שמלה חדשה ג׳Simlah Chadashah 3

א׳ששחיטה אינה צריכה כוונה
אמרינן (חולין דף ל"א) בגמ' מדגלי רחמנא בקדשים ושחט את בן הבקר ללמד שיכוין לשחוט בן בקר ש"מ דשחיטת חולין לא בעי כוונה ואפי' הפיל סכין בידו או ברגלו ולא נתכוין לחתוך בה דבר והלכה ושחטה כראוי כשרה וצריך שידע שלא עשה חלדה כמבואר (לקמן סי' כ"ה) ואם ראה הניצות או השיער חתוכים ודאי שלא החליד ואי חיישינן שמא נתרחב הנקב ונעשה רוב ע"י פרכוס (עיין לקמן סימן כ"ה) ונ"ל דאפילו הי' הזורק חש"ו ששחיטתו כשירה בעע"ג (כדלעיל סימן א') כשרה דהרי נשחטה מכח אדם אבל נפלה סכין מעצמה שלא ע"י כח ישראל הכשר לשחוט והלכה ושחטה פסול (משנה שם) דכתיב וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל ונ"ל דאפילו תפס סכין בידו ופתח ידו או מונחת בחיקו ועמד ונפלה הסכין ושחטה ה"ז פסולה שלא הלכה מכחו רק עד עתה היתה מעוכבת בידו וכשסר כחו ממנה הלכה בעצמה ואנן בעי' דכח אדם יעשה פעולה שתלך ותשחוט ואפי' פתח ידו בכוונה שתלך ותשחוט לא מהני כיון דליכא כח אדם:
1
ב׳זרק אבן והכה בסכין והלכה הסכין ושחטה נ"ל דפסולה מספק דכח כחו הוא ודלמא לאו ככחו דמיא:
2
ג׳זרק סכין והכה בכותל ומכח ההכאה חזרה לאחוריה ושחטה בחזירתה כשר ואין זה כח כחו אלא כח ראשון הוא והסכין הראשון הוא ששחט. ואם זרק סכין למעלה והלכה לצדדין ושחטה נ"ל דכשר דמכחו הלכה דאי לאו כחו הוא היתה יורדת למטה כנגדו ולכן אם זרקה למעלה ואחר שעלתה למעלה ירדה למטה כנגדה ושחטה בירידתה פסול וכל הפסול משום דלאו כחו הוא אפילו נתכוין לשחוט לא מהני:
3
ד׳יש מגדולי הפוסקים שכתבו דאע"ג דלא בעינן שיכוין אפילו לחתיכה מ"מ כוונה קצת בעי' דקרא דוזבחת ה"ל כאלו כתיב ועשית כגון שיכוין להפיל אבל אם לא כיוון לשום דבר רק נכשל ידו הסכין והפילו בכחו בלא כוונה ושחטה פסול ויש לפסוק בדבריהם וה"ה אם בשינה דחף לסכין או בהקיץ בלא כוונה כלל נמי פסול וכ"ש אם דחפו נכרי וכיוצא בו על הסכין והלכה ושחטה דפסול ונ"ל דאם ישראל דחפו לחבירו על הסכין והלכה ושחטה יש להחמיר ג"כ דהראשון לא קעביד מעשה דכח כחו הוא והשני לא כיון לשם מעשה: דעת רש"ל (יש"ש פ"ב סי"ג) ז"ל דהא דמכשרינן זרק סכין דוקא ששחטן סתמא דסתמייהו לשחיטה עומד והוה כאלו כיוון לשחוט אבל כיון לנחור ולעקור ועלתה בידו שחיטה הגונה פסול ע"כ וראוי לחוש לדבריו:
4