סוד ישרים, שבת חול המועד פסח ג׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 3
א׳ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' הנה זאת הפרשה קורין אותה תמיד בעת התחלפות הזמנים והטעם בזה ביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שבכל זמן ההתחלפות נקבעים הדברי תורה מזמן העבר וכל מה שד"ת נקבעים יותר בעומק נקטן גם הדעת ביותר וכשהדעת נקטן אזי צריכין להתלבשות ביותר וע"י זאת ההתלבשות דוקא יתכן שיהי' לתפיסת אדם קנין באורו ית' כי באורו ית' הבהיר משולל לבוש איך יתכן קנין כענין שמצינו בגודל האור של הלוחות הראשונים שהי' נקראים אהבה רבה כי אורו ית' הי' מאיר אז לישראל את האור בהיר בלתי שום לבוש לזה נעלם מהם האור כענין הכתוב התעיף עיניך בו ואיננו שאפילו האהבה והיראה הגדולה והיקרה ביותר בכל זאת אם הוא גבי האדם בלי שום לבוש אזי מוכרח אותה אהבה והיראה להתעלם ממנו משום שאין לו עדיין בה שום קנין שכל הקנין שיתכן שיהי' להאדם באור הוא רק כשבא האור בהתלבשות ולזה מצינו גבי דור המדבר כאשר אמרו לפעמים איזה דיבור קל נגד הנהגתו ית' הי' נחשב להם חטא גדול והוא יען שהי' מנהיר אז אצלם בהירות האור בלי שום התלבשות ולכך נקראים דור דעה ולכן לא הי' יתכן להם קנין כלל ולא הי' רשאים לבטוח מרגע אחת על חברתה כי אם להסתכל בכל רגע ורגע על הנהגתו ית' עמהם וכפי שמנהיג עמהם כך יהי' נמשכים אחר זאת הנהגה אף שלא הבינו אותה משא"כ דור של באי הארץ שכבר בא אור רצונו ית' בהתלבשות כי ארץ ישראל מורה שניכר ההתקשרות של השי"ת עם ישראל בכל הלבושים והפעולות של מעשה המצות לזה אמרו ז"ל (סנהדרין מ"ד.) תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע וכו' וכדמסיק בגמ' שם שהרי אמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן וגו' ולא הקפיד עליהם השי"ת במה שטענו נגד הנהגתו ית' והוא כי ליהושע הי' לו טענה חזקה כי מאחר שכבר נתקשר אור רצונו ית' עמהם בהתלבשות פעולת המצות הרי שחפץ השי"ת בפעולת אדם למען שיכיר האדם בתפיסתו הנהגת רצונו ית' וכאשר הראה לו אח"כ השי"ת הנהגה אחרת שאינו כלל בהבנת תפיסתו הי' לו טענה חזקה ומה תעשה לשמך הגדול כי מאחר שכבר שותף עצמו כביכול ית' שיהי' הנהגתו ניכר גם בהבנת תפיסתו הנמוכה ומדוע הוא עכשיו הנהגתו ית' למעלה מהבנת תפיסתנו משא"כ בדור המדבר שהי' דור דעה בלי שום לבוש הם לא הי' רשאים לטעון כלום ואם אמרו ח"ו איזה דיבור קל נגד הנהגתו ית' לחטא גדול הי' נחשב להם כי הי' משוללי קנין וא"כ איזה טענה הי' יתכן אצלם ולזה כאשר התחיל השי"ת לבנות התלבשות מהלוחות האחרונות שיכניס האור בהתלבשות הגם שעיקר ההתלבשות נגמר אח"כ בבאי הארץ אכן בהלוחות האחרונות התחיל הבנין מזה ההתלבשות לכך אמר משה ראה אתה אומר אלי העל וגו' וכמו שביארו ז"ל (שמות רבה ע"ה) למלאך אתה מוסרני וכו' הגם שקודם החטא בעת שאמר לו השי"ת הנה אנכי שולח מלאך וגו' לא השיב משה כלום אכן אז הי' מרע"ה בנייחה מהנהגת המלאך ג"כ כי באמת אי אפשר לתפיסת אדם לקבל אורו ית' כי אם ע"י כמה דרגין ולבושים אולם הגם שאורו ית' מתלבש והולך דרך כמה דרגין עד שבא בתפיסת אדם מ"מ הי' יכולין עדיין להכיר את האור דרך כל הלבושים. משא"כ כאן אחר החטא אמר למלאך את מוסרני אין זו הודעה שאין אני חפץ בה וכמבואר (שם במדרש) שהוא מן הכת שאינם חוטאים וכו' היינו כמבואר בספר הק' בית יעקב (פ' תשא) כי לתקן פעולת החטא כ"כ עד שיהי' ניכר מפורש בתוכה אור רצונו ית' זאת אי אפשר ע"י שום מלאך בלתי השי"ת לבדו יוכל להראות שגם בזאת הפעולה הי' שוכן אור רצונו ומעולם לא הי' האדם מנותק ח"ו מאור רצונו אף בשעת החטא ובירור כזה הוא רק ביד השי"ת לבדו ואין זאת בכח שום מלאך כי מצד המלאך שהוא מהכת שאינם חוטאים מוכרח לישאר מפעולת החטא ח"ו איזה מסך המבדיל כי כפי הנהגת השי"ת הציב בגודל רחמיו רצון כזה בעוה"ז שיהי' בכח התשובה שלימה של אדם לתקן לגמרי כל פעולת חטאו עד שיהי' הזדונות נעשה לו כזכיות וממילא אינו נשאר מהחטא אפילו רשומי להיות ח"ו מסך המבדיל משא"כ כשינהיג השי"ת ע"י מלאך שהוא מהכת שאינם חוטאים אזי מצדו אי אפשר כלל שיהי' מנהיר כ"כ שלימות התיקון בבהירות לזה אמר משה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו שאיננו בנייחה מהנהגת המלאך עד שישלח השי"ת תיקון מהנהגתו העליונה שהוא למעלה מהנהגת המלאך. והשיב לו השי"ת פני ילכו והנחותי לך וכמבואר (בספר מי השלוח הק') כשיעבור פנים של זעם והוא כדאיתא בזוה"ק (פ' יתרו פ"ו:) כמה פנים אית לי' לקב"ה פנים דנהרין ופנים דלא נהרין וכו' ודלא נהרין היינו פנים של זעם וכשיעבור הפנים של זעם אז יהי' ניכר מפורש בתפיסת אדם החיבור שיש לו עם השי"ת כי כל זמן שלא עבר הפנים של זעם אינו ניכר זאת אבל כשיעבור הפנים של זעם אזי יהי' ניכר הפנים מאירות שהי' בכל רגע אף בעת הפנים של זעם:
1