סוד ישרים, שבת חול המועד פסח י׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 10
א׳את חג המצות תשמור וגו'. בזוה"ק (תצוה קפ"ב.) אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור מאי האי לגבי האי וכו'. היינו כי חמץ מורה על כל פעולות אדם שנדמה לו בהם שיש לו איזה כח ועל זה כתיב לא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וזה הפסוק אמר הנביא אף על העבודות היקרות ביותר אם נדמה בהם להאדם שיש לו בהם איזה כח כגון שנדמה לו שיש בו כח התפלה בזכות צדקתו להכריח בהפצרת תפילתו את רצונו ית' על זה כתיב לא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו כי כל מה שנדמה לאדם שיש בו איזה כח זה הדמיון הוא באמת ע"ז ונקרא אלהי מסכה וזהו שאיתא בזוה"ק (שם) אם חמץ אסור למה שרי למיכלא בכל יומא שתא אלא כדי לאחזאה חירות וכו' היינו לזה צריכין בזה החג לאכילת מצות כדי לקבוע בלב הכרה שהשי"ת הוא חי העולמים היינו שכל כח הפעולות המה רק בידו ית' ולאחר שנקבע גבי האדם היטב זאת ההכרה אזי יכול לאכול שפיר בשאר ימות השנה אפילו חמץ ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו כי יהי' מכירין היטב בכל כח פעולתם שהוא באמת רק כחו ית' וזהו שנאמר כאן אחר את חג המצות תשמור וגו' ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות אף שכל המועדים נמשכים מקדושת שבת ומה זה שנאמר כאן אחר חג המצות תשמור המצוה של שבת. אמנם יען שבחג המצות האיר השי"ת לישראל אור עתיקא ומהארת אור כזה יכול להתמשך בלבבות ישראל תקיפות יתירה שיהי' נדמה להם שזה האור הוא אצלם בקביעות אף בלי העבודה לזה נאמר אחר חג המצות תשמור מצות שבת להורות שכל זאת הקדושה הוא רק מצדו ית' ואין בה להאדם שום חלק ומאחר שהוא רק מצדו ית' א"כ איזה תקיפות יכולין לקבל מזה ולזה נאמר אח"כ וחג שבועות תעשה לך וגו' להורות אשר אחר שיברר האדם א"ע שבע פעמים שבע מזוקק שבעתים עד שמכיר היטב שכל הפועל הוא רק השי"ת לבדו אזי יכולין אח"כ להביא חמץ למקדש להורות שבפעולות כאלו שיש בהם זאת ההכרה הוא עיקר רצונו ית':
1