סוד ישרים, שבת חול המועד פסח ב׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 2
א׳ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' להבין מאחר שבאמת רואה השי"ת תמיד ומסתכל בהשגחה פרטית על כל הדברים שבעולם בלי הפסק רגע ח"ו ומה זה שביקש מרע"ה כאן ראה אכן הענין הוא שהתפלל מרע"ה שיתגלה לו השי"ת מזה המקום העליון הנקרא ראה היינו שיראה לו השי"ת את אור רצונו עם אותו הבהירות שמאיר טרם התלבשותו בלבושים כי השי"ת הולבש את אורו הגדול כדי שיהי' בכח תפיסת הבריאה לקבלו כדכתיב אז "ראה "ויספרה "הכינה וגם "חקרה ואח"כ ויאמר לאדם וזה רומז על ארבעה עולמות "אצילות "בריאה "יצירה "עשי' ונגד זה יש באדם ארבעה חושים "ראי' "שמועה "ריח "דיבור נגד ד' אותיות של שם הוי' והיו"ד משם הוי' הוא נגד עולם אצילות שנקרא ראיה כי ראי' הוא כלל שיכולין להסתכל ולראות כמה וכמה דברים בסקורה אחת אשר לא כן הוא בשמועה כדאיתא בגמ' (ר"ה כ"ז.) תרי קלא לא משתמע לפיכך נחשבת לפרט וזהו שביקש מרע"ה ראה היינו שיראה לו השי"ת עומק רצונו מזה המקום הבהיר הנקרא ראה אשר שם הוא כדאיתא בתקוני זוה"ק (הקדמה ג':) דעשר ספירות דאצילות מלכא בהון איהו וגרמוי' חד בהון איהו וחיי' חד בהון מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה וכו' ולזה בפ' משפטים כאשר אמר השי"ת הנה אנכי שולח מלאך וכו' לא התפלל משה כלום כי הי' בנייחה אז מהמלאך ג"כ כי ענין מלאך הוא לבוש לרצונו ית' וכיון שרצונו ית' שוכן באותו הלבוש כמו שהרצון הוא אין סוף כך הלבוש מהרצון ית' הוא בלי גבול וא"ס הגם שיש בו ג"כ מעט צמצום כמאמרם ז"ל בגמ' (ברכות:) מיכאל באחת וגבריאל בשתים וכו' עכ"ז נאמר עליהם לא יסבו בלכתן משום שמלובש בהם רצונו ית' ולזה הי' משה רבינו אז בנייחה מהמלאך אבל כאן לאחר החטא כאשר ראה מרע"ה שיכולן להתרחק כ"כ בלבושים זרים עד שנעלם מהם הרצון ית' הגם שבאמת לא נעלם ח"ו בשום פעם רצונו ית' אכן מצד תפיסת אדם נעלם הרצון וזה הוא באמת הקוטב מכל החטאים שנעלם מהם רצונו ית' לזה לא הי' מרע"ה בנייחה מהמלאך והי' מתפלל שיגלה לו רצונו ית' בלתי לבוש מהמלאך כי כאשר יהי' מנהיר תמיד מפורש הרצון הבהיר ית' ממילא לא יהי' נעלם תמיד אפילו מצד האדם בשום פעם זה הרצון ית':
1
ב׳והשיב לו השי"ת פני ילכו וגו' היינו שאתן לפניכם מועדים טובים הנקראים פני ה' אשר על ידם יכולין ישראל להכיר מפורש את עומק הרצון ית' ולזה נקראים המועדים טובים פני ה' היינו כמו שהפנים של אדם מעיד ומוכיח על עומק נקודת הלב כך יכולין להוכיח בהארת המועדים טובים כל עומק הפנימי המבוקש מהרצון ית' וממילא יהי' רואים אז מפורש שאין באמת שום הנהגה ע"י מלאך רק השי"ת בכבודו מנהיג הכל:
2
ג׳ויאמר משה הראני נא את כבודך וגו' כבוד הוא ענין לבוש כמו שמצינו בגמ' (שבת קי"ג:) ר' יוחנן קרי למאני' מכבדותא וזהו שביקש מרע"ה הראני נא את כבודך היינו שיראה לו השי"ת התחלת התלבשות רצונו בהלבוש של תפיסת אדם למען שיכיר היטב איך שהתקיפות מאור רצונו ית' מתאחד ביחד עם הלבוש מתפיסת אדם כי אחר שכבר בא אור רצונו ית' בהתלבשות שוב אי אפשר כלל להשיג בו יותר מכפי מדת הלבוש שהציב השי"ת וכל נפש כפי מדרגת תפיסתו כך הוא השגתו אבל מעט יותר מכפי מדת תפיסתו הוא משולל הבנה ונראה לו שהתקיפות מהרצון ית' עם הבנת השגת תפיסתו מנגדים זה עם זה כי התקיפות מהרצון ית' הוא באמת אשר אי אפשר כלל לשום נברא לעבור את רצונו ית' אף אלו שעומדין בחוצפה שכל מגמת חפצם הוא לעבור בזדון ונקראו עוברי רצונו בכל זאת אינם יכולים כלום ליפעל באמת בשום אופן אפילו דבר קל נגד רצונו ית' ובעל כרחם שלא ברצונם נגמר על ידם רצונו ית'. אולם בהבנת התפיסה רואים לגמרי ההיפך כי מי שחטא ח"ו עובר ממש את רצונו ית' וא"כ איך נתאחד ביחד התקיפות מרצונו ית' עם הלבוש מהבנת התפיסה לזה ביקש הראני נא את כבודך שיראה לו השי"ת התקיפות כמו שהוא באמת מצד עצמיתו ית' שהוא באין סוף טרם התלבשותו. לזה השיב לו השי"ת וראית את אחורי ומתרגמינון ותחזי ית דבתרי היינו ברגע אח"כ שפיר תוכל לראות זאת היינו ע"י תשובה שלימה יכול האדם לראות ולהכיר מפורש שאפילו בשעת החטא בעת שהי' נדמה לו בטח שעבר ח"ו את רצונו ית' אז לא הי' ג"כ ח"ו נגד רצונו ית' ואדרבה אז הי' ג"כ נקשר באור רצונו ית' בלא דעתו של אדם כי הזדונות נעשה לו כזכיות אבל בההוה אי אפשר להראות להבריאה זאת התקיפות כי זה הוא עיקר בריאת עולם שיהי' נעלם ונסתר בההוה כי ע"י זה ההעלם יתכן מקום להעבודה וזהו וראית את אחורי ומתרגמינון ותחזי ית דבתרי:
3
ד׳ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וגו' ואמרו ז"ל בגמ' (ר"ה יז:) שהראה לו סדר התפלה י"ג מכילין דרחמי היינו שהראה לו אם ילכו ישראל בסדר הזה אז לא יהי' שום חטא כי כל החטא של אדם הוא רק מזה שהולך בלא סדר וזהו וראית את אחורי כלומר שהולך לאחוריו חוץ מהסדר אבל אם האדם מפלס מעגל דרכיו להוליך רגליו ביושר שלא לנטות מהסדר אז לא יהי' נמצא בעולם שום חטא:
4