שמלה חדשה ל״חSimlah Chadashah 38
א׳דיני מראות הריאה
ריאה שנשתנה מראיתה הרגיל בה יש מראות שאם נתהפכה לאותה מראה טריפה דקי"ל לחז"ל דכל שנראה בעורה מראה זו כבר נתקלקל העור ועתידה לינקב ומטעם זה אפי' רק משהו נשתנה למראה זו ה"ל נקב משהו וטריפה. ויש מראות שאפי' נשתנית כולה לאותה מראה או בכמה מקומות כשירה דקים להו לחז"ל דהדרא בריא ואפי' יש בה הרבה מראות משונות זו מזו וכולם ממראות הכשירות ה"ז כשרה. (הג"ה ואפי' אדומה וירוקה זא"ז כשירה):
ריאה שנשתנה מראיתה הרגיל בה יש מראות שאם נתהפכה לאותה מראה טריפה דקי"ל לחז"ל דכל שנראה בעורה מראה זו כבר נתקלקל העור ועתידה לינקב ומטעם זה אפי' רק משהו נשתנה למראה זו ה"ל נקב משהו וטריפה. ויש מראות שאפי' נשתנית כולה לאותה מראה או בכמה מקומות כשירה דקים להו לחז"ל דהדרא בריא ואפי' יש בה הרבה מראות משונות זו מזו וכולם ממראות הכשירות ה"ז כשרה. (הג"ה ואפי' אדומה וירוקה זא"ז כשירה):
1
ב׳סימן למראות הפסולות אל תאכלו ממנו מבש"ל "מוריקא "בישרא "שחור "לבן. מוריקא הוא מין כרכום שצבעו נוטה לירוק הנקרא גע"ל בל"א ובלע"ז אמרילו"י ובין שהוא ירוק כחלמון ביצה או כשעוה או כאתרוג או כזהב או כעין הורקת פנים של חולי ירקון או ככנף טאווס שקורין פאוו"ה דהיינו הירוק שבה או ככשותא שנותנין לתוך השכר ובל"א האפי"ן זה הכלל כל הנוטה למראה ירוק גע"ל יש לאסור כי א"א לעמוד על כמה מינים שחשבו חז"ל וכולם ירוק גע"ל (הג"ה ויש להטריף הנוטה לירוק גע"ל אפי' בקצת (תב"ש סק"ג) ומראה אודם דומה קצת לגע"ל ע"כ צריך המורה לעיין שלא יהיה דומה לגע"ל ע' ת"ח כלל פ"ט):
2
ג׳היה מראיתה כעין חריות של דקל שהוא נוטה קצת למראה כשר וקצת למראה ירוק גע"ל ה"ז ספק טריפה דנסתפקו בזה בגמ' ונ"מ לענין ספק ספיקא ודוקא אם בקי ויודע בודאי שמראה ריאה זו ממש כחריות של דקל אבל למי שאינו בקי לא נחשב לספק דכל ספק מחמת מיעוט הכרה הו"ל כודאי. (הג"ה הא דאמרי' בכל דוכתי דספק חסרון חכמה ה"ל כודאי היינו לחומרא אבל אם נזדמן לפעמים שע"י שדנין לודאי נמשך קולא לא דיינינן ליה לודאי וזה פשוט):
3
ד׳בישרא יש בשר שנוטה לאודם ויש שנוטה לירוק גע"ל הכל לפי זמן הבהמה וכחישות' או לפי שנותיה וצריך להבחין שלא יהיה המראה נוטה לשום מין בשר ואע"ג דאדום ממראות הכשרות הוא כמ"ש לקמן אי"ה צריך להבחין אם אין אדמומית זה נוטה למין בשר ונ"ל דבבשר חי קאמרי' עוד נ"ל דאם יש בריאה מראה וויינקשיל שנגמרו בישולם הוא בכלל מראה בשר (הג"ה ריאה דדמי' לבישרא במשמושה שקשה כמשמוש בשר כשר ולא מיטרף כי אם קשה משמושו כעץ כמ"ש (סי' ל"ו סעיף כ"ד) אבל בקצת קישוי משמוש אין להטריף רק חיישי' לאטום כמ"ש שם (סעיף כ"ב) דצריך בדיקה):
4
ה׳שחור כקורט דיו יבש ובזה נ"ל דלא מיטריף כ"א כדיו ממש אבל אם נוטה קצת לשחור יש להכשיר רק דאין אנו בקיאין איך שחרורות דיו שלהם ולכן נראה לי דבה"מ כל שאינו שחור כזפת לא מיקרי שחור כדיו וכשירה ובדליכא הפסד מרובה יחמיר יותר:
5
ו׳לבן בין שהיא כבקעת עץ ובין שהיא כלובן ביצה טריפה ונראה לי דכל הנוטה ללובן יש להטריף דאין אנו יודעין באיזה עץ שיעורו (הג"ה אפי' נוטה קצת ללובן טריפה (עיין סק"ז) ומיהו נ"ל בלבן בריאה יעמיד בצדה בקעת עץ אם דומה ממש הוי ודאי טריפה ואם אינה דומה לא הוי רק ס' טריפה):
6
ז׳סימן למראות הכשירות במרעה טוב ארע"ך "אדום "רקיע "עשבים "כחלא אדום אפי' אדומה ביותר אין זה לקותא רק תלי' שהיא מחמת שהדם אינו נבלע כולו בתוך הריאה והיא מבחוץ ובכלל אדום מראה הכבד ונ"ל דבכבד חי עסקי' דצלי נוטה לפעמים לצבע אחר וכל מראה אודם יש להכשיר רק שלא יהא נוטה לגע"ל או לשאר מראות אסורות גם שלא יהא לו מראה בשר כמ"ש לעיל (סעיף ד') ועמ"ש לקמן אי"ה (סעיף י"ג):
7
ח׳רקיע הוא מראה ירוק בל"א וכל מין בל"א יש להכשיר כטחול וכדומה:
8
ט׳עשבים הוא בל מין ירוק גרי"ן וכל מין ירקות זה יש להכשיר:
9
י׳כוחלא הוא צבע כחול ובל"א לאזו"ר הצבע עצמו שצובעין בו לאזור נוטה לשחרות ובין שהוא כהצבע עצמה ובין כהנצבע ממנה יש להכשיר כל מיני גוונים אלו דקים להו לחז"ל דלאו לקותא גמורה הן יש מהן שעדיין לא הוטל דם בריאה וזה טעם ירקה ויש מטעמים אחרים (הג"ה כל מראות הכשירות שנתבארו אפי' אין משתנים כלל ע"י נפיחה כשר דלא כיש מי שמצריך שיהיה מתלבן קצת ע"י נפיחה גם י"א דמראה אודם הנכנס לבשר הריאה טריפה ואין לחוש כלל לזה (תב"ש ס"ק י"ב וכן הסכמות האחרונים) מראה כשרה המקיל בה"מ לומר דלא הוי ריעותא ואינו מצטרף לתר"ל אין מוחין בידו ואפי' נכנס לבשר הריאה וגם אינו משתנה כלל ע"י נפיחה זולת במראה אודם אפי' אינו נכנס לבשר מיקרי ריעותא אפי' בה"מ אמנם סירכא שלא כסדרן הצריכה מיעוך ומשמוש אם יוצאת מתוך מראה כשירה טריפה ולא מהני מיעוך אפי' בה"מ ואע"ג דהמראה אינו רק בצד א' מהסירכא וא"כ יש ספק שמא הסירכא יצאה מאותו הצד אשר אין בה המראה אפ"ה טריפה וסירכא דבוקה היוצאה מתוך מראה כשירה בין אונא לאונא למטה מחציין ויש חלון או בין אונא לאומא בלי חלון אין להתיר אפי' בה"מ בלי מיעוך ומשמוש ואם נקרע או נאבד בלי מיעוך ומשמוש טריפה מראה כשרה על יתרת בדרי דאונא כשר ואפי' אדום על יתרת בדרי כשר כל שאין מכה בדופן אכן מראה כשרה על יתרת מקמא במקומות שמכשירים יתרת מקמא טרפה אפי' בה"מ ואם נאבד ולא בדקו אם מתלבנת ע"י נפיחה יש להכשיר בה"מ וכן היכא שהיתרת אין לה סמפון אזי בה"מ יש להכשיר אבל יתרת מקמא שהוא פחות מפרק אמצעי של אגודל אחר נפיחה ומראה כשרה עליו כשר אף באין ה"מ כמו שהכשרנו תחלה ביתרת בדרי בכה"ג וזה קיל אפי' מיתרת בדרי מראה חריות של דקל הוי ריעותא ונ"ל דדינה בריעותא גמורה דבצירוף ריעותא כל דהו טריפה משמוש קשה בריאה כמשמוש בשר שהכשרנו לעיל (סעיף ד') נ"ל דהוי ריעותא מראה הנוטה קצת לשחור שהכשרנו (בסעיף ה') דינה ככל מראות כשרות שהמקיל בה"מ דלא הוי ריעותא אין מוחין בידו שני מיני מראות הסמוכים זה לזה הוי ריעותא ואם יש עוד ריעותא בין ביניהם ובין מצד א' מהם הוי תר"ל וכ"ש באדום וירוק דסמיכי להדדי שאם יש ריעותא בצד הירוק הוי תרתי לריעותא):
10
י״אאם יש בה מראות אחרות שאינם נכללים לא בפסולים ולא בכשרים כגון מראה ברוי"ן וגר"א וכדומה נ"ל להטריף כיון שלא נתפרשו בהדיא להיתר. ותו דדלמא נכללים במראות האסורים אלא שאין אנו בקיאין כ"כ והרבה צריך הבחנה להבודק בענין המראות וראוי שלא יורה שום בודק בשום מראה רק יביא לפני חכם מורה הוראה ויעיינו כולם במתון זולת מראה שכבר הורגל בהם הבודק ועלו בידו כמה פעמים להיתר ע"פ מורה אזי יוכל להורות בעצמו ובלבד שידקדק ויעיין היטב ובמתון אם אין בה שום צד נטיה:
11
י״בכל אלו מראות האסורות אין עושין בהם מעשה עד שינפחו הריאה וימרסו בה בידים כדי שתעלה היטב בנפיחה וגם אולי יש איזה ליחה על העור שזה מראיתה ואם אחר הנפיחה חזרה למראה ריאה כשרה ונראה לי דאפילו אם אח"כ כשנחה מנפיחתה חזרה למראה האסורה וכל זמן שהיה נפוחה אין בה מראה האסורה כשרה דכל מידי דמשערינן בה כשהיא נפוחה משערין דבחייה נפוחה הריאה שלה ופשוט דאי לא נפחוה טריפה ואין תולין לומר דלמא אי נפחוה היתה חוזרת עוד נ"ל פשוט דאם אין בה מראה או שיש בה מראה המותר ונפחוה וחזרה למרא' האסור טריפה מה"ט (הג"ה ודוקא שנפחוה כדרכ' אבל יותר מדאי אמרי' דבהייה לא היתה נפוח' כ"כ אם לא כשיש ממ"נ טריפה ועל הדרך שנתבאר לעיל (סי' ל"ו סעיף ה') וע"ש חילוקי דיניהם משבצות זהב סק"א) עוד נ"ל דאם רואין בה מראה המותר צריך לנפחה דכיון דחזי' ריעותא צריך בדיקה לכתחלה ואם לא נפחוה יש להכשיר בה"מ ואם יש בה מראות פסולות וכשנפחוה לא חזרה למראה ריאה כ"א למראה כשרה כגון שחור שנהפך לאדום יש להכשיר בה"מ (הג"ה מראה המותר שנפחוה וראו שעלה בנפיחה ולא השגיחו לראות אם נשתנה למראה האסורה יש להתיר גם באין הפסד כנ"ל עוד נ"ל דמראה ברוי"ן או גר"א ושאר המראות שלא הוזכרו בש"ס אם חזרו למראה המותר יש להתיר גם באין הפסד כלל מראה פסול' החוזרת למראה כשר' ע"י נפיחה הוי ריעותא ומצטרף לתר"ל אפי' בה"מ אכן מראה ברוי"ן וגר"א ודומיהן החוזר למראה כשר אין דינו אלא כמראה כשרה מראה פסולה החוזרת ע"י נפיחה למראה ריאה נ"ל דאינו נקרא ריעותא ומכל מקום נראה לי דמיקרי ריעותא כל דהו ומהאי טעמא נראה לי דמראה פסולה החוזרת בנפיחה למראה ברוי"ן או גר"א ודומיהן טריפה):
12
י״גהיה בריאה אדמומית אפילו כל שהוא ויש מכה בדופן כנגדה טריפה דרגלים לדבר דהמכה הזאת שלטה גם בריאה ולקותא היא שסופ' לינקב (הגה"ה וטריפה מספק) ולכן כשיש אדמומית בריאה צריך לבדוק בדופן נגדה ונראה לי דאם לא בדק יש להכשיר ואם יש מכה בדופן נגד אדמומית הריאה ונפחה לריאה וחזר למראה ריאה כשר (ט"ז וש"ך) ואם לא חזרה למראה ריאה רק למראה א' מהמראות המותרות נראה לי דיש להקל בהפסד מרובה (הג"ה והמקיל גם בלא הפסד מרובה לא הפסיד) וכל שכן אם גם מתחלה נגד מכה שבדופן ליכא אדמומית כי אם אח' משאר מראות המותרות שיש להכשיר אפי' בלא ה"מ ואי ליכא מכה בדופן רק שנודע שהוכתה אדופן ומסתברא שמזה באה האדמומית בריאה יש להטריף אם יש על הריאה כמו נקודות אדומות צריך לבדוק אחר נקבים במקום האדמומית ונ"ל דאם לא בדק טריפה (הג"ה מיהו במקומות דשכיחי נקודות אדומות ובדק כמה פעמים ולא מצא נקבים אע"ג דמ"מ ראוי לבדוק תמיד מ"מ אי אתרמי בשוגג דלא בדק יש להכשיר מה שנתבאר דאם לא בדק אם יש מ"ב יש להכשיר מ"מ ריעותא הוי וכמו שנתבאר (בסעיף י') דכל מראה אודם הוי ריעותא ומה שנתבאר ביש מ"ב נגד האודם וחזרה הריאה על ידי נפיחה למראה ריאה כשר לא הוי ריעותא וכמו שנתבאר (סעיף י"ב) במראה פסולה ואם חזרה למראה המותר הוי ריעותא):
13
י״דאם המראה האסורה רק בקרום העליון והתחתון כמראה הראוי לה נ"ל דיש להכשיר לצורך גדול (הג"ה ומ"מ ריעותא הוי להצטרף לתר"ל אבל אם חוזרת למראה כשר ע"י נפיחה יש להקל דלא הוי ריעותא ומכ"ש אם גם קודם נפוחה אין על הקרום העליון רק מראה כשרה דיש להקל בכ"ז אפילו באין ה"מ לומר דאינו ריעותא) אכל אם אין התחתון כמראית' רק כמראה כשרה יש לאסור שאני אומר [לד] שעתירה ליהפך לאיסור כיון שכבר נלקה ובלא צורך גדול אף אם המראה רק על צד חוץ של קרום העליון יש להטריף (הג"ה נ"ל דה"ה אם אירע שקלפו קרום העליון ונמצא בתחתון מראה פסולה ובעליון לא ניכר המראה דינו כמו אם יש בעליון לבד מראה פסולה וכן אם בעליון מראה כשרה ובתחתון מראה פסולה דינו כמו אם בעליון מראה פסולה ובתחתון מראה כשרה ודע דמה שאנו מכשירין במראה פסולה בקרום עליון לבד לצורך גדול אפי' אם המראה ברובה של ריאה דינ' הכי (ע' בס"ק מ"א) ודע עוד דאם יש אודם בריאה נגד מכה בדופן ואין האודם רק בקרום העליון לבד ג"כ כשר לצורך גדול כמו בשאר מראות פסולות ואפילו ברובה של ריאה):
14
ט״ואם יש מראה טריפה על גבי בועא (הג"ה וה"ה אם המראה טריפה אצל הבועא דינה הכי דאם הוציאו המוגלא מהבועא וחזר למראה ריאה כשר אפי' אם מתחלה לא היה כלל מוגלא תחת המראה אבל אם לא בדק ונאבד טריפה) או שמוגלא תחת המראה או שיער שחור (ד"מ בשם מהר"י מולין) שלפעמים הבהמה בולעת שיער ובא לה להריאה עד הקרום נ"ל דיש לפתוח ולהוציא המוגלא מהבועא או מתחת המראה או השער אם חזרו הקרומים למראה ריאה מזה נראה שמראה המוגלא או השער היה נרא' כן דרך הקרומים ובקרום אין ריעותא ואפי' מראה המוגלא או השער כמראה שהיתה בהקרומים כגון שזה שחור וזה לבן מ"מ הואיל ואנו רואין שאין עתה מראה בקרום אמרינן שכך היתה מראה המוגלא או השער דרך הקרומים אבל אם אח"כ לא הלכה המראה יש להטריף דהא חזינן דלקות הקרומים חיא ועתידים לינקב ואם לא בדק כנזכר יש לאסור ואם היה ניכר מבחוץ שמראה זו מראה המוגלא היא ולא מראה העור בין בבועא ובין בטינרי נ"ל דא"צ בדיקה ואע"ג דאם פתח והוציא המוגלא א"א לנפוח ולראות אם עברה המראה מ"מ כיון דמקמי הכי היה בה מראה גם קודם נפוחה ועכשיו כשהוציאו המוגלא הלכה לה רגלים לדבר דלאו מחמת העור הוי ולכן אם גם קודם לא היה לה מראה כ"א כשנפחוה לא מהני לה בדיקה הנזכרת שאני אומר לא היה אפשר לנופחה אחר שהוציאה המוגלא היה נשאר בעור המראה כבתחלה:
15
ט״זאם מראה כשרה ע"ג בועא או טינרי (הג"ה ונראה דה"ה ע"ג מוגלא דינא הכי וכן אצל הבועא או טינרי או מוגלא) ולא הלכה המראה אחר שהוציאו המוגלא נ"ל דיש להכשיר ולא מיקרי תר"ל דאמרי' המראה והבועא א' הוא ומחמת המוגלא בא לה מראה כשרה והדרא בריא (הג"ה מה שנלע"ד בדינים אלו כך הוא מראה טריפה על בועא או טינרי או מוגלא ובהורקת המוגלא חזרו למראה ריאה לא הוי המראה ריעותא להצטרף לתר"ל והוי כאלו אין שם רק בועא לבד ועל הטינרי לא הוי רק כטינרי לבד ועל המוגלא לא הוי רק כמורסא לבד אבל אם נאבד הריאה ולא בדק הוי ריעותא והיכא דחזרה המראה פסולה ע"י הורקת המוגלא ממראה ברו"ן או גר"א ודומיהן ומכ"ש אם מתחלה לא היה רק מראות אלו אין לאסור ומ"מ ריעותא הוי להצטרף לריעותא אחרת אבל עם הבועא שעומדת עליה אין מצטרף להיות תר"ל והיכא דחזרה המראה פסולה ע"י הורקת המוגלא למראה כשר ומכ"ש אם מתחלה לא היה רק מראה כשר נ"ל דלא הוי המראה ריעותא להצטרף לתר"ל ודינו כאלו אין שם רק בועא לבד ועל הטינרי לא הוי רק כטינרי לבד ועל המוגלא לא הוי רק כמורסא לבד וכן הדין במראה ברוי"ן או גר"א ודומיהן שנשתנו בהורקת המוגלא למראה ריאה או למראה כשרה ככל מה שביארנו במראה פסולה שנשתנה בהורקת המוגלא למראה ריאה או למראה כשרה מראה טריפה אצל בועא או טינרי או מוגלא ובהורקת המוגלא חזרה למראה ריאה לא הוי המראה ריעותא ודינו כאלו אין שם רק בועא לבד או טינרי לבד או מורסא לבד ואם עומדת ריעותא כגון סירכא תלויה וכה"ג על מקום הריאה דינה כאלו עמדה על הבועא או על הטינרי או על המוגלא אבל אם נאבדה הריאה ולא בדק טריפה והיכא דחזרה המראה פסולה ע"י הורקת המוגלא למראה ברו"ן או גר"א ודומיהן טריפה אבל אם מתחלה לא היה רק מראות הללו יש להכשיר בה"מ עכ"פ רק דכל מקום המראה הוי ריעותא לענין אם יש עליה סירכא תלויה וכה"ג והיכא דחזרה המראה פסולה בהורקת המוגלא למראה כשר נ"ל דיש להטריף באין ה"מ בעומדת אצל הבועא אם היא עכורה ואם היא בועא במים זכים במקומות שמכשירין סמיכי במים זכים יש להכשיר אף באין ה"מ וכן בעומדת אצל טינרי או אצל מוגלא כשר גם באין ה"מ אבל ריעותא הוי המראה ההיא באין ה"מ שאם עומד עליה סירכא תלויה וכה"ג הוי תר"ל אבל אם מתחלה לא היה שם רק מראה כשרה אז אין דין המראה ההיא רק כדין הדבר שסמוכה אליה שאם סמוכה אצל בועא של מים עכורים הוי ריעותא לענין להצטרף לריעותא אחרת העומדת עליה אבל אם הבועא אינה מצרפת לתר"ל ואם סמוכה אצל בועא של מ"ז הוי ריעותא באין ה"מ להצטרף לריעותא אחרת ובה"מ במקומות שמכשירין סמיכי במ"ז אינו ריעותא ואם סמוכה לטינרי או מוגלא אין דינה רק כטינרי או מורסא יראה לי דמראה אודם העומדת על בועא או טינרי או מוגלא או אצלם ויש מכה בדופן נגד המראה אפ"ה אם בהורקת המוגלא יוזר למראה ריאה כשר אבל אם נאבד הריאה ולא בדק טריפה והיכא דחזר למראה ברוי"ן ודומיהן או למראה המותר יעמוד המעיין על חילוקי דיניהם מתוך מה שכתבנו תחלה ישמע חכם ויוסיף לקח) עוד נ"ל פשוט דאם יש מראה טריפה על קרומי הריאה שלא במקום בועא או מוגלא רק במקום בשר וקלפו הקרומים והלכה המראה מהקרומים יש לאסור אע"ג דנראה שהמראה מן בשר הריאה באה שהיה נראית כך דרך הקרומים ולא הו"ל כי אם חסרון מבפנים דקי"ל לא שמיה חסרון הכא שאני דקים להו לחז"ל דבה"ג לקותא היא:
16
י״זאם נפחו לריאה לראות המראה ונמצא שאינה עומדת במקום אחד רק זזה ממקום למקום כשרה דנראה מזה דליכא לקותא בקרומים כ"א יש איזה מוגלא תחתיהם שמראיתה כך ואותה המוגלא זזה ממקום למקום (הג"ה וראוי לפתוח הקרומים ולראות מה יש שם (שפתי דעת סק"ט) ודע דהרבה דיני מראות שנתבארו בסי' זה ישתנה דינם בנפלה לאור ואין כאן מקום דינים אלו (עיין בי"ד ס' נ"ב)):
17
י״חלפעמים יש על הריאה קליפות כמו נתק קולפין הקליפות ממנה ואם תחתיהן נמצאת הריאה שלימה כשרה וצריך לנופחה דהא ה"ל על כל פנים ריעותא כמו מראה ואפילו יש סירכות מקליפה לקליפה אין זה סירכות הריאה וכשירה גם נמצאת לפעמים על הריאה שומות שקורין ווארצלין הרי זה כשרה (הג"ה באלו הקליפות או הווארצלין לכתחלה צריך לקלף ולנפוח כמו שנתבאר אבל בדיעבד הקליפה מהעור הוא מעכב שאם לא קלפו או קלפו ולא השגיחו לראות אם הריאה תחתיהם שלם ויפה טריפה אבל אם לא נפחוה כשרה (עי' ס"ק ע) גם נ"ל דהקליפות או הווארצלין אינם נקראים ריעותא להצטרף לתר"ל אם קלפו אותן וראו שהריאה תחתיה שלם ויפה):
18
י״טכל דיני מראות הנזכר בסי' זה נוהגין גם בחיה ועוף רק שא"צ לבדוק אחריהם בעוף (הג"ה מיהו שכיח בעופו' צרורות דם ונראה אדום או שחור והוא בא מבית השחיטה ואין זה צריך אפילו בדיקה כי ניכר הוא למי שהוא בקי בתרנגולים וכשר כשהוא מכיר היטב בזה שאינו רק מחמת צרורות הדם מבית השחיטה) אבל בבהמה וחיה כשבודק הריאה תוך הבהמה אם הוא מומחה הוא מרגיש ע"י משמוש אם יש בה מראה שמקום המראה משתנה משאר מקום הריאה לחום או לקור או חלקה כמו ריר או נגובה ואז מוציא הריאה לראות (הג"ה דין סירכא בריאה של עוף (עי' לעיל סי' ל"ה סעיף מ"ה ובשפתי דעת ס"ס ל"ה וסוף סי' זה ויבואר אי"ה בריש סי' שאח"ז) כל הטריפות שנתבארו בסי' זה מחמת המראות אין החלב אסור למפרע כלל זולת כאודם בריאה ויש מכה בדופן כנגדה דמטרפי' ואם ניכרה שהיא מכח ישינה נ"ל דיש לאסור החלב למפרע י"ב חודש ואם ראו שנשבר הצלע תוך יב"ח או שהוכתה בדופן תוך יב"ח אין החלב אסור רק עד אותו העת ואם הוכתה בדופן קודם יב"ח נ"ל דיש להכשיר גם הבהמה עצמה ואם נשבר הצלע קודם יב"ח יש להתיישב אם להתיר הבהמה עצמה אבל החלב אין אסור כלל למפרע ואם נשבר קודם יב"ח ונתרפא קודם יב"ח גם הבהמה כשרה בפשיטות ואם נשבר קודם יב"ח ונתרפא תוך יב"ח יש להתיישב אם להתיר הבהמה ומי שרוצה לאסור הבהמה יאסור גם החלב למפרע עד עת הרפואה וכ"ז הוא באודם אבל בשאר מראות פסולות נ"ל דאף שיש מכב"ד לא תלינן כלל במכה והבהמה טריפה והחלב אין אסור כלל למפרע כל זה נלע"ד בדינים אלו דיני תר"ל השייכים לסי' זה נתבאר כל או"א במקומו בס"ד):
19