סוד ישרים, פרשת זכור י׳Sod Yesharim, Parashat Zakhor 10
א׳ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו':
1
ב׳וזהו כמבואר בגמרא (סנהדרין כ:) שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה. היינו כי ענין מלך הוא מלכות שמים ועל זה רומז ארץ ישראל כלומר שכל הכניסה לארץ לא יהי' אלא למלכות שמים וגם המלך צריך שלא יהי' לו לעצמו שום נגיעה וכל מגמת חפצו לא יהי' אלא לטובת הכלל וכל התפשטותו לא יהי' אלא לטובת הכלל לכך נאמר לא ירבה לו סוסים ולא ירבה לו כסף וזהב וגו' לרמז שכל התפשטותו לא יהי' אלא לטובת הכלל. ולבנות להם בית הבחירה זהו שהמלך ימשוך אצלם קדושה בקביעות. ולהכרית זרעו של עמלק היינו שאלו השלשה המה הכל ענין אחד כי אי אפשר שיהי' המלוכה והקדושה בקביעות גמור כל עוד שעמלק בעולם לכך נאסר ממנו אפילו השלל מה שלא מצינו כזאת בשום אומה ובסבת זה שחם על מיטב הצאן של עמלק הפסיד כל המלוכה כי כל ענינו של עמלק הוא לגמרי נגד המלוכה של ישראל לכן מכל האומות יכולין ישראל לקבל מהם כדכתיב ושבית שביו כי מה שיקבלו מהם יתבטל בישראל אל הקדושה משא"כ בעמלק שהוא הדכר שבקליפה ממנו לא יתבטל שום דבר לעולם אל הקדושה כמו שמצינו בהקדושה שיש כח הדכר שלא יתבטל לעולם כדאיתא בגמ' (ע"ז יז.) אמר לי' חד לחברי' ניזיל אפיתחא דעכו"ם וכו' אמר לי' אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות וכו' ומסיק שם הטעם מזה דחליף ואזיל בהדי פיתחא של זונות כי היכי דלכוף ליצרא היינו שהי' לו כח הדכר שלא יתבטל לעולם להקליפה לעומת זה נמצא ג"כ כח הדכר בהקליפה שלא יתבטל לעולם להקדושה וזה הוא עמלק לכן נאסר מהשלל שלו אפילו כחוט השערה וזה הטעות שהי' לשאול באגג הכניס עמלק בלבו והטעה אותו כי הוא מכסה תמיד את הפנים באומרו מה נועיל כי נעבדנו אם יש חסרון מהתולדה והוא מתנגד על מה שנמצא כתוב בתורה מקרה לילה מזה הלשון משמע שהוא טהור בשורשו רק שנזדמן לו מקרה א"כ איך הי' יתכן שיזדמן לו מקרה לילה אלא כאשר נזדמן לאדם מקרה לילה ר"ל מוכרח מזה שיש לו חסרון בהשורש ולזה אמר שאול על דוד המלך אולי מקרה הוא בלתי טהור כי לא טהור היינו שבטח הוא מחוסר מהשורש ח"ו וזה הכל הי' מטעה אותו עמלק כמו שצינו ביואב שרבו למד אותו בילדותו זָכר וגו' ולא זֵכר וגו' וזה הטעות מרבו של יואב הי' נצמח ג"כ מעמלק שהוא מכסה תמיד את הפנים להטעות את ישראל וזהו שאיתא בגמ' (יומא כב:) וירב בנחל אמר ר' מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו הקב"ה לשאול לך והכית את עמלק אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה וכו' ואם אדם חטא בהמה מה חטאה וכו' היינו כי עגלה ערופה בא על חטא שלא נודע כי אם נודע זה החטא לאחד אפילו בסוף העולם אין זה נקרא לא נודע ועל זה מתנגד עמלק כ"ד במדרש שמואל (פ' יח) אמר אם אדם חטא בהמה מה חטאה וכו' כי כיון שהחטא הוא שלא מדעת א"כ נצמח זה החטא מהשורש ומוכח ג"כ שזה החסרון הוא מהכלל ישראל ומזה הכלל נתלבש החסרון ובא באדם פרטי א"כ מה יועיל זה עריפת עגלה וכי יש בכח אדם לרפאות החסרון מהשורש עד שיאמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ואיך יתכן לתקן את החטא בשורשו ע"י פעולה כזו של עריפת עגלה וזהו אם אדם חטא בהמה מה חטאה ומזה הטעם בעצמו מתנגד עמלק על התיקון של תשובה כי מאחר שתשובה נבראת שני אלפים שנה קודם שנברא העולם מוכרח להיות שהחטא הציב ג"כ השי"ת קודם בריאת עולם א"כ איך יתכן שיתקן האדם פעולת חטאו ע"י תשובה שעושה בזה העולם כיון שהחטא הוא מהשורש וזהו שאמר לו שמואל ועון ותרפים הפצר היינו שכל זה הטעות נצמח רק מעמלק כי אחר שנהרג אגג הבין שאול בעצמו שע"י עבודה יכולין לתקן הכל כי באמת נקיים המה ישראל בשורשם אלא שיכירו זאת בתפיסתם על זה צריכין לכל אלו עבודות כי ע"י עבודה נתחברו ביחד נהורא עלאה עם נהורא תתאה כמו שמצינו גבי אאע"ה שאמר לו השי"ת ואני הנה בריתי אתך היינו מצדי אתה עלה במחשבה אף בלתי עבודה אכן שתכיר זאת מפורש בתפיסתך על זה תצטרך לכל עבודות וזהו ואתה כלומר מצדך שתכיר זה האור בתפיסתך את בריתי תשמור וע"י עבודה מראה אח"כ השי"ת התקשרות ישראל בשורשם ולזה מצינו כאשר אמרו ישראל היש ד' בקרבנו אם אין מיד ויבא עמלק וכמבואר בזוה"ק שנענשו על דעבדו בנסיונא היינו כי נענשו בזה ששאלו אם הם בעתיקא או בזעיר אנפין כי באמת ישראל המה בעתיקא רק זה האור נתגלה להם אתר עבודתם בזעיר אנפין ויען שהם עבדו בנסיונא לזה ויבא עמלק כי הוא אומר ג"כ ממה נפשך אם ישראל המה בעתיקא מה צורך להם עבודה ואם המה רק בזעיר אנפין ולא משורש עתיקא א"כ מה יועיל להם עבודה אכן אחר שהרג את אגג הבין שאול שבאמת אחר שמברר אדם א"ע עד מקום שידו מגעת ולא נשאר אצלו רק החסרון הנטבע בו משורשו ע"ד הכתוב הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי שם מראה השי"ת שהוא באמת נקי וטהור בשורשו כמו שמצינו בדוד המלך אחר שבירר א"ע ואמר לבי חלל בקרבי האיר לו השי"ת שהוא נקי וטהור משורשו:
2