סוד ישרים, שבת חול המועד פסח י״דSod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 14
א׳ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואומר אדני ה' אתה ידעת וגו' (יחזקאל ל״ז:ג׳) וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זללה"ה וכי לא האמין ח"ו יחזקאל שיש בכחו ית' להחיות את המתים ששאל לו השי"ת התחיינה העצמות האלה אלא ענין השאלה ששאלו השי"ת הי' אם יש זאת התחי' בהבנת תפיסתו ג"כ הגם שמצד האמונה האמין שפיר בהתחי' אכן אם יש לו זאת בהבנת תפיסתו גם בלעדי האמונה ועל זה השיב הנביא אתה ידעת היינו הלא גם הבנת תפיסתי הוא ג"כ בידך וכענין שהשיב מרע"ה כששאל לו השי"ת מה זה בידך ויאמר מטה היינו שהשיב להשי"ת הלא כל הבנת תפיסתי הוא ג"כ בידך:
1
ב׳וזהו שנאמר אח"כ ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו וגו' היינו שהאיר לו השי"ת שיהי' אצלו זאת התחי' בהבנת תפיסתו ג"כ כי הראה לו בזה מפורש אשר מקום ריקן לגמרי מאור עד שיהי' יתכן לומר על זה מאין יבוא עזרי זאת אינו בנמצא כלל ישראל והראה לו זאת באלו העצמות היבשות שכל ענינם הי' כענין הכתוב (משלי י״ג:כ״ג) ויש נספה בלא משפט שכל חטאם שנהרגו בעבירו הי' משום שטעו בחשבון הקץ וזה הטעות בעצמו לא הי' נמי ריקן לגמרי מאור רצונו ית' ח"ו כי באמת התחיל השי"ת ג"כ לחשוב בעבורם אז את הקץ אלא שהם לא המתינו עד שיגמור החשבון כי מהרו ויצאו קדם זימנא מעט הרי שכל חטאם הי' רק שאכלו פגה וזהו שאמר השי"ת להנביא העצמות האלה כל בית ישראל המה היינו כמו החטא של העצמות האלה כך הוא החטא של כל בית ישראל כלומר שכל החטאים של ישראל הוא נמי רק שאכלו פגה כי מה שחומד הלב ישראל לפעמים לאיזה דבר זאת נצמח מפאת אשר השי"ת בונה באמת להנחילו זאת ויען שהלב של ישראל מרגיש זאת ממהר א"ע לחטוף את הדבר קודם הזמן וזאת המהירות הוא כל חטאם של ישראל אבל חטא כזה שיהי' משולל לגמרי מאור רצונו ית' ח"ו זאת לא נמצא כלל בישראל:
2
ג׳וזהו נמי שנאמר שם כה אמר ה' לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וגו' ותקרבו עצמות עצם אל עצמו וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם וגו' ומבואר במד' (ב"ר פ' י"ד) למה הי' מתי יחזקאל דומים לזה שהוא נכנס למרחץ מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון וכו' היינו כל מה שרחוק יותר מאור נתאחר התקרבותו לאור לזה העור של אדם הנפשט ראשון היינו שרחוק יותר מאור הי' כאן אחרון וגם העצמות שהם קרובים לאור כי מהם נשאר תמיד תרווד רקב ויש בהם עצם ששמו לוז ובזוה"ק נקרא זה העצם הבלי דגרמי שיתעורר ממנו לעתיד כל התחי' וכמו שנשאר גבי האדם בעת השינה קוסטא דחיותא שממנה מקיץ משינתו כך נשאר מכל אדם אחר מיתה עצם הנקרא לוז והבלי דגרמי אשר לא נעדר מעולם וממנו מתחיל כל התחי' ולזה הי' כאן העצמות ראשון. אכן הרוח שהוא קרוב יותר לאור מדוע הי' כאן אחרון אמנם באמת מצד השי"ת נשאר תמיד באדם רוח חיים ולא נעדר ממנו מעולם כי באם הי' נעדר מהם הרוח חיים לגמרי מהיכן נתקרבו העצמות עצם אל עצמו הלא עיקר החיבור מהגוף אל הנשמה הוא דייקא ע"י הרוח ועל ידי הרוח נתחברו כל אברי הגוף ואחר שלא נשאר בהם רוח כדכתיב ורוח אין בהם א"כ ע"י מה נתקשרו ונתחברו ביחד עצם אל עצמו אלא על כרחך מצד השי"ת לא נעדר מהם מעולם הרוח חיים רק מצד תפיסה הנמוכה של אדם נדמה לו שע"י מיתה נעדר ח"ו הרוח לגמרי ומצד זאת התפיסה נאמר כאן ורוח אין בהם אבל מצד השי"ת הי' בהם באמת תמיד הרוח חיים אך למען שיהי' גם בהבנת תפיסה הנמוכה של אדם בהכרה מפורשת הרוח חיים שבהם לזה נאמר כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחי' והוא כדאיתא במדרש רבה (צו פ"ט) בעוה"ז בזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת וכו' אבל לעתיד יוצא הקב"ה רוח ארגיסטס וכו' הה"ד מארבע רוחות באי הרוח וגו' היינו כי בזה העולם הכל הוא בהרכבה כדאיתא בזוה"ק (תולדות קל"ו) כל מה שברא הקב"ה בעולמות שלו חוץ ממנו הכל בשתוף וכו' ומשמע שם שאף צבא מעלה המה ג"כ מורכבים כי אחד יחיד ומיוחד הוא רק השי"ת לבדו וזהו שאמרו ז"ל בעוה"ז בזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת וכן להיפך כי כל יסוד מתגבר על חבירו וממילא מגיע מזה כל ההעדר ובאמת הוא זה ההעדר ג"כ רק מצד תפיסת אדם שנדמה בתפיסת הבריאה שכל מורכב מוכרח שיפסד אבל באמת מצדו ית' מאי נפקא מינה ממורכב לפשוט מאחר שכל הבריאה וקיום הוויתה הוא רק מזה שצמצם השי"ת את גודל אורו כדי שיהי' יתכן הוי' להבריאה שחפץ להטיב לבריותיו כמאמרם ז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו ואין לך ענוה גדולה מזו שבכל כבוד גדולתו ית' חשב בעיניו ליתן מקום גם להכבוד שמים העולה מהברואים השפלים ע"י שחילק את מעשיו ומלך עליהם ומלת מלך מורה על אור הבחירה שהופיע השי"ת להבריאה להמליך השי"ת ברצון ובבחירה ומזה ההתחלקות שחילק את מעשיו נמשך כל השתוף וההרכבה של הבריאה וא"כ מאחר שזה ההתחלקות וההרכבה הוא מעומק רצונו הפשוט ית' מהיכן יסתעף הפסד והעדר במורכב יותר מבפשוט כיון שהויית המורכב הוא נמי מעומק רצונו הפשוט ית' וכל הוי' שהוא מרצונו הפשוט ית' מחוייבת להיות חי וקיים לעולמי עד אמנם כל ההעדר שיש בההרכבה הוא באמת רק מצד תפיסת הבריאה אבל מצדו ית' אין באמת שום העדר והפסד במורכב כמו בבלתי מורכב אלא מצד הבריאה הציב השי"ת שיהי' נקטן הזמן בתפיסתם ועל זאת התפיסה אמרו ז"ל והנה טוב מאד זה מלאך המות כי על ידי התפיסה הנמוכה מקטנות הזמן יתכן שכר ועונש להבריאה ולכן המלאכים אף שהם ג"כ בהרכבה כמבואר בזוה"ק (שם) דאי תימא הכי המלאכים שהם נבראים רוח הקודש ממש יאמר שיש שתוף בהם הא אפייא דדהון ודידן שוויין אמר ר"א במלה דא יסגי פלוגתא בעלמא דהא תנן במתניתן דידן דכל דעביד קב"ה עביד כגון גופא ונשמתא וכו' הרי שהם ג"כ בהרכבה ובכל זאת אין בהם מיתה והעדר כי אין אצלם שכר ועונש משום שהם משוללי בחירה משא"כ אצל אדם שיש בו בחירה למען שיהי' לו שכר ועונש לכך הציב השי"ת שיהי' בתפיסתו הסתר מקטנות הזמן. אמנם לעתיד אז יהי' מנהיר השי"ת גם בתפיסת האדם כמו שהוא באמת מצדו ית' וזאת הארה נקרא רוח ארגיסטס ובזוה"ק נקרא זאת רוחא דכליל מכל רוחין וממילא לא יהי' אז גם בתפיסת הבריאה שום העדר ויהי' רואים מפורש תחיית המתים ולזה נמי מפטירין בשבת שחל להיות בתוך הפסח מתחיית המתים כי בחודש ניסן יש הארה מזאת הישועה. היינו שבזה החודש מתחיל הכרה בהשפעת אורו ית' מפורש גם בתפיסת הבריאה שכל אחד נכלל בחבירו הדומם נתעלה להצומח והצומח להחי והחי להמדבר ועל ההתכללות כזה מורה הצירוף מזה החודש "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ אתוון כסדרן כי מצד השי"ת המה תמיד האתוון כסדרן אף בעת שהם מצד הבריאה למפרע אכן בזה החודש מתחיל להאיר האתוון כסדרן גם בתפיסת הבריאה ועל זה הסדר איתא בזוה"ק (יתרו ס"ז:) בשעתא דקב"ה אתער וכו' כדין כלהו בחדוי פתחו ואמרו אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה היינו שמתחיל להאיר גם בתפיסת הבריאה על דרך שנאמר אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן ואת התירוש (הושע ב׳:כ״ג-כ״ד):
3
ד׳ויען שכל מיני צמיחות ישועה שבזה העולם נתעורר מלמסקא תהומא היינו מישועת התחית המתים שיהי' לעתיד כי מזאת הישועה שיהי' לעתיד אשר כל הבריאה יהי' אז נוכח השי"ת פב"פ מזה נתעורר הארה גם בזה העולם ולזה נכללים בברכת מחי' מתים כל מיני טובות וישועות כגון רופא חולים ומתיר אסורים וכדומה משום שמהתחי' שיהי' לעתיד נתעורר מעט מזה בזה העולם ג"כ לכן מפטירין בשבת של זה החג מתחית המתים להורות אשר כל נפש הפונה עצמו לדברי תורה יכול בזה החג להכיר את האור בכל הדברים אשר מלפנים הי' אצלו בהסתר:
4