שמלה חדשה, טריפות העצמות י״גSimlah Chadashah, Bone Disqualifications 13
א׳דין טריפות בצלעות העוף ובו סעיף אחד
העוף לא מצינו בו מנין ידוע כמה צלעות יהיה בו ולא כמה חוליות יהיה בו וגם כל מה שנתבאר בסי' הקודם בבהמה שיש חילוק בה בצלעותי' שב' צלעות עליונות נקרא חזה ואח"כ יש צלעות גדולות שיש בהן מוח ואח"כ יש צלעות קטנות שאין בהן מוח כ"ז אין שייך בעוף אלא כל צלעותיו אחת הם וכל הטריפו' שנתבאר בסי' הקודם בבהמה נוהג ג"כ בעוף דהיינו שכל שנשתברו רוב צלעותיה דהיינו רוב מהצלעות הנמצאות באותו העוף טריפ' וכן היכא שנעקר צלע א' ממקום מושבו דהיינו הבוכנא מתוך האסיתא וחוליא כולה קיים יש לאסור באין ה"מ. וכן היכ' דנעקרו רוב צלעותי' דהיינו רוב מהצלעות הנמצאות באותו העוף טריפה או אם קצתם נעקרו וקצתם נשתברו כל שבין כולם יש רוב טריפה ונעקר זה שאמרנו היינו אפילו לא יצא הבוכנא לגמרי מחורו רק ניזוז במקומו וכמו שאמרנו לעיל בבהמה ונשתברו שאמרנו היינו אפילו אם עור ובשר חופין רובו וכן אפי' נתרפאו השברים היטב שאשי"י טריפה ככל שנתבאר בסי' הקודם בבהמה וכן היכא שנעקר' צלע וקצת חוליא והצלע יצא' מתוך האסיתא לגמרי או שניזוז במקומו ה"ז ספק טריפה והיכא שנעקר' צלע וחצי חוליא אם רואין שהצלע ניזוז או שיצא' ממקומה לגמרי ה"ז ודאי טריפה ואם אין הצלע ניזוז כלל תוך האסיתא הוי עכ"פ ספק טריפה ואם נעקרה צלע וקצת חולי' מימין וצלע וק"ח משמאל אף שאמצעית' של חולי' קיים ה"ז נבלה מחיים דמיקרי גיסטרא ואפי' לא יצא הצלע לגמרי רק ניזוז במקומו ואם אין הצלע ניזוז כלל לא בימין ולא בשמאל או שמצד א' ניזוז ומצד השני אינו ניזוז ה"ז ספק טריפה וגם ספק גיסטרא ואם נעקרה חוליא א' אף במקום שאין שם שום צלעות כלל בין אם נפלה החוליא לארץ לגמרי בין לא נפלה רק שתלויה עדיין בחוט השדרה כל שנפרדה מחיבורה בשני קצותי' ה"ל נעקרה וטריפה סוף דבר כל הטריפות שביארנו בסי' הקודם בצלעות הגדולות כנגדן בעוף טריפה בכל הצלעות יתר עליהם עוף שהוא לפעמים טריפה אף בנשתברו מיעוט צלעותי' או צלע א' ואפי' השבר הוא מחציו כלפי קרקע כגון אם יש עוקץ בשבר דאז חיישי' לנקובת הריאה לא מבעיא אם השבר נגד הריאה דודאי חיישינן דהא ריאה דעוף נחבת בין הצלעות ודבוקה בהם אלא אפילו אם השבר למטה בכל מקום שהוא כל שיש עוקץ טריפ' דחיישי' לנקובת שאר אברים הפנימיי' דמתוך דקות העוף וחולשתו יוכל לנקב את הריאה או שאר אברים מיהו היינו דוקא אם העוקץ בא לפנים אל תוך החלל דהיינו שיצא השבר דרך הבשר הפרוס על העצמות עד שבא תוך החלל אבל אם הבשר כולו חופה על השבר ורואין שאין שום נקב בבשר ולא שום ריעותא ניכר בבשר עד שנבא לחוש שיצא השבר פעם א' דרך הכשר וחזר אזי ודאי אין להחמיר דהא ליכא שום חששא וכן כשאין עוקץ אף שיצא השבר דרך הכשר ובא לתוך החלל כשר ולא עוד דאפי' יש להסתפק בו לפי מראית העין אם היה שם עוקץ או לא וכגון שכבר נקשר השבר ורואין אנו שמתחלה היה השבר תוך החלל דבכה"ג אם ניכר שהיה עוקץ דהקשירה אינו פועל כלום דשמא קודם שנקשר ניקב אחר מהאברים מ"מ אם אין ניכר אם היה עוקץ כשר דהוה כעין ס"ס שמא לא היה עוקץ ושמא לא ניקב וכן כל כה"ג שיש לדונו בס"ס יש להכשיר ובה"מ ולצורך שבת המקיל בצלע עוף אף שיש לו עוקץ ונכנס לתוך החלל אין לגעור בו ומ"מ נ"ל דבשבר נגד הריאה בכה"ג שיש עוקץ וגם נכנס לתוך החלל אין להכשיר בשום אופן כיון דהריאה דבוקה בעוף בין הצלעות עצם שקורין ביליג אם נשבר כשרואין חוששין בו לנקובת הריאה או שאר אברים ואפי' ביש עוקץ מ"מ הכל לפי ראות עיני המורה שיבין אם קרוב לחשוש לנקב אז יטריף:
העוף לא מצינו בו מנין ידוע כמה צלעות יהיה בו ולא כמה חוליות יהיה בו וגם כל מה שנתבאר בסי' הקודם בבהמה שיש חילוק בה בצלעותי' שב' צלעות עליונות נקרא חזה ואח"כ יש צלעות גדולות שיש בהן מוח ואח"כ יש צלעות קטנות שאין בהן מוח כ"ז אין שייך בעוף אלא כל צלעותיו אחת הם וכל הטריפו' שנתבאר בסי' הקודם בבהמה נוהג ג"כ בעוף דהיינו שכל שנשתברו רוב צלעותיה דהיינו רוב מהצלעות הנמצאות באותו העוף טריפ' וכן היכא שנעקר צלע א' ממקום מושבו דהיינו הבוכנא מתוך האסיתא וחוליא כולה קיים יש לאסור באין ה"מ. וכן היכ' דנעקרו רוב צלעותי' דהיינו רוב מהצלעות הנמצאות באותו העוף טריפה או אם קצתם נעקרו וקצתם נשתברו כל שבין כולם יש רוב טריפה ונעקר זה שאמרנו היינו אפילו לא יצא הבוכנא לגמרי מחורו רק ניזוז במקומו וכמו שאמרנו לעיל בבהמה ונשתברו שאמרנו היינו אפילו אם עור ובשר חופין רובו וכן אפי' נתרפאו השברים היטב שאשי"י טריפה ככל שנתבאר בסי' הקודם בבהמה וכן היכא שנעקר' צלע וקצת חוליא והצלע יצא' מתוך האסיתא לגמרי או שניזוז במקומו ה"ז ספק טריפה והיכא שנעקר' צלע וחצי חוליא אם רואין שהצלע ניזוז או שיצא' ממקומה לגמרי ה"ז ודאי טריפה ואם אין הצלע ניזוז כלל תוך האסיתא הוי עכ"פ ספק טריפה ואם נעקרה צלע וקצת חולי' מימין וצלע וק"ח משמאל אף שאמצעית' של חולי' קיים ה"ז נבלה מחיים דמיקרי גיסטרא ואפי' לא יצא הצלע לגמרי רק ניזוז במקומו ואם אין הצלע ניזוז כלל לא בימין ולא בשמאל או שמצד א' ניזוז ומצד השני אינו ניזוז ה"ז ספק טריפה וגם ספק גיסטרא ואם נעקרה חוליא א' אף במקום שאין שם שום צלעות כלל בין אם נפלה החוליא לארץ לגמרי בין לא נפלה רק שתלויה עדיין בחוט השדרה כל שנפרדה מחיבורה בשני קצותי' ה"ל נעקרה וטריפה סוף דבר כל הטריפות שביארנו בסי' הקודם בצלעות הגדולות כנגדן בעוף טריפה בכל הצלעות יתר עליהם עוף שהוא לפעמים טריפה אף בנשתברו מיעוט צלעותי' או צלע א' ואפי' השבר הוא מחציו כלפי קרקע כגון אם יש עוקץ בשבר דאז חיישי' לנקובת הריאה לא מבעיא אם השבר נגד הריאה דודאי חיישינן דהא ריאה דעוף נחבת בין הצלעות ודבוקה בהם אלא אפילו אם השבר למטה בכל מקום שהוא כל שיש עוקץ טריפ' דחיישי' לנקובת שאר אברים הפנימיי' דמתוך דקות העוף וחולשתו יוכל לנקב את הריאה או שאר אברים מיהו היינו דוקא אם העוקץ בא לפנים אל תוך החלל דהיינו שיצא השבר דרך הבשר הפרוס על העצמות עד שבא תוך החלל אבל אם הבשר כולו חופה על השבר ורואין שאין שום נקב בבשר ולא שום ריעותא ניכר בבשר עד שנבא לחוש שיצא השבר פעם א' דרך הכשר וחזר אזי ודאי אין להחמיר דהא ליכא שום חששא וכן כשאין עוקץ אף שיצא השבר דרך הכשר ובא לתוך החלל כשר ולא עוד דאפי' יש להסתפק בו לפי מראית העין אם היה שם עוקץ או לא וכגון שכבר נקשר השבר ורואין אנו שמתחלה היה השבר תוך החלל דבכה"ג אם ניכר שהיה עוקץ דהקשירה אינו פועל כלום דשמא קודם שנקשר ניקב אחר מהאברים מ"מ אם אין ניכר אם היה עוקץ כשר דהוה כעין ס"ס שמא לא היה עוקץ ושמא לא ניקב וכן כל כה"ג שיש לדונו בס"ס יש להכשיר ובה"מ ולצורך שבת המקיל בצלע עוף אף שיש לו עוקץ ונכנס לתוך החלל אין לגעור בו ומ"מ נ"ל דבשבר נגד הריאה בכה"ג שיש עוקץ וגם נכנס לתוך החלל אין להכשיר בשום אופן כיון דהריאה דבוקה בעוף בין הצלעות עצם שקורין ביליג אם נשבר כשרואין חוששין בו לנקובת הריאה או שאר אברים ואפי' ביש עוקץ מ"מ הכל לפי ראות עיני המורה שיבין אם קרוב לחשוש לנקב אז יטריף:
1