סוד ישרים, שמיני עצרת כ״טSod Yesharim, Shemini Atzeret 29
א׳ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' בגמ' (תענית ט) אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א"ל עשר תעשר וכו' עשר בשביל שתתעשר אמר ליה מנא לך א"ל זיל נסי א"ל ומי שרי לנסויי להקב"ה והכתיב לא תנסו את ה' א"ל הכי אמר ר' הושעיא חוץ מזו שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכו':
1
ב׳הנה כל אחיזת אדם הוא רק בדרגא העשירית כי כל תפיסות הבחירה של הבריאה הוא דוקא בזאת הדרגא ועליה רמזו ז"ל בגמ' רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של אחרים היינו שעיקר הנייחא של אדם הוא רק מזה שנדמה לו שיש בידו כח לחדש ולהוסיף כפי בחירת רצונו. וזה הדמיון הוא באמת רק בדרגא העשירית כי מעט למעלה מזאת הדרגא שם יש הכרה מפורשת שגם הבחירה של אדם הוא בידו ית' ואין האדם מוסיף ומחדש בבחירתו כלום אכן אינו כלל זאת ההכרה הקב של אדם כי עיקר הקב של אדם היינו עיקר רצונו של אדם הוא כדאיתא במדרש רבה (שיר ) רעותא דבר נש דמתקריא דלעי ונגיס היינו שהרצון של אדם הוא לקנות ביגיע כפיו ע"י כח בחירתו וזאת הנייחא אי אפשר בכל התשע דרגין כי אם אחר שנסתר מעט בהירות האור אזי נדמה לו להאדם שיש לו כח הבחירה בשלימות הגמור וזאת ההסתרה הוא הדרגא העשירית שעליו רמזו ז"ל רוצה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבין של אחרים אכן מצות מעשר הוא שיחזיר האדם הדרגא העשירית שהוא הקב שלו להשי"ת להורות שמכיר האדם אשר כל הבחירה שבתפיסתו הוא ג"כ ביד השי"ת וע"י זה מקנה לו השי"ת התשעה קבין הנותרים שיהיה ממש בתפיסתו וכמאמרם ז"ל בגמ' משולחן גבוה קא זכו בהו ועל זה אמרו ז"ל עשר בשביל שתתעשר כדכתיב ובחנוני נא בזאת וגו' ואינו נקרא כלל לנסויי לקב"ה כי באמת משפיע תמיד השי"ת כל ההשפעות טובות בעולם אלא שכל המניעה הוא רק מצד אדם שיש מקטריגים המונעים אותו מלקבלם לכן כשמפריש האדם זאת שכבר מסר לו השי"ת בזה קנין בשלימות שיהיה נקרא קב שלו שהוא אחד מעשרה ליתן בחזרה להשי"ת לעומת זה מסכימים נמי כל מערכת הבריאה שהוא יקבל כל השפעות טובות היורדים מהשי"ת ואין עוד שום קטרוג שימנע בעדו מלקבל השפעתו ית'. והנה זה החג של שמיני עצרת הוא נגד יעקב אבינו לזה קורין בו מצות מעשר כי עיקר החיוב ממעשר הוא רק אחר שמאסיף אדם הטובה לרשותו בשלימות וכדאיתא בגמ' שקודם שנגמר מלאכתו למעשר אינו חייב במעשר ואינו חייב במעשר עד שיראה פני הבית וכשנכנס להשער אז הוא מחויב במעשר וזאת היה גבי יעקב אבינו שאמר וזה שער השמים וגו' היינו אחר שהכיר שמקבל השפעתו ית' פב"פ ולא מבתר כתפיה כי ראה שיש לו בה בחירה בשלימות אזי אמר מה נורא המקום הזה וכמבואר בזוה"ק (יתרו עט) באתר דשלימותא אשתכח תמן דחילו אשתכח לכן אמר אח"כ וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וצריכין להפריש שתי מעשרות והוא כענין שמצינו גבי קליפת הערלה שצריכין להסיר הקליפה הראשונה לגמרי והשניה צריכין רק לנתקה ממקומה והשאר נשאר בקדושה כך המעשר ראשון צריכין למסור לגמרי להלוי כי אם יקבל זה המעשר לעצמו אזי יסתיר בעדו לגמרי את האור כי רק הלוי יען שיש בו בקביעות קדושה כדכתיב ואתנם לו מורא וייראני וגו' הוא יכול לקבל זה המעשר. אולם המעשר שני הוא רק בהסתר כשהוא במקומו אבל כשנותקין אותו ממקומו והוליכו לירושלים ושם הוא בכח הישראל נמי שפיר לקבלו פב"פ:
2