שמלה חדשה, טריפות העצמות ו׳Simlah Chadashah, Bone Disqualifications 6
א׳דיני טריפות בצ"ה עצמן ובו ב סעיפים
צומת הגידין בבהמה הם שלשה א' עב ושנים דקים העב מונה על השנים הדקין והוא אותו שמפרידין כשתולין את הבהמה ברגלי' והשנים הם דבוקים בבשר ובעצם. ומקומם כעצם אמצעי הנקרא שוק בסופו מבחוץ במקום שהזנב נופל עליו. ויש כיוצא באלו ממש גם מכפנים לצד חלל הגוף נגד אותן הגידים החיצונים בעצמם ויש גידין אחרים שנבלעים באלו ואינם בכלל צ"ה ונבאר תחלה דין צ"ה הפנימים ואח"כ דין החיצוניים צ"ה הפנימיים שניטלו או שנפסקו הרי הם ספק טריפה ואם נבראת בהמה חסר צ"ה הללו ה"ז כשירה שיעורם מן הערקום ולמעלה דהיינו שאם נפסקו נגד הערקום כשירה רק מן הערקום ולמעלה אם נפסקו הוא שאמרנו דהוי ספק טריפה ושיעורן למעלה הוא עד חצי העצם השוק ואם היא בהמה גדולה אשר חצי השוק הוא יותר מן ט"ז גודלין אזי אין שיעור צ"ה רק מהתחלתן עד ט"ז גודלין אם נקפלו צ"ה הללו דהיינו שנבדלו מהעצם ומהבשר ועומדין באויר ואינם דבוקים כלום כל שעדיין הם למעלה ולמטה מחוברין לגוף ויונקים ממנו כשר אפי' אם כל שיעור אורכן נקפל רק דבוקים בגוף למעלה מחצי השוק ולמטה מהערקום כשרה אבל אם נחתכו למעלה או למטה ה"ז ספק טריפה אע"ג דמצד הפסיקה אינה נטרפת דהא אותה הפסיקה היא למעלה מחצי העצם או למטה מהערקום אפ"ה טריפה מצד ההקפלה שנקפל מהעצם כל שיעור אורכן דדוקא כשמחוברין עדיין לגוף למעלה ולמטה אז לא ה"ל כניטל ע"י הקפלה הזו אבל כשנחתך מצד א' מן הגוף או למעלה או למטה אז ה"ל כניטלו והוי ספק טריפה מיהו זהו דוקא כשנקפל כל שיעור אורכן אבל אם לא נקפל כולו כגון שהתחיל הקפלתן בתחלת רביע התחתון של עצם השוק ונקפל עד נגד הערקום ושם נגד הערקום נפסקו ה"ז כשירה וכן להיפוך שמן רביע עצם התחתון נקפלו עד למעלה מחצי עצם השוק ושם נפסקו למעלה מחצי העצם כשירה שיעור פסיקת צ"ה הללו שתיטרף בהם כך הוא אם נפסק העב ונשארו השנים הדקים כשירה וכן אם נפסקו השנים הדקים ונשאר העב כשרה וכן אם שלשתן נפסק רובן ונשתייר מיעוטן כשרה והוא שיהיה מיעוט ממש דהיינו שליש של כ"א דאז יש בשיור ההוא ארבעה שלישים כי העב נחשב כנגד שנים הדקים וכן אפי' נפסק האלימא שהוא העב כולו ומשני הדקין נשאר מכל א' רוב דהיינו שני שלישים דהוי ג"כ בשיור ארבעה שלישים כשר. וכן אפילו נפסק כל האלימא ורוב מן א' מהדקין דהיינו שני שלישים דאז הוי ג"כ בשיור ארבעה שלישים ע"י צירוף דהיינו א' מהדקין שלם ושליש מהשני כשר וכן אם שנים הדקין נפסקו כולן והאלימא נפסק מיעוטו ונשאר רובו דהיינו שני שלישים ממני כשר ג"כ כי שני שלישים מהאלימא הוי ג"כ שיעור ארבעה שלישים כי האלימא נחשב כפול כשיעור שנים הדקין. כללא דמלתא בכל אופן שישאר מהם ארבעה שלישים כשירה. אבל אם לא היה בשיור ההוא ארבעה שלישים ה"ז ספק טריפה בעוף יש ג"כ צ"ה חיצוניים ופנימיים ודין החיצונים יבואר אי"ה בסעי' ב' וכאן נבאר דין הפנימיים שאם נפסק רוב א' מהחוטין ה"ז ספק טריפה ושיעור התחלתן הוא ג"כ למעלה מהארכובה התחתונה כי אין בעוף ערקום והגליד שבין השוק להארכובה שם מתחילין צ"ה בעוף בחיצונים ובפנימיים ושיעורם למעלה בעוף הגם כמו אינדיק ואווזא שני אגודלין ובעוף הדק כמו תרנגולת ודומיהן אגודל אחד וכל שנפסקו למעלה מזה השיעור כשר היכא שנמצאו צ"ה הללו פסוקין ולא נודע אי נעשה קודם שחיטה או אחר כך היכא דאיכא מידי למיתלי בי' שמחיים נעשה אפי' איכא מידי נמי למיתלי באחר שחיטה אפ"ה הוי ספק טריפה. אבל אי ליכא מידי למיתלי ביה שנעשה מחיים אפילו ליכא נמי מידי למיתלי בלאח"ש כשירה בין בעוף בין בבהמה בה"מ וכן אם נפסק או נחתך בצ"ה הפנימיים ולא בדקו עדיין למדוד אם יש שם שיעור גודל בעוף דק או ב' גודלין בגס ונאבד כשר אפילו בלי ה"מ ושיעור אגודל כבר ביארנו (בסי' א' סעיף ט' ע"ש). גם נתבאר שם דנאבד היינו דוקא בשוגג ככל הקונטרס הזה א' מצ"ה הפנימיים הללו שנקפל בעוף אפילו נקפל כולו כל שעדיין מחובר בגוף מלמעלה ומלמטה כשירה כמו בבהמה. ואם נחתך מהגוף במקום א' כך הוא דינו. אם התחיל ההקפלה מתחתית השוק במקום תחלת הצ"ה ונקפלו כל שיעור אורבן דהיינו גודל בדק וב' גודלין בגם ונפסקו שם למעלה משיעורן או אפי' למעלה מחצי עצם ה"ז ספק טריפה וכן אם נפסקו למטה מתחתית השוק אע"פ שלמעלה מחוברין ה"ז ספק טריפה. ואם התחיל הקפלתן באמצע מקום צ"ה ונקפלו עד למעלה ממקומם ונפסקו שם או שנקפלו מאמצע מקומם עד למטה נגד הארכובה התחתונה כשירה כל מקום שאסרנו בנקפל היינו כשנקפל מעל העצם אפילו עדיין דבוק בבשר או בעור הוי נקפל ומסתברא דמה שאנו מכשירים כשיונקים מהגוף למעלה ולמטה היינו דוקא כשהם מחוברי' כולו לגוף ולא נפסק בשום מקום אבל אם נפסק בשום מקום דרך משל שנקפלו כל אורך צ"ה בבהמה או עוף וכשיעור טפח או יותר אחר כלות ההקפלה נפסק שם אע"פ שאותו הטפח הוא דבוק בבשר ובעצם אפ"ה טריפה וזה לא מיקרי יונק מהגוף וזהו אם נפסק בין למעלה ובין למטה מיהו אם נקפל בעוף כל הגודל בדק או ב' גודלין בגס ולמעלה אחר כלות ההקפלה יש שם מקום עוד שדבוקים הצ"ה לעצם ונפסק למעלה ונשאר עדיין מקום דבוק בין הפסיקה ובין ההקפלה כשר בין שהיה הפסיקה למעלה מחצי עצם בין אם היה למטה מחצי עצם. ולא עוד דאפילו אם נפסק עוד גם מלמטה נגד הארכובה במקום ההקפלה כל שלמעלה יש מקום דבוק בין הפסיקה ההוא ובין ההקפלה כשר אא"כ היה ההקפלה כל חצי עצם דאז אם נפסק למעלה מחצי עצם אפילו נשאר עדיין מקום דבוק בין הפסיקה ובין ההקפלה ה"ז ספק טריפה או אם למעלה לא נפסק כלל רק למטה נפסק נגד הארכובה אפי' נשאר עדיין מקום דבוק שם אפ"ה הוי ספק טרפה זה שאמרנו בדין י"ג דאם נפסקו למטה מתחתית השוק ה"ז ספק טריפה לא נאמר אא"כ נקפל כל אורך חצי העצם אבל אם לא הגיע ההקפלה מלמעלה עד חצי עצם אפי' הגיע ההקפלה מלמטה עד נגד הארכובה ונפסק שם במקום ההקפלה כשר היכא שהעב נפסק וא' מהדקים נקפל באופן שאוסרת ההקפלה כגון שנפסק מצד א' כמבו' בדין ו' או להיפוך שא' מהדקים נפסק והעב נקפל טריפה היכא שחוט א' נקפל בעוף שיעור גודל או יותר ולא נקפל עד חצי עצם ולמעלה מההקפלה נפסקו שיש עוד מקום חיבור בין ההקפלה ובין החתיכה. ומיד בכלות ההקפלה באותו מקום ממש נפסק חוט אחר שלא נקפלה ה"ז ספק טרפה בממ"נ (עיין מהד"ב) היכא שיש ריעותא במקום צ"ה כגון נפוח ונצרר הדם וכה"ג דקי"ל שצריך לחתוך ולראות אם יש רקבון וכה"ג. דין זה נוהג ג"כ אף אם אותה הריעותא אינה רק מבפנים צריך לבדוק ואם יש רקבון טריפה בעוף דק דאין אנו בקיאין בבדיקת צ"ה ובעוף גס כגון אווזא בודקין בצ"ה מיהו כשנראה הריעותא דנפוח ולא חתכו לראות אם יש רקבון ונאבד וכה"ג שא"א שוב לבדוק אחר רקבון כשר:
צומת הגידין בבהמה הם שלשה א' עב ושנים דקים העב מונה על השנים הדקין והוא אותו שמפרידין כשתולין את הבהמה ברגלי' והשנים הם דבוקים בבשר ובעצם. ומקומם כעצם אמצעי הנקרא שוק בסופו מבחוץ במקום שהזנב נופל עליו. ויש כיוצא באלו ממש גם מכפנים לצד חלל הגוף נגד אותן הגידים החיצונים בעצמם ויש גידין אחרים שנבלעים באלו ואינם בכלל צ"ה ונבאר תחלה דין צ"ה הפנימים ואח"כ דין החיצוניים צ"ה הפנימיים שניטלו או שנפסקו הרי הם ספק טריפה ואם נבראת בהמה חסר צ"ה הללו ה"ז כשירה שיעורם מן הערקום ולמעלה דהיינו שאם נפסקו נגד הערקום כשירה רק מן הערקום ולמעלה אם נפסקו הוא שאמרנו דהוי ספק טריפה ושיעורן למעלה הוא עד חצי העצם השוק ואם היא בהמה גדולה אשר חצי השוק הוא יותר מן ט"ז גודלין אזי אין שיעור צ"ה רק מהתחלתן עד ט"ז גודלין אם נקפלו צ"ה הללו דהיינו שנבדלו מהעצם ומהבשר ועומדין באויר ואינם דבוקים כלום כל שעדיין הם למעלה ולמטה מחוברין לגוף ויונקים ממנו כשר אפי' אם כל שיעור אורכן נקפל רק דבוקים בגוף למעלה מחצי השוק ולמטה מהערקום כשרה אבל אם נחתכו למעלה או למטה ה"ז ספק טריפה אע"ג דמצד הפסיקה אינה נטרפת דהא אותה הפסיקה היא למעלה מחצי העצם או למטה מהערקום אפ"ה טריפה מצד ההקפלה שנקפל מהעצם כל שיעור אורכן דדוקא כשמחוברין עדיין לגוף למעלה ולמטה אז לא ה"ל כניטל ע"י הקפלה הזו אבל כשנחתך מצד א' מן הגוף או למעלה או למטה אז ה"ל כניטלו והוי ספק טריפה מיהו זהו דוקא כשנקפל כל שיעור אורכן אבל אם לא נקפל כולו כגון שהתחיל הקפלתן בתחלת רביע התחתון של עצם השוק ונקפל עד נגד הערקום ושם נגד הערקום נפסקו ה"ז כשירה וכן להיפוך שמן רביע עצם התחתון נקפלו עד למעלה מחצי עצם השוק ושם נפסקו למעלה מחצי העצם כשירה שיעור פסיקת צ"ה הללו שתיטרף בהם כך הוא אם נפסק העב ונשארו השנים הדקים כשירה וכן אם נפסקו השנים הדקים ונשאר העב כשרה וכן אם שלשתן נפסק רובן ונשתייר מיעוטן כשרה והוא שיהיה מיעוט ממש דהיינו שליש של כ"א דאז יש בשיור ההוא ארבעה שלישים כי העב נחשב כנגד שנים הדקים וכן אפי' נפסק האלימא שהוא העב כולו ומשני הדקין נשאר מכל א' רוב דהיינו שני שלישים דהוי ג"כ בשיור ארבעה שלישים כשר. וכן אפילו נפסק כל האלימא ורוב מן א' מהדקין דהיינו שני שלישים דאז הוי ג"כ בשיור ארבעה שלישים ע"י צירוף דהיינו א' מהדקין שלם ושליש מהשני כשר וכן אם שנים הדקין נפסקו כולן והאלימא נפסק מיעוטו ונשאר רובו דהיינו שני שלישים ממני כשר ג"כ כי שני שלישים מהאלימא הוי ג"כ שיעור ארבעה שלישים כי האלימא נחשב כפול כשיעור שנים הדקין. כללא דמלתא בכל אופן שישאר מהם ארבעה שלישים כשירה. אבל אם לא היה בשיור ההוא ארבעה שלישים ה"ז ספק טריפה בעוף יש ג"כ צ"ה חיצוניים ופנימיים ודין החיצונים יבואר אי"ה בסעי' ב' וכאן נבאר דין הפנימיים שאם נפסק רוב א' מהחוטין ה"ז ספק טריפה ושיעור התחלתן הוא ג"כ למעלה מהארכובה התחתונה כי אין בעוף ערקום והגליד שבין השוק להארכובה שם מתחילין צ"ה בעוף בחיצונים ובפנימיים ושיעורם למעלה בעוף הגם כמו אינדיק ואווזא שני אגודלין ובעוף הדק כמו תרנגולת ודומיהן אגודל אחד וכל שנפסקו למעלה מזה השיעור כשר היכא שנמצאו צ"ה הללו פסוקין ולא נודע אי נעשה קודם שחיטה או אחר כך היכא דאיכא מידי למיתלי בי' שמחיים נעשה אפי' איכא מידי נמי למיתלי באחר שחיטה אפ"ה הוי ספק טריפה. אבל אי ליכא מידי למיתלי ביה שנעשה מחיים אפילו ליכא נמי מידי למיתלי בלאח"ש כשירה בין בעוף בין בבהמה בה"מ וכן אם נפסק או נחתך בצ"ה הפנימיים ולא בדקו עדיין למדוד אם יש שם שיעור גודל בעוף דק או ב' גודלין בגס ונאבד כשר אפילו בלי ה"מ ושיעור אגודל כבר ביארנו (בסי' א' סעיף ט' ע"ש). גם נתבאר שם דנאבד היינו דוקא בשוגג ככל הקונטרס הזה א' מצ"ה הפנימיים הללו שנקפל בעוף אפילו נקפל כולו כל שעדיין מחובר בגוף מלמעלה ומלמטה כשירה כמו בבהמה. ואם נחתך מהגוף במקום א' כך הוא דינו. אם התחיל ההקפלה מתחתית השוק במקום תחלת הצ"ה ונקפלו כל שיעור אורבן דהיינו גודל בדק וב' גודלין בגם ונפסקו שם למעלה משיעורן או אפי' למעלה מחצי עצם ה"ז ספק טריפה וכן אם נפסקו למטה מתחתית השוק אע"פ שלמעלה מחוברין ה"ז ספק טריפה. ואם התחיל הקפלתן באמצע מקום צ"ה ונקפלו עד למעלה ממקומם ונפסקו שם או שנקפלו מאמצע מקומם עד למטה נגד הארכובה התחתונה כשירה כל מקום שאסרנו בנקפל היינו כשנקפל מעל העצם אפילו עדיין דבוק בבשר או בעור הוי נקפל ומסתברא דמה שאנו מכשירים כשיונקים מהגוף למעלה ולמטה היינו דוקא כשהם מחוברי' כולו לגוף ולא נפסק בשום מקום אבל אם נפסק בשום מקום דרך משל שנקפלו כל אורך צ"ה בבהמה או עוף וכשיעור טפח או יותר אחר כלות ההקפלה נפסק שם אע"פ שאותו הטפח הוא דבוק בבשר ובעצם אפ"ה טריפה וזה לא מיקרי יונק מהגוף וזהו אם נפסק בין למעלה ובין למטה מיהו אם נקפל בעוף כל הגודל בדק או ב' גודלין בגס ולמעלה אחר כלות ההקפלה יש שם מקום עוד שדבוקים הצ"ה לעצם ונפסק למעלה ונשאר עדיין מקום דבוק בין הפסיקה ובין ההקפלה כשר בין שהיה הפסיקה למעלה מחצי עצם בין אם היה למטה מחצי עצם. ולא עוד דאפילו אם נפסק עוד גם מלמטה נגד הארכובה במקום ההקפלה כל שלמעלה יש מקום דבוק בין הפסיקה ההוא ובין ההקפלה כשר אא"כ היה ההקפלה כל חצי עצם דאז אם נפסק למעלה מחצי עצם אפילו נשאר עדיין מקום דבוק בין הפסיקה ובין ההקפלה ה"ז ספק טריפה או אם למעלה לא נפסק כלל רק למטה נפסק נגד הארכובה אפי' נשאר עדיין מקום דבוק שם אפ"ה הוי ספק טרפה זה שאמרנו בדין י"ג דאם נפסקו למטה מתחתית השוק ה"ז ספק טריפה לא נאמר אא"כ נקפל כל אורך חצי העצם אבל אם לא הגיע ההקפלה מלמעלה עד חצי עצם אפי' הגיע ההקפלה מלמטה עד נגד הארכובה ונפסק שם במקום ההקפלה כשר היכא שהעב נפסק וא' מהדקים נקפל באופן שאוסרת ההקפלה כגון שנפסק מצד א' כמבו' בדין ו' או להיפוך שא' מהדקים נפסק והעב נקפל טריפה היכא שחוט א' נקפל בעוף שיעור גודל או יותר ולא נקפל עד חצי עצם ולמעלה מההקפלה נפסקו שיש עוד מקום חיבור בין ההקפלה ובין החתיכה. ומיד בכלות ההקפלה באותו מקום ממש נפסק חוט אחר שלא נקפלה ה"ז ספק טרפה בממ"נ (עיין מהד"ב) היכא שיש ריעותא במקום צ"ה כגון נפוח ונצרר הדם וכה"ג דקי"ל שצריך לחתוך ולראות אם יש רקבון וכה"ג. דין זה נוהג ג"כ אף אם אותה הריעותא אינה רק מבפנים צריך לבדוק ואם יש רקבון טריפה בעוף דק דאין אנו בקיאין בבדיקת צ"ה ובעוף גס כגון אווזא בודקין בצ"ה מיהו כשנראה הריעותא דנפוח ולא חתכו לראות אם יש רקבון ונאבד וכה"ג שא"א שוב לבדוק אחר רקבון כשר:
1
ב׳צ"ה החיצונים שניטלו או שנפסקו ה"ז ודאי טריפה שיעורן בבהמה למעלה ולמטה כמו שנתבאר (בסעי' א') וכן אם נקפלו צ"ה הללו דהיינו שנבדלו מעל העצם אע"פ שדבוקים בבשר או בעור ה"ז ודאי טריפה אפילו לא נפסקו בשום מקום מיהו זהו דוקא כשנקפל כל שיעור אורכן אבל אם נשתייר מקצת שיעורן עדיין דבוק לעצם כשר ולכן בבהמה גדולה אשר חצי העצם מחזיק ט"ז אצבעות גודלין או יותר ונשתייר מקצת תוך ט"ז גודלין דבוק כשר ובבהמה אשר חצי עצם אינו מחזיק ט"ז גודלין ששיעור צ"ה אצלה אמרנו שהוא חצי עצם אם נשתייר מאותו חצי העצם למעלה מקום דבוק ה"ז ספק טריפה עדיין. אא"כ ישער לערך הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו שעדיין הוא תוך שיעור ט"ז גודלין לפי קוטנו במקום שעדיין דבוק כשר ולפי שאין אנו עכשיו בקיאים בזה לכן כשנשתייר מאותו חצי עצם למעלה טריפה מספק אבל כשנשתייר בו למט' דהיינו בתחתית השוק במקום התחלתן או אפילו למעלה מעט ממקום התחלתן כל שהוא במקום שלא יסופק ושבודאי עדיין שם צ"ה אם שם נשאר מקום דבוק ה"ז כשר אכן כשהיה השיור במקום שמסופק בו עדיין אם יש שם צ"ה או כבר כלו שם הצ"ה שאמרנו דהוי ספק טריפה אם תיכף ככלות ההקפלה נפסק שם הוי ודאי טריפה אבל אם עדיין יש מעט מקום חיבור בין ההקפלה להפסיק' אינו רק ספק טריפה ושיעור הפסיקה או ההקפלה כך הוא בבהמה. שאם נקפל א' בין האלימא בין א' מהדקין וכן אם נפסק רוב האלימא או רוב א' מהדקין ה"ז ספק טריפה וכן אם נפסק האלימא כולו או שני הקטיני כולן ה"ז ספק טריפה. אבל אם נפסק רוב משלשתן או נפסק כל האלימא ורוב מא' מהקטיני ה"ז ודאי טריפה בעופא שיתסרי הוין ואם נפסק רוב א' מהן ה"ז ודאי טריפה שיעור התחלתן למטה בעוף כמו שנתבאר בסעיף הקודם דין ט' ע"ש ושיעורם למעלה עד חצי העצם שאם נפסקו עד חצי העצם הוי ספק טריפה ואם נפסקו תוך גודל בעוף דק או תוך ב' גודלין בעוף גס הוי ודאי טריפה היכא שנמצאו צ"ה הללו פסוקים ולא נודע אי מחיים אי אח"ש היכא דאיכא מידי למיתלי במחיים אפילו איכא נמי מידי למיתלי באח"ש דינו כאלו ידענו ממש שמחיים נעשה. ואי ליכא מידי למיתלי לא במחיים ולא באח"ש אזי אם הפסיקה ההוא באופן שאמרנו בה דהוי ודאי טריפה אסור בזה מספק ואם הפסיקה ההוא באופן שאמרנו בה דהוי ספק טריפה כשר בזה בה"מ זולת דאם רחוק הפסיקה בעוף דק גודל ובעוף גם ב' גודלין שבפסיקה כזו אמרנו ג"כ דהוי ספק טריפה כשר בכה"ג אפי' באין ה"מ. מיהו היינו דוקא כשידענו בודאי שהוא רחוק גודל או ב' גודלין אבל אם לא נמדד ונאבד אפילו אם יש בו להסתפק שמא היה הפסיקה למעלה מחצי עצם אפ"ה הוי ספק טריפה אם נקפל א' מצ"ה בעוף כל אורך גודל בדק או ב"ג בגס אף שעור נשאר הרבה עד חצי עצם מחובר ה"ז ודאי טריפה נבראת חסר צ"ה הללו כשר בה"מ אם יש ריעותא במקום צ"ה כגון שינוי מראה מבחוץ במקום צ"ה כשר וא"צ כלל לחתוך הבשר ולראות אולי נרקב מבפנים ואז נתקלקלו הגידין דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן והמחמיר לחתוך ולעיין אחר רקבון תע"ב. וכן לפעמים נזדמן שע"י הקשירה שקושרים בכח את הרגלים נראה רושם הקשירה ירוק סביב ולפעמים נחתך העור וקצת בשר ע"י הקשירה ושוב אין ניכר ריעותא כשר וא"צ לחתוך כאמור אבל אם יש מבחוץ במקום צ"ח ריעותא גמורה כגון נפוח שקורין בל"א גשוואלין או נצרר הדם מבחוץ אפי' מעט אז צריך מדינא לחתוך את הבשר לעומקו אם רואה שהבשר נרקב ונלקה או אפי' לא נרקב ונלקה רק שיש שם צרורת דם הרבה במקום צ"ה אז בעוף דק כמו תרנגול' טריפה ובאווזא בודקים הצ"ה בה"מ דוקא אם הם כולם שלמים ובאינדיק בודקים בהפסד קצת ובבהמה בודקים בלי שום הפסד. אבל אם אחר שחתך ראה שאין בתוכו לא רקבון וגם לא צרורות דם הרבה עד שכמעט אין הגידין ניכרין רק צרורת דם מעט א"צ כלל לבדוק צ"ה וכשר ונ"ל דה"ה אם רואה קצת רקבון בעובי הבשר ומעמיק יותר בעובי הבשר וכלה שם הרקבון קודם הגיעו אל המקום אשר שם צ"ה סמוך לעצם באופן שבמקום צ"ה הבשר בריא כשר וא"צ לבדוק צ"ה כלל ריעותא זו שאמרנו שצריך לחתוך הבשר ולבדוק אחרי רקבון נוהג אפילו אם רואה מבחוץ אותה הריעותא למעלה מאגודל בעוף דק או למעלה מב' גודלין בעוף גם דאפ"ה צריך לחתוך דשמא יראה שם שנתקלקלו צ"ה ויטריף אפי' שנתקלקלו למעלה מגודל או ב"ג ותו דשמא מבפנים פשטה הלקותא אל תוך השיעור אכן כשחותך ורואה שסמוך לצ"ה אין רקבון תוך גודל או ב"ג ולמעלה מהשיעור יש רקבון בבשר לבדו ובצ"ה ליכא קלקול יש להכשיר אפי' בעוף דק ובאין ה"מ אבל כל שהגיע הקלקול אל צ"ה עצמן אף למעלה מגודל וב"ג עד חצי עצם טריפה. ואפילו בבהמה טריפה בכה"ג ולא מהני בדיקה בצ"ה. והיכא שלא שלטה הלקותא בצ"ה עצמן אבל הגיע עד מקום צ"ה שכל סביבה נרקב הבשר או נצרר דם אזי בעוף דק טריפה ובעוף גם בודקין צ"ה בה"מ וכאמור יראה לי דכל שנראה נפוח או נצרר הדם במקום צ"ה החיצונים באופן שאמרנו בה שצריך לחתוך בעובי הבשר ולבדוק אחר רקבון אם נאבד ולא בדק אחר רקבון וכה"ג טריפה בין בבהמה בין בעוף. מיהו דוקא כשהיה הריעותא תוך אגודל בעוף דק אי תוך ב' גודלין בעוף גס או למטה מחצי עצם בבהמה אבל כל שהיה למעלה מזה השיעור ונאבד כשר עוד יראה לי היכא שראינו שהיה נפוח ונצרר הדם מבחוץ באופן שהיה צריך לחתוך ולבדוק אחר רקבון אלא שלא נמדד אם היה למעלה מחצי עצם או למטה ואפי' אם גם יש להסתפק שמא לא היה גודל או ב"ג אפ"ה כשר בנאבד. ולא עוד אפי' ידוע ודאי שהיה למטה מחצי עצם רק שלא נמדד אם הוא למעלה מגודל וב"ג או לא ונאבד ולא נבדק אחר רקבון אפ"ה כשר אמנם נ"ל שכל חילוקים הללו שכתבנו היינו בנראה מבחוץ נפוח או נצרר הדם מעט אכל היכא שנראה מבחוץ נפוח רב או צרורות דם הרבה מאוד באופן שמובן שנתקלקל ונרקב כל הבשר עד מקום הצ"ה ליתנהו לחילוקים הללו לענין נאבד וכה"ג אלא דינו ככל שנתבאר (בסימן א סעיף יא) גבי נשבר העצם במקום צ"ה וכל מ"ש שם לענין נאבד ולענין לא נמדד הכל נוהג גם בכאן היכא דאיכא נפוח או נצרר דם מעט מבחוץ למעלה ממקום צ"ה ונמשך אותו הנפוח עד לתוך מקום צ"ה אלא שבמקום הצ"ה כבר כלה הנפוח ואין שם רק שינוי מראה דינו לכל דבריו כאלו היה הנפוח גם במקום צ"ה עצמם:
2