סוד ישרים, שבת חול המועד פסח א׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 1
א׳ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' כתיב עורה למה תישן אדני הקיצה וגו' (תהילים מ״ד:כ״ד) ובאמת הלא נאמר (שם קכ"א) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכן מצינו אשר עיניך פקוחות וגו' (ירמיהו ל״ב:י״ט) ומה זה שביקש מרע"ה ראה וגו' הלא השי"ת רואה תמיד אכן זה הוא כמבואר בזוה"ק (אדרא נשא קכ"ט:) כתיב הנה עין ה' אל יראיו וכתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. לא קשיא הא בזעיר אפין הא באריך אפין ועכ"ד תרי עיינין אינון ואתחורו לחד וכו':
1
ב׳וביאור הענין כי כתיב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם וגו' היינו שהרצון ית' העריך בהשפעות אורו ארבעה מדרגות עד שיוכל לצמצם ולבוא בתפיסת אדם והמדרגה הקרובה יותר להמאציל ית' כוללת יותר ולעומת זה הם ארבעה חושים באדם "ראי' "שמיעה "ריח "דיבור שמיעה הוא רק פרטי כדאיתא בגמ' (ר"ה כ"ז) תרי קלא לא משתמע ריח אינו כולל ג"כ שני דברים ביחד כמו שמצינו בגמ' (שבת פ"ח:) הוציא הקב"ה רוח מאוצרותיו והי' מעביר ראשון ראשון וכו' דיבור מצינו בגמ' מה שאין הפה יכול לדבר שני דברים כאחת אכן ראי' הוא חוש הכולל שיכולין לראות הרבה דברים כאחת וזה החוש הוא נגד המדרגה היותר קרובה להמאציל ית' וכן העריך הרצון ית' בהנהגת השפעות אורו שכל מה שנתרחק אורו ית' ביותר נתמעט ממנו בהירות הכרתו יותר כענין שביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה את הפסוק דור לדור ישבח מעשיך שבכל דור ודור מעמיק השי"ת הדברי תורה יותר בעומק הלב עד שאינו ניכר עוצם בהירותם מ"מ נקבעים המה בעומק לבם של ישראל כל פעם ביותר מכפי שהי' בדור שעבר אף שהדעת נקטן בכל פעם יותר בכל זאת הד"ת שעסק השי"ת עם דור הקודם המה בדור הבא יותר בקביעות והעסק שהי' להשי"ת עם הבריאה בזמן העבר הוא כמו סלקא דעתך להעסק שמתחיל השי"ת עם הבריאה בזמן הבא והעסק החדש הוא כמו מסקנא וקמ"ל נגד העסק העבר שכל ענין עסק העבר הי' רק למען שיצא אח"כ המסקנא יותר מבורר ולזה קורין בכל התחלפות הזמנים ראה אתה אומר אלי וגו' שזה הוא תפלה שהנהגת השי"ת יהי' בהבנת תפיסתנו כמו שהתפלל מרע"ה כשנתחלפו הדורות מדור המדבר שהי' מנהיר אז בבהירות עצום בלי שום לבוש לדור באי הארץ שהתחיל בהירות האור לבוא בהתלבשות התפלל ראה אתה אומר אלי וגו' ובכל זאת קודם החטא כשאמר לו השי"ת הנה אנכי שולח מלאך וגו' היינו שהי' מרמז לו השי"ת בזה שיתלבש אור רצונו בלבושים הי' מרע"ה בנייחה מזה הנהגה כי הי' אז ניכר עדיין האור דרך כל הלבושים כענין מאמרם ז"ל (בראשית רבה צ"ז) כל מקום שר' יוסי ארוך נראה שם רבי נראה במקום שמיכאל נראה שם השכינה נראה אולם אחר החטא כאשר הי' רואה מרע"ה שיכול אור רצונו ית' להתעלם כ"כ בלבושים אזי הי' אומר ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה וגו' היינו שאתה מעלה כ"כ את אור הבהיר הנקרא ראה שהוא משולל לבוש. להכניסו בלבושים וזהו העל את העם הזה והעם מורה על הסתרת לבושים מהלשון ארזים לא עממהו (יחזק' ל"א) וזה ההתלבשות הוא באמת העלי' על דרך שאיתא במדרש רבה (פ' תבוא) מי גדול הגנב או הנגנב הוי אומר הנגנב גדול שרואה שגונבין ממנו ושותק כך מזה שיכול האור לירד ולסבול כ"כ התלבשות זה נחשב להעלי' וזהו העל את העם הזה. ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו שלא נתת לי בינה ודעת בתפיסתי שיהי' בכחי להכיר גם בתוך אלו הלבושים את אור רצונו ית' והשיב לו השי"ת פני ילכו והנחותי לך וכמו שביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה פני ילכו אלו הלבושים מפנים של זעם שהציב השי"ת בזה העולם והראה לו השלוש עשרה מדות היינו שיבררו ישראל את עצמם באלו המדות אזי יעבור הפנים של זעם וממילא יהי' ניכר מתוך כל הלבושים אור רצונו ית'. ואמר מרע"ה אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה היינו שביקש מהשי"ת שבכל הסתרות יהי' מאיר עכ"פ בלב ישראל זאת הנקודה שהי' מאיר לישראל בים סוף בשעה שהי' אומרים זה אלי ואנוהו כי אז הי' מאיר כ"כ גבי ישראל זאת הנקודה כמאמרם ז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וכדאיתא בזוה"ק (בשלח מ"ח) על הפסוק מה תצעק אלי שכינתא באבהתא נטלי בעתיקא תלי' מלתא היינו שהי' מאיר להם התקיפות מזה ההתקשרות שהתקשר השי"ת עם האבות הקדושים שלא יהי' נעדר ולא יפסוק זאת ההתקשרות לעולמי עד וביקש מרע"ה שזאת הנקודה מזה ההתקשרות יהי' מאירה תמיד בלב ישראל אף שיעברו עליהם מה כענין הכתוב כל זאת באתנו ולא שכחנוך וגו':
2