סוד ישרים, פרשת זכור ז׳Sod Yesharim, Parashat Zakhor 7
א׳ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח ד' למשחך למלך על עמו על ישראל וגו':
1
ב׳איתא בזוה"ק (תולדות קמו.) ויגע בכף ירכו דאיהו אתר לבר מגופא ובתיקוני זוה"ק (תיקון יג) ירכין וכו' אינון נצח והוד וכו' כי נצח והוד הוא לבר מגופא ונקראין נמי תמכין דאורייתא כ"ד בזוה"ק (וישלח קעא.) ויגע בכף ירכו דאתברו סמכין דאורייתא ובזוה"ק (פנחס רלו.) נצח והוד תרין פלגי גופא אינון וכו':
2
ג׳וביאור הענין שבמקום שהדעת נתעלם ונסתר שם הי' בכוחו ליגע וזהו הענין מתמכין דאורייתא הנקראים ירכין ונדמה שהם לבר מגופא כי כיון שנתעלם הדעת בלבוש הפעולה נתמעט הדעת ונראה לתרין פלגין דגופא ובזמן שמאיר הארת פנים ית' כדכתיב יאר ד' פניו אליך אז רואים שהם גוף אחד והכל נכלל באחדותו ית' רק בזמן שעמלק בעולם והכנף מכסה את הפנים אז נראין שהם מחולקין לתרין פלגין דגופא ומורחקין מהדעת והי' בכוחו ליגע בהירכין ושמואל הנביא הי' צריך לתקן זאת כדאיתא בזוה"ק (בראשית כא:) כיון דנטל תוקפא לבר מגופא מיד ותקע כף ירך יעקב ולא אתנבי בר נש מתמן עד דאתא שמואל וע"ד נצח ישראל כתיב בי' וכו' ובגמ' רמזו ז"ל זאת עד שבאת חנה לא הי' מי שקורא צבאות וצבאות מבואר בתקוני זוה"ק (שם) שרומז על נצח והוד וכמו שביאר אזמו"ר הגה"ק זצל"ה שצבאות הוא ריבוי המתאחד כי באמת הם באחדות גמור רק הריבוי הנראה בהם הוא מפאת הכלים כשהאור נתלבש בלבושים שונים נראה לריבוי וזה ההעלם הוא רק בזמן שעמלק בעולם שהוא מכסה את הפנים לזה אמר שמואל אותי שלח ד' למשחך למלך וכו' עתה לך והכית את עמלק וגו' ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל ואמרו ז"ל על עסקי נחל מה על נפש אחת אמרה תורה הביאו עגלה ערופה וכו' וביאר אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה שטעות של שאול המלך הי' מחמת שהי' על אגג שקר החן מאוד שהי' נראה על הגוון שכל יניקתו הוא רק מרצונו ית' ועל זה מורה הג' של אגג כדאיתא גימל יהיב ומחמת זה הגוון המיופה של אגג נאמר ויחמול שאול על אגג והשיב לשמואל אח"כ הקמותי את דבר ד' וזהו בנחל על עסקי נחל היינו שאמר שאול כיון שעל הגוון הוא מיופה מאוד כי שאול המלך בטח לא הביט נמי רק על הגוון למראית עין ובודאי הביט בעומק הפנימי של לב אגג ושם הי' טמון בלבו כ"כ שקר החן עד שהטעה את שאול המלך לומר מה על נפש אחת אמרה תורה וכו' וזהו על עסקי נחל היינו שאמר שצריכין לעיין בההתחלה מהיכן ניקח אצלו זה הגוון בטח יש לו שורש למעלה כי אם הוא מחוסר מהשורש מהיכן ניקח אצלו קיום הוי' לזה השיב לו שמואל אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה היינו שמשום זה בעצמו שאגג מצא חן בעיניך יצאו מאתו מאן דמצערי להו לישראל כי זה החן שיש עליו בעיניך נותן בו כח וקיום הוי' ולזה אמר שמואל כאשר התנבא למשוח לדוד המלך וגם נצח ישראל לא ישקר וכאן תיקן מדת נצח מהירכין והראה שאצל ישראל הוא מדת נצח ג"כ איננו לבר מגופא כי רק אצל עכו"ם אין שום חיבור ושם יפרד כי נצח הוא חסד וכשיורד החסד להלן נקרא נצח כמבואר אכן בישראל יש תמיד חיבור להחסד הראשון של השי"ת וכאשר רואים אצל ישראל גוון טוב יש לזה הגוון חיבור להשורש העליון אבל לא כן אצל העכו"ם אף שעל הגוון יש להם שקר החן אכן אין לזה החן שום חיבור ונצחיות לחסד שורש העליון ית' וזהו וישסף שמואל את אגג היינו שרמז בזה שאגג הוא לגמרי בפירוד בלי שום חיבור ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג וגו' היינו שהראה לאגג מפורש שאין לו שום מקום שיהי' לו קיום הוי' בעולם כי כל הרצון שהשי"ת חפץ בעבודה הוא רק למען שיהי' מקום לקיום הויות הבריאה וכיון שאגג מאס בעבודה ואינו רוצה ליתן מקום לעבודת ישראל וזהו כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך היינו שממילא אין לו בעצמו שום מקום כלל ונעדר כל קיום הויותו. ובאמת כל החן שהי' בתפיסת שאול המלך על אגג הוא כדאיתא בגמ' (גיטין נז:) מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק אבל אגג מצדו צריך להתבטל לגמרי והירך השמאלי שהוא הוד דרגא דדוד כמבואר בזוה"ק (שם) יהי' נתברר לעתיד כדאיתא בזוה"ק (פקודי רנח) היינו שיהי' על הגוון אדמוני ויפה עינים זה לא יתכן ביחד כי אם בישראל ואז יהי' מלכות בית דוד מאירה ממלכות שמים ועל זה נאמר על מלך המשיח הוד והדר תשוה עליו:
3