סוד ישרים, הושענא רבה י״אSod Yesharim, Hoshana Rabba 11
א׳איתא בזוה"ק [צו לא:] ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא וכו' וערבי נחל בהו ובעינן לאתערא גבורן למיא ולסחרא ז' זמנין לרוואה להאי מזבח ממיא דיצחק וכו' ובגין כך בעינן לבטשא לון בארעא ולסיימא לון דלא משתכחו דהאי יומא אתערותא וסיומא הוא וע"ד אתערותא וסיומא הוא דעבדינן בערבי נחל וכו'. היינו כי יום הערבה מורה שנצמצם האור בהגבול של פעולה גולמית ואין לך גבורה גדולה מזה הצמצום כי בימים הקודמים ליום הערבה היה במילולא ובעובדא כדאיתא בזוה"ק שם ומילולא מורה על מחשבה וכל זמן שהאור הוא במילולא היינו במחשבה הוא בלי גבול כי מחשבה סלקא עד אין סוף אבל ביום הערבה שנתלבש האור הבלתי גבול בהגבול של פעולה גולמית וכדאיתא בזוה"ק שם ואנן עובדא קא בעינן ולא מלה ועובדא הוא מצומצם מאוד בגבול לזה איתא בזוה"ק שם ובגין כך בעינן לבטשא לון בארעא ולסיימא לון דלא משתכחי היינו כי בזה שמבטשין לון בארעא מרמז הכתוב [קהלת ג'] הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר ועפר רומז על שלילות הבחירה לזה חובטין הערבה בעפר להורות בזה שאנו נוגעים בהמקום שהוא למעלה מבחירת האדם היינו שמבררים ישראל בזאת הפעולה של חביטת הערבה בקרקע שגם כל הפעולות שהיו נמצאים אצלם לפעמים משוללי אור הבחירה נמשכין ג"כ מרצון העליון כ"כ שאינו נוגע שם בחירת אדם כלל וזה שמסיק הזוה"ק [שם] וע"ד אתערותא וסיומא הוא דעבדינן בערבי נחל וכו' היינו כי קודם יום הערבה היו ג"כ ערבי נחל באגודה עם הארבעה מינים משום שמרצין על המים ומים מורה על גבורה כי אף שנכללו במים כל הטיבות אכן הם מטרידין ג"כ דעת האדם כדאיתא בגמרא [תענית ז:] מטר לכל בין לצדיקים בין לרשעים ועל זאת הגבורה רומז הערבה האגודה ביחד עם הארבעה מינים ובזה שמבטשין ביום הערבה חמש חביטות בקרקע ממתיקין את החמש גבורות הנרמזין בחמש פעמים מים דעובדא דבראשית כדאיתא זוה"ק [תרומה קסז.] היינו כי מאחר שבא האור כ"כ בגבורות הצמצום בפעולות הערבה שאינו עושה פירות ולמה הציב הש"י צמצום חזק כזה אם לא למען שיתגלה ע"י זה הצמצום את רוב חסדו יתברך ביותר התפשטות כמו שאנו אומרים בברכת יצחק מי כמוך בעל גבורות היינו שכל הגבורות והצמצומים שהציב הש"י המה רק למען שיתגלה על ידם יותר מפורש איך שהש"י הוא למעלה על כל הגבורות כי אצלו יתברך הוא רק חסד אל כל היום בלי שום צמצום וגבול כלל אכן מפאת גודל התפשטות חסדו יתברך אי אפשר בו שום הכרה בלתי גבורה וצמצום וזהו בעל גבורות כלומר שהוא למעלה מכל הגבורות כי כל ענין הגבורות והצמצום הוא רק למען שעל ידם יתגלה יותר מפורש חסדו יתברך:
1
ב׳והנה יום הערבה הוא מיוחס לדוד המלך שהוא נגד גוג כי גוג מורה על מאי דכתיב [עקב] כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כמבואר ובאמת כל הכח שמשפיע הש"י אף בצבא מעלה כדאיתא כח וגבורה נתן בהם וכו' זהו רק במקום שמכירין שאין להם מצדם שום כח אבל מי שאומר כחי ועוצם ידי אומר הש"י נגדו אני אני הוא וממילא נתבטל ממנו זה הכח ולעומת גוג יש בהקדושה דוד המלך כי הד' הוא כדאיתא בזוה"ק [ויחי רמד:] דלת לקיט היינו דלית ליה מגרמיה כלום והוא"ו מורה על החיבור שיש לו עם הש"י והד' האחרון רומז הגם שמראה לו הש"י מפורש החיבור בכל זאת אומר עדיין דלית ליה מגרמיה כלום ועל זה הצמצום מרמזין הערבי נחל שיש בהם כח גדול לצמצם ולעכב א"ע מלהוציא פירות ובזה שאינם מוציאים פירות ניכר רוב הלחלוחית הנמצא בהם והם רומזין על יקרות הרצון והחשך הנמצא בישראל שיש בלבבם גודל תשוקה ליגע א"ע בד"ת בכל מיני יגיעות אף שיודעים היטב שגם אחר כל היגיעות אין מי שיאמר זכיתי לבי להגיע ולהשיג סוד תכליתה כי ארוכה מארץ מדה וכדאי' בזוה"ק [הקדמה א:] כיון דמטי תמן מ"ה מה ידעת מה אסתכלתא מה פשפשתא הא כלא סתים כקדמיתא הרי שגם אחר כל היגיעות לא התחיל בה אדם עדיין מ"מ כל מה שהאדם מייגע בה יותר נתוסף לו תמיד יותר תשוקה על תשוקתו מזה מוכח שבזאת היגיעה והתשוקה בעצמה אף שאינו מוציא פירות נמצא באמת כל השלימות ועל זה הצמצום רומז יום הערבה שהוא חלקו של דוד המלך:
2