ששה האחרות טריפה דשעשי"י לאו רפואה היא וכל מה שנתבאר בדברינו (בסי' א') דמיקרי שאשי"י ה"ה כאן והיינו דאפי' מקום השבר עדיין עב וניכר מקום השבירה כל שאין השברים שוכבים זע"ז מיקרי שאשי"י ובודקים ע"י מחט שתעבור בחלל העצם דרך אותו מקום שנקשר וכך הוא הבדיקה גם בהך דסי' א' כן נ"ל הדבר פשוט דעגל שנשתברו רוב צלעותיה מחציין כלפי שדרה ואח"כ נתגדל העגל והאריכו הצלעות ונעשה מקום השבר למטה מחציין דטריפה כיון דכבר נטרף בעת השבירה לא הדרא מיתכשרא ואני מסתפק אם נשברו בכה"ג ששה צלעות (או יותר כל שהיה פחות מרוב) מחציין כלפי שדרה והאריכו הצלעות ונעשה השבר למט' מחציין ואח"כ נשתברו ששה אחרות למעלה מחציין אי כשר או לא ונראה מסברא דטריפה בכה"ג אם נעקרה צלע א' מאלו צלעות הגדולות עם מקומה דהיינו עם האסיתא שנשכרה האסיתא לשנים ומ"מ לא הגיע שבר האסיתא עד מחצית רוחב החוליא ה"ז טריפה מספק אבל אם הגיע השבר ההוא של החוליא עד מחצית רוחב החוליא ה"ז ודאי טריפה ומ"מ אינה נבלה ושחיטתה מטהרתה מידי נבלה כמו כל טריפה דעלמא יראה לי דיש עוד חילוק בין נעקרה צלע וחצי חוליא ובין נעקרה צלע וקצת חוליא דהיינו פחות מחצי'. דאם הגיע השבר עד חצי החוליא אזי טריפה אפי' אם אנו רואין שעדיין הצלע תחוב תוך האסיתא ואינו ניזוז כלל אלא דלא הוי ודאי טריפה בכה"ג ועכ"פ ספק טריפה הוא אבל בקצ' חוליא לא מיטרף אא"כ רואין שנעקרה הצלע דהיינו שיצאה מתוך האסיתא או שניזוז עכ"פ תוך האסיתא אבל אם אינו ניזוז כלל כשר זה שאנו אוסרים בנעקר צלע וקצת חוליא קצת זה אין לו שיעור דאפילו אם לא נשבר רק מעט מהאסיתא שנפרך קצת האסיתא אפי' מעט מזעיר ה"ז נקרא נעקרה צלע וקצת חוליא וטריפה מספק נעקרה צלע וקצת חוליא מימין וצלע וקצת חוליא משמאל זה כנגד זה אף שאמצעיתה של חוליא קיים באופן שקשר ובנין הבהמה לא נפרד כלל שאמצעית החוליא מחברן ה"ז נבלה מחיים דמיקרי גיסטרא והאי נעקרה צלע דאמרן היינו נמי אפילו לא נעקרה לגמרי רק שניזוז תוך האסיתא וכדרך שנתבאר לעיל בדין ד' לענין נעקרו רוב צלעותי' דכל מקום שאנו מזכירין בצלעות נעקרה היינו אפי' אינו רק ניזוז היכא דנעקרה צלע וקצת חוליא מימין וצלע וק"ח משמאל זה כנגד זה רק שאין רואין כלל שניזוז הצלע תוך האסית' רק רואין שדבוקה הצלע כדרכה תוך האסיתא רק שנשבר קצת החוליא מימין ומשמאל ה"ז ספק טריפה וגם ספק גיסטרא וה"ה אם מצד אחד רואין שניזוז הצלע או שיצא כולו מהאסיתא ומצד השני לא ניזוז כלל הוי ג"כ ספק טריפה וגם ספק גיסטרא מה שאנו אוסרים בנעקרה צלע וק"ח בשניזוז תוך האסיתא ואנו אומרים דהוי ספק טריפה דין זה נוהג אפי' אם שוב חזר ונתרפא היטב לא מיתכשרא בהכי אך מסתברא דלהא מועיל הרפואה דאם נתרפא יפה כמו שהיתה ואח"כ נעקרה צלע וק"ח מצדה השני כנגד זו לא הוי גיסטרא ואינה רק טריפה אבל אם נעקרה צלע וק"ח מימין וצלע וק"ח משמאל באופן דהוי גיסטרא אזי אפי' אם אח"כ נתרפאו שניהם לא מהני ודינה לעולם כנבלה:
2
ג׳צלעות הקטנות שהם שלשה אין נוהג בהם לא דין נשתברו ולא דין נעקרו דהיינו שאפי' נשתברו מחציין כלפי שדרה או נעקרו ממקומן אפילו יצאו מתוך האסיתא לגמרי והאסיתא קיים בשר ואין משלימין לרוב צלעות להטריף היכא דנעקרה צלע א' מאלו הצלעות וחצי חוליא עמה יש לאסור באין ה"מ אפילו לא יצא הצלע מהאסיתא לגמרי רק ניזוז ממקומו ובה"מ יש להתיר אפי' אם יצא הצלע כולו מתוך האסיתא אכן זהו דוקא בחצי חוליא אבל בצלע וקצת חוליא כל שלא הגיע השבר על מחצית עובי החוליא כשר אף באין ה"מ ואפי' בצלע וחצי חוליא שאסרנו באין ה"מ היינו דוקא כשרואין שניזוז עכ"פ הצלע תוך האסיתא אף שלא יצא לגמרי מהאסיתא אבל אם אינו ניזוז כלל שרי אף באין ה"מ נעקרה מאלו הצלעות צלע וקצת חוליא מימין וצלע וקצת חוליא משמאל זה כנגד זה ה"ז ודאי טריפה וספק גיסטרא זה שאמרנו דהוי ודאי טריפה בדין הקודם היינו כשרואין שניזוז הצלע תוך האסיתא או שיצא מתוך האסיתא לגמרי אבל כשאין רואין כלל שניזוז אלא הוא דבוק תוך האסיתא כדרכו ה"ז ספק טריפה ואינו גיסטרא אפילו מספק. וכן אם מצד אחד גיזוז הצלע או יצא לגמרי מהאסיתא ומצד השני אינו ניזוז כלל נמי דינא הכי דה"ל ספק טריפה ואינו גיסטרא אפי' מספק היכא דנעקרה חוליא א' מאלו השלשה חוליות בין שנעקרה לגמרי ונפלה לארץ והחוט קיים בין שלא נפלה לגמרי רק שנפרדה מחיבורה משני קצותיה על הדרך שנתבאר לעיל (בסעי' א' דין ג') ה"ז וראי גיסטרא יראה לי דהיכא דנעקרה צלע א' מאלו הצלעות וקצת חוליא עמה וראו שניזוז הצלע תוך האסיתא ושוב נתרפא היטב לא ניכר כלל שום מקום קילקול ואח"כ נעקר צלע וקצת חוליא מצד השני כנגד הראשונה דיש להכשיר דומה למה שנתבאר בסעיף הקודם דין ו' ע"ש מיהו נ"ל דהיינו דוקא אם בעקירת צלע וק"ח הראשונ' ראינו הצלע גיזוז במקומו או שיצא לגמרי בהא הוא דמכשרינן אבל אם לא ראינוהו ניזוז כלל ואח"כ נעקר מצד השני אפי' אם גם בצד השני לא ניזוז כלל ה"ז ספק טריפה וגרע בכה"ג לא נעקרה צלע מנעקרה נשברה השדרה ולא נפסק החוט כשר בכל אורך השדרה אפי' במקום הצלעו' גדולות בין אם נשברה חוליא א' באמצעית' בין שנשבר בין חוליא לחוליא שנפרדה חוליא א' מחברותיה בכל גווני כשר רק שצריך בדיקה בחוט ואם לא נבדק ה"ז ספק טריפה בכל הנך גווני:
3
ד׳שלשה החוליות שאין בהם צלעות והם נקראים שלהי כפלי דהיינו סוף הכסלים אם נעקרת חוליא א' מהם אף שהחוט קיים ה"ז ודאי טריפה אבל לא הוי גיסטרא אפילו אם גם החוט נפסק אם נעקר מחוליא א' מאלו קצתה מימין וקצתה משמאל כל שאמצעיתה שלם כשר ואין בהם טריפות אלא כנעקרה חוליא שלימ' כדכתיבנא יראה לי דמה שאנו אוסרין בזה בנעקרה חוליא שלימה היינו בין אם נפלה לגמרי לארץ בין לא נפלה רק שתלוי עדיין בחוט השדרה כל שנפרדה מחיבור' משני קצותיה ה"ל נעקרה טריפה יראה לי דמה שאנו אומרים דאפי' נעקרה כל החוליא לא הוי גיסטרא ה"ה אפי' נעקרו שני חוליות או שלשתן נמי לא מיקרי גיסטרא בהמה שנבראת חסר רוב צלעותיה או חסר חוליא או צלע וקצת חוליא וכה"ג כשר ומ"מ באין ה"מ יש לאסור כל שחסר ממנה כ"כ דהוי מיטרפא אם נעשה בה אחר לידתה דין יתרת בצלעות או בחוליות יבואר אי"ה בדין יתרת שאר אברים וכן אם יש בבהמה יתר חוליא ואותו היתר נעקר וכן אם יש בה צלעות יתירות ונשתברו או נעקרו רובן הכל יבואר שם אי"ה:
4