סוד ישרים, שמיני עצרת ל׳Sod Yesharim, Shemini Atzeret 30
א׳ביום השמיני עצרת וגו' איתא בזוה"ק (נח סד.) מאי עצרת כתרגומו כנישו וכו' היינו דמתכנשים ביחד כל הלבושים להאחדות שבשרשם לבל יהיה נפרדים כמלפנים כי מקודם היה נראה כמו שהם נפרדים ח"ו מהשורש ובהארת שמיני עצרת אזי הוא כענין דאיתא בזוה"ק (בראשית טו) כד מטי לעלמא דפרודא אמר נעשה אדם ועלמא דפרודא רומז על כל התחלקות שחילק את מעשיו הגם שמצדו ית' הוא עדיין הכל באחדות גמור בלי שום חילוק ופירוד ח"ו כי הוא ית' משולל מכל התחלקות המדות כדאיתא בתקוני זוה"ק (הקדמה ה) באצילות איהו וגרמוי וחיוהי חד בהון אכן מצד זה הרצון שעלה לבריאת עולם שייך לומר כד מטי לעלמא דפרודא כי כל היסוד מהבריאה הוא זה הפירוד והתחלקות כדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) בששת ימים לא כתיב אלא ששת ימים ברא וכו' כלומר שאלו התחלקות המדות הוא עיקר יסוד הבריאה ולכן כד מטי לעלמא דפרודא דאיהו עולם הנבדלים אמר נעשה אדם כי מאחר שנבדל ונפרד כ"כ רחוק משורשה לכך צריכין להצורת אדם כדי שיתיצב הכל בחזרה להשורש כי בלתי הצורת אדם הוא הכל בפירוד כדאיתא במדרש (קהלת) ז' הבלים אמר קהלת נגד ז' ימי בראשית ביום ראשון נבראו שמים וארץ ועתידין לבלאות שנאמר שמים כעשן תבלה וכו' ונגד שבת אמר נמי הבל כי ראה מחלליה וגו' היינו שע"י חילול שבת נעשה חלל ופירוד הרי שמצד הבריאה הוא הכל בפירוד לזה צריכין להצורת אדם למען שיחבר ע"י עבודתו הכל להשורש אמנם בשמיני עצרת נתעורר האחדות והחיבור שהיה טרם ההתחלקות כמו שהוא מצדו ית' באחדות גמור כדאיתא בזוה"ק (שלח קעא) והיה ביום ההוא יומא דאחיד סופא בשירותא ובכל מקום שנאמר והיה ביום ההוא וגו' רומז על הארת שמיני עצרת היינו שנתעורר בזה היום מההתחלה כמו שהיה טרם התחלקות והארה כזאת נקרא דאחיד סופא בשירותא כלומר שמאיר בו בכל הלבושים הארה מטרם ההתלבשות ומפאת זה נמשך ממילא תיקון לכל הלבושים של ישראל ועל הארה מזה היום רומז הכתיב והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וגו' והקימונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם (מיכה ה׳:ד׳) היינו כי שבעה רועים רומזין על התחלקות שבע המדות ומצד לבושי המדות נמצא עדיין פירוד והתחלקות וממילא אין עדיין התיקון בשלימות אבל שמונה נסיכי אדם רומז על הארת שמיני עצרת דאחיד סופא בשירותא שעליו נאמר והיה ביום ההוא וגו' ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וגו' ומצרים נקראו נדחים כי זרמת סוסים זרמתם אבל לא נקראו אלא נדחים כלומר שנדחו משורשם אבל על ידי בירור קל יכולין שפיר להחזירם ולקרבם להשורש משא"כ החסרון הנקרא אשור הוא אובד לגמרי כי אשור מורה על תקיפות יתירה וזה נקרא אובד כי אין לו תקון עוד מפאת שבעה רועים כי אם ע"י שמונה נסיכי אדם ועל גודל תקון עצום כזה רומז שמיני עצרת שלא יפול ויתאבד ח"ו מישראל אלא שיתחבר ויתאחד הכל בחזרה בהשורש ולא ידח ממנו שום נדח ח"ו וזהו דאיתא שם מאי עצרת כתרגומו כנישו וכו':
1